ה"ישרא–בלוף" של הכאילו הוא בתחומים רבים ומהם ניתן להבין מדוע ישראל היא למעשה "כאילו מדינה" ו"כאילו דמוקרטיה ליברלית" עבור "כאילו אזרחיה". אם ישראל הינה מדינה היא צריכה להתאפיין במספר עקרונות. ראשית צריך להיות לה שטח מוגדר. אולם בישראל עצמה יש חילוקי דעות לגבי גבולותיה, והאם השטחים שכבשה או שחררה במלחמת ששת הימים הם כבושים או משוחררים. גם ירושלים שוחררה (או שמה נכבשה). אם היא עיר שאוחדה, מדוע לא מתקיים בה החוק הישראלי בכל תחומי החיים כך שתושביה יחיו בשיוון כבדומה לתושבי ירושלים המערבית? ואם שטחי יהודה ושומרון לא סופחו לישראל, הכיצד חיים בהם אזרחים ישראלים הכפופים לשלטון החוק הישראלי, לעומת הפלשתינים שאינם כפופים לו?
עקרון שני מתייחס לאזרחות. התפיסה המקובלת מאפשרת לכל בוגר מגיל מסוים (18 בארץ) להיות לאזרח בעל
זכות הצבעה. הכנסת היא כידוע לא רק בית המחוקקים אלא גם בית נציגי העם. אולם אזרחות זו בישראל הנה תמוהה ביותר. אין היא מתוקף חייהם בה או אף לידתם בה, אלא מתוקף חוק הקובע שניתן לתת להם אזרחות מתוקף יכולת החלת חוק השבות עליהם, הגם שהם יכולים לגור מזה דורות רבים בארץ. לעומת זאת אזרחות ערבי הארץ ניתנה מתוקף זכות ישיבה כך שלמעשה מבחינת מפרספקטיבת החוק (השבות והאזרחות) רואים עצמם יהודי ישראל כמשמר הקולוניאלי הקדמי של העם היהודי. אגב, אין שום סיכוי שרובו יגיע אליה באשר יש ארצות הגירה לא פחות אטרקטיביות ממנה כקנדה ואוסטרליה ואף ברלין של גרמניה.
עקרון שלישי. המדינה הפוליטית אינה ישות חלולה. יש בה אזרחים כמו גם לאום. לא כל הלאומים דומים ולא כל המדינות הדמוקרטיות הן גם ליברליות באותה מידה. אבל באופן טבעי בטריטוריה נוצר לאום על מאפייניו. עכשיו נשאלת השאלה. נאמר שיווני מהגר לארצות הברית. האם נכדו שגם אביו נולד בארצות הברית, הוא יווני או אמריקני? ומה לגבי יהודי מרומניה המהגר ממנה לאוסטרליה, האם נכדו שנולד לאב שנלד באוסטרליה, הינו רומני, יהודי, או אוסטרלי? ונניח שיהודי ישראלי מהגר לגרמניה ונולד לו שם בן. הנכד אם יהגר לישראל, האם יהגר כגרמני או כיהודי או ישראלי? ומי שלא הבין את המשל - החיים בארץ ההגירה משנים את התודעה הלאומית. צרפתי-יהודי הוא צרפתי מבחינה לאומית וגם אמריקני-יהודי הוא אמריקני. אין לאום יהודי חובק עולם, לא רק בפרוטוקולים של "זקני ציון" (הגם שיש לא מעט יהודים בעמדות מפתח בעולם) אלא גם במציאות הפוליטית לאומית. "הישרא – בלוף" הוא שאין ישראל מדינת לאום של הלאום היהודי. אין לאום יהודי והיהודים באשר הם תמיד יעדיפו אלטרנטיבות אטרקטיביות מישראל.
שלבים מוקדמים
העיקרון הרביעי הוא שלטון החוק. איך אמר רה"מ
מנחם בגין –"יש שופטים בירושלים"! במדינות מתוקנות מתחיל שלטון החוק מכינוסה של ועדה שתפקידה לחבר חוקה. החוקה היא הבסיס לחוקים ולכל החקיקה. בישראל אומנם הייתה הצבעה לאסיפה המכוננת שאמורה הייתה להתכנס אך ורק למתן חוקה, אבל כבר בשלבים מוקדמים היא החליטה שהיא גם פרלמנט ואחר כך שהחוקה תחובר פרקים, פרקים מחוקי יסוד. כך הגענו עד הלום עם הסדרים משנים קודמות, ל"מדינת חוק" שאין בה עיגון לדמוקרטיה ליברלית.
הדמוקרטיה הליברלית היא המודל המקובל (עדין במערב) בה יש דומיננטיות ל: שלטון החוק, זכויות האזרחים, התושבים והאדם לשוויון ולחרויות. בישראל כדמוקרטיה ליברלית: א. חוקי האישות כפופים ל"כוהני הדת" ( אנשי הדת) ולכן אין מוכרים בה נישואין אזרחים ואין הקבורה האזרחית נגישה לכלל האזרחים ב. הציבוריות האזרחית איננה ניטראלית אלא נשלטת על-ידי חוקי הדת, לכן אין
תחבורה ציבורית בשבת, והחינוך הממלכתי אינו חילוני אלא יהודי ברמות הדתה שונות.
זכות הקניין היא זכות מרכזית בתפיסה הליברלית. בישראל 93% מהקרקע שייכים לרשות המקרקעין( בעבר מנהל המקרקעין). אין הוא מוכר אלא משכיר את הקרקע (למשל ל-49 או 99 שנים). מדוע שאזרחי ישראל לא יוכלו לקנת קרקע? מדוע שרוב הקרקע ( למעט שטחי צבא וריאות ירוקות ועתודות) לא ימכרו לקבלנים ולציבור?
ואסיים בחזון. כשקמה המדינה הוכנס חזון הנביאים להכרזת העצמאות.
דוד בן-גוריון דיבר רבות על "עם סגולה". מדינה ששליטיה סוברים שיש להם מסר לעולם צפויה לפורענויות. עד כה המסרים היו מסרים של עשייה שלילית של מדינות טוטליטריות: סין ברית המועצות או גרמניה הנאצית.
אבל איזה חזון יש במדינה שראש ממשלתה נמצא בכלא?! שר האוצר היה בכלא?! ונשיאה השתחרר לא מזמן מהכלא?! איזה מדינה זו, כשחושף שחיתויות הטוען להעלמות מס של 50 מיליארד שקל בשנה, נרדף עד צוואר?! איזה מדינה זו היא מדינה שעורך דין פרטי מתמנה ליועץ המשפטי לממשלה?! והבא אחריו, היה מי שכיהן קודם בכפיפות לראש הממשלה?!
ישראל היא ישרא- בלוף בכל התחומים: היא איננה מדינת לאום, אינה דמוקרטיה ליברלית ואינה מדינת שלטון החוק.
