לקראת סיום כהונתם של הצמד לא-חמד ברק חוסיין אובמה ו
ג'ון קרי הם הצטרפו לארגון השמאל הקיצוני "שוברים שתיקה", שברו את שתיקתם והחלו לחבוט בישראל מכל עבר. תסכול עכשיו!
נאום הפרידה של ג'ון קרי מן העולם ומן המציאות התייחס לישראל בלבד, כאילו שלשר החוץ האמריקני אין נושאים בוערים יותר לעסוק בהם. חזקה עליו האמירה: הכה ביהודים והצל את ... הנאום התבסס על הנחת יסוד שגויה, לפיה כביכול יש קשר בין "חזון" שתי המדינות לבין שלום, בשעה ששני אלה הם דבר והיפוכו.
המסר העיקרי של ג'ון קרי בנאום הפרידה מן העולם ומן המציאות היה: ההתנחלויות הן מכשול לפתרון שתי המדינות. לכך צריך להסכים כל שוחר שלום. אכן, ההתנחלויות הן מכשול לפתרון שתי המדינות, ועל כן יש לקדמן ולהרחיבן כדי למחוק מסדר היום את השקר ואת הקשר בין "פתרון" שתי המדינות לבין שלום. קרי אמר שעל ישראל לבחור בין להיות מדינה יהודית לבין להיות מדינה דמוקרטית. האמת היא שעל ישראל לבחור בין "פתרון" שתי המדינות לבין שלום. "פתרון" שתי המדינות, שהוא היפוכו הגמור של שלום, הוא מרשם לחיסולה של מדינת היהודים, גם כמדינה יהודית וגם כמדינה דמוקרטית. מי שרוצה את "פתרון" שתי המדינות עלול להביא להקמתה של מדינת אויב בלב הארץ ולחיסולה של מדינת היהודים בשלב הבא.
תסכולו של קרי אינו מנקה את ראש הממשלה נתניהו. אפילו אם אינו מתכוון להגשים את ה"פתרון", נאום בר-אילן שנועד לרצות את אובמה בראשית דרכו בבית הלבן, והחזרות מאז שוב ושוב על המחויבות ל"פתרון" זה, גרמו נזק רב לישראל. העולם "הנאור" אינו יכול לשלול "פתרון" המקובל על מנהיג "הימין" בישראל.
כמו בלעם בזמנו, כך גם ג'ון קרי בזמננו, בא לקלל ויצא מברך. נאומו העלה - שוב - את עבאס-חמאס על עץ שממנו יתקשה לרדת. אחרי שכל העולם מבטיח לו את כל מבוקשו ללא כל תמורה מצידו, אין לו כל סיבה לבוא לשולחן המשא-ומתן. כך הרחיק ג'ון קרי במו ידיו את ה"שלום" ואת ה"חזון" שהוא מרבה לדבר עליהם.
נותרו עוד 3 שבועות מסוכנים עם הצמד אובמה-קרי, אבל אחרי 8 שנים קשות נראית תקווה באופק.
