תודה מקרב לב לך מיכאל מולר, ראש עיריית ברלין. תודה חמה. ריגשת - ועדיין מרגש אתה אותי - בימי חורף קרים אלה, כשמלבד האקלים הקר השולט בעולם, שולטת בו ובעוצמה רבה, אין סוכר, אין עוצר - הציניות ושנאת ישראל, המתגברת וגואה, מיום ליום.
על-רקע זה מיוחד ונפלא בעיני
נפלא עד מאוד מאוד בעיני - מעשה המחווה שעשית, בכך שהורית ואפשרת להאיר, להקרין ולזרקר בזרקורי אור עצומים, בצבעי דגל ישראל, שער ברדנבורג, בעיר שעומד אתה בראשה.
העיניים הרואות מגן דוד ענק, בצד פסי התכלת, על-רקע לבן, המוקרנים על שער ברדנבורג, יחד עם הזיכרון הציבורי והלאומי, אינם יכולים לנתק מעשה מחווה אציל ונאצל זה, שעשית כהזדהות עמנו, על-רקע פיגוע הדריסה האחרון בשכונת ארמון הנציב, בירושלים, ממראה אחר -
המראה של המוני נאצים הצועדים אל עבר ותחת שער ברדנבורג, כדי לציין ניצחונם ועלייתם לשלטון בגרמניה, קודם פרוץ מלחמת העולם השנייה. קו אחד מתוח וישיר של ידידות אמת והוקרה לחוסן הנפשי והעמידה מול הטרור הרצחני, עובר ונמשך ממקום פיגוע הדריסה שהתרחש בשוק חג המולד, בברלין, לפני פחות מחודש ימים, לבין מקום פיגוע הדריסה הרצחני, שאירע זה אך, לפני יומיים, בלבד בשכונת ארמון הנציב, בירושלים.
כמי שהוריו באו מן התרבות האוסטרית-גרמנית ומילטו נפשם, מבעוד מועד מציפורני הנאצים בשל ציונותם ועלייתם ארצה, מטעמה ציונות - כמי שיודע אני ומכיר היטב, ולאשורם של דברים, משמעותו הסמלית העצומה של שער ברדנבורג, בתרבות הגרמנית שהוזמן על-ידי פרידריך וילהלם השני, מלך פרוסיה כסימן לשלום והפך תקופתם של היטלר ימ"ש וזכרו והנאצים לסמל לכוחה של המפלגה הנאצית מוקיר אני ומעריך, מחווה מרגשת זו שהענקת לנו, תושבי מדינת ישראל ושאר יהדות העולם.
בחיטוט אחר תולדות חייך מצאתי, כי היו שהגדירו אותך, כמי הסובל מתדמית מעט "יבשה", כאשר אתה עצמך הצהרת, במהלך קמפיין הבחירות שלך לראשות העיר ברלין, כי אתה "מודע לכך שדרוש לך שיפור במדד הזוהר. לאחר מעשה אצילי זה שלך, הינך זוהר, זורח ומעוטר בעיני, באור יקרות. אגב כך, הרהרתי, ביני לבין עצמי, האם גם ראאד סלאח, גרמני ממוצא פלשתיני שהתמודד מולך על תפקיד, ראש עיריית ברלין והפסיד, שנהנה - בין היתר - גם מקולות הקהילה הפלשתינית והערבית הגדולה החיה בברלין, היה נוהג כמוך.