אשמתו של השוטר

אשמתו של השוטר, שנדרס. לא, לא מדובר בשוטר ארז לוי שנדרס בפאתי העיירה המוסלמית חורה, אלא נתן יוסיפוב, שוטר בן למעלה מארבעים ואב לארבעה שנדרס בצומת המוסכים בנצרת בגלגליו של הישאם גרייב. גם נתן וגם שאול לוי צריכים היו לדעת מראש שביוצאם לאכוף את החוק היהודי על מוסלמים הם שמים את נפשם בכפם, שכן עצם קיומם הוא פשע מוסלמי. חמישה נרצחים בדריסה נספרים היום אחרי הרשעתו של אוראל אזריה. ומה עניין שמיטה להר סיני? הרשעתו של אזריה על סמך מידע שהגיע ממוסלמי, על-פי דרישה של גורמים מוסלמים, ולא משנה אזרחותם, על-פי דרישה של גורמים שהאיסלאם שולט בהם, היא הוכחה ניצחת לכך שבית המשפט היהודי מקבל עליו את מעמד הד'הימה. דהיינו, מעמד משפטי של נחיתות מובנית בו היהודי, והנוצרי, וכל מי שאיננו מוסלמי, מכופף עצמו בפני השליט המוסלמי ומבצע את פקודתו. השופטת היא ד'הימי, התובע הוא ד'הימי, השוטרים שהביאו את אלאור למשפט הם ד'הימים, עובדה, הם הרשיעו אותו. ש לולא היו דהימים, לעולם לא היו מאשימים אותו בהרג של מוסלמי. שופט מוסלמי לא היה מרשיע מוסלמי בהרג יהודי בשום פנים ואופן, שכן להרוג דהימי, במיוחד כזה שפשע, הוא החוק. אשמתה של תהילה נגר שנרצחה. מן הרגע שהסכינה לקבל בן זוג מוסלמי, או אפילו עפעפה לעברו, הרי היא קניינו. ועוד יותר קניינו, שפחתו, מכיוון שהיא ד'הימה, אביה ד'הימי ואחיה ד'הימי. שכן לולא היו ד'הימים לא היו מקבלים את תביעת הקניין של המוסלמי על ביתם ואחותם והיו פועלים בהתאם. אלא שתהילה פשעה במעמדה הד'הימי. היא התלוננה במשטרה (המייצגת את פשע הדהימה) על בעליה החוקיים, חוקיים על-פי משפט האיסלאם, ובכך חתמה את גזר דינה למוות. היא עצמה אשמה במותה שכן צריכה הייתה לדעת שהיא שפחתו החוקית של השליט המוסלמי, וכל פנייה לגורם שאיננו מוסלמי היא פשע נתעב שאחת דתו למוות. הרוצח רושרוש, מאחת המשפחות האלימות של הגליל המזרחי, רק הוציא לפועל את משפט האיסלאם, ואל לו לאבי הנערה, דהימי בן דהימים להתלונן - פן יבולע לו.

הגנה עצמית

חיפוש גוגל עם המילים "שוטר דריסה" מעלה 218 אלף תוצאות. הרוב המכריע חוזר על עצמו אבל המגמה ברורה. דריסה של שוטרים וחיילים בידי מוסלמים היא מעשה של יום ביומו, לילה בלילו. ובצדק. כל חייל או שוטר הוא פושע במעמדו המוגדר באיסלאם כד'הימי. על-פי חוקי הד'הימה אסור ליהודי להגן על עצמו ועל אחת כמה וכמה להקים ארגון להגנה עצמית. את הגנתו הוא מוסר לשליט המוסלמי תמורת כופר נפש, ושם את מבטחו בו. ברגע שבו פשע במעמד הד'הימי ונטל לעצמו סמכויות של הגנה עצמית, או התארגנות לשם כך, הרי דמו מותר כי ההגנה של השליט הוסרה מעליו. שוטר או חייל המניח שמוסלמי נוסע לתומו ברכב, ללא כוונות זדון, טועה טעות קטלנית. כל מוסלמי מחויב בג'יהאד, דהיינו השבת הסדר העולמי על-כנו, סדר שבו המוסלמי עליון והיהודי הוא ד'הימי, ולחלופין בן-מוות. עיתוי ביצוע מצוות הג'יהאד משתנה מעת לעת, כמו עיתות התפילה (סאלאט) בסעודיה, אך הכוונה לא משתנה לעולם. ואם בשוטר או חייל מדובר, על אחת כמה וכמה המדינה היהודית שהיא אמ-אימא של הטומאה. המדינה היהודית, בעצם קיומה חותרת תחת אשיות האיסלאם, שכן האיסלאם נבנה על חורבנה של עצמאות שבטי היהודים בערב. ועוד יותר על-ידי הקמת המסגדים הגדולים של ירושלים על חורבות בית המקדש היהודי. את קיומה של ישראל כמסגרת אזרחית אפשר לסבול באופן זמני, אבל את קיומה של מדינה יהודית אין לקבל בשום פנים ואופן, ואת סמליה יש להרוס ולאבד ולהשחית ולשרוף ולדרוס בכל הזדמנות. סמל המדינה היהודית הוא עץ נטוע ויער של קרן קיימת - מצווה לשרפו. סמל המדינה היהודית היא נערה חופשיה מאזיקים ולבוש איסלאמי - מצווה לכבשה לשפחה, לאנסה ולהרגה. נערה יהודיה העוברת לתומה ברחוב ליד מוסלמים מעוררת בכל פעם את יצר הג'יהאד, ורק מקרה הוא, או הזדמנות, האם יוצא הג'יהאד אל הפועל או לא. לכן השוטר הדרוס אשם במותו שלו. הוא זלזל בג'יהאד, זלזל באיסלאם, וסמך על המדינה היהודית הפושעת בדיני הד'הימה. לו היה מודע למצבו, למעמדו, לסכנה שהוא משית על עצמו בעצם לבישת המדים ויציאה למלחמה בג'יהאד הקרקעות היה עושה אחת משלושה. בריחה, הצטרפות לג'יהאד, או קבלת מעמדו הד'הימי. אבל הוא לא היה מודע, או הרשה לשטיפת המוח הרווחת בקרב היהודים חסרי התובנות להשתלט על דעתו, ולכן נדרס ומת, כצפוי, בדיוק כמו החיילות באל-קודס, סליחה, ירושלים, או החייל בבנימין 2002, או נתן יוסיפוב בצומת המוסכים בנצרת, או שבעת הנרצחים בהידרדרות המשאית בחיפה, או כמו..... הבנתם כבר.

שיתוף פעולה

היחיד בעת האחרונה שנראה כי הבין מה קורה, הבין את גודל פשעו כמורד בד'הימה, הוא אלאור אזריה. מכיוון שלא רצה למות בשל פיצוץ ומכיוון שלקח אל ליבו את דברי מפקדו שאמר לו לדבוק בנוהל הגנת חבריו, הוא ירה לפני שהמוסלמי יתפוצץ, או יקום וידקור עוד חייל חסר-שכל. בברירה שבין למות או לירות אלאור בחר בחיים, ועל כן נענש בידי מערכת הביטחון הד'הימית - זו שמספרת לנו כי הביטחון מצוי בשיתןף פעולה עם רשות הטרור והרצח בראשות האיסלאמו-נאצי מחמוד עבאס. לפני שנים רבות קבע חוקר האיסלאם אמריקני דניאל פייפס את האבחנה הרפואית של סינדרום הג'יהאד הפתאומי. התסמונת יכולה להתעורר בכל מוסלמי מאמין, ולא משנה מה גזעו או צבעו או מינו. ההוכחות לקיומה של התסמונת רק הולכות ומצטברות. היא מתגברת כאשר יש סובלנות אליה, במיוחד מצד מערכת החוק והתקשורת. כל חייל, כל שוטר וכל אזרח יהודי במדינת ישראל הוא פושע על-פי חוקי הד'הימה שדינו כבר נחרץ. זו הסיבה למאתיים אלף טילים המכוונים על מדינת היהודים. זו הסיבה שכל מוסלמי הנוהג ברכב הוא ג'יהאדי בכוח, דורס בכוח. מי שלא מאמין שיפנה את גבו אל המשאית, ויבדוק על עצמו.