כבר דובר רבות על דמותו הססגונית של הנשיא טראמפ, על אישיותו ("בלתי יציב"), על אופיו ("בלתי צפוי") ועוד הבלי הבלים, שמייצרים מאוכזבי השמאל בארץ, במזה"ת, בארה"ב ובעולם, שלתדהמתם נרדמו במוצאי יום הבחירות עם הידיעה המרנינה, שקלינטון יקירתם היא הנשיאה הבאה, והתעוררו למחרת בבוקר עם שנוא נפשם בבית הלבן. מהלומת טראמפ, שניחתה עליהם כסופת צונאמי ביום בהיר, לאחר שטימטמו עצמם לדעת, בדבר ניצחונה הבטוח של קלינטון 'בהליכה', אינה נותנת להם מנוח. הליברלים הללו, שבזים לדמוקרטיה ולהכרעותיה בקלפי, ממשיכים ברוב תיסכולם לבוז להכרעתה הדמוקרטית של אמריקה, ונתגלו כדמוקרטים קטנים מאוד, שמעלים אותה על ראש שמחתם רק כשהיא עובדת לטובתם.
רבים בארה"ב ובארץ מזהירים מפני הסיכונים לעולם, לישראל, למערכת השמש, לקוסמוס ולְמה לא, בארבע שנות כהונתו (הראשונות) של טראמפ. אלא שקשה לסמוך על נבואות הזעם של כל המומחים לענייני קלינטון/טראמפ, לאחר שכל הערכותיהם הלא-מלומדות נתבדו. לא שווה להכביר מלים על כל אותם פרשנים בגרוש, מומחים מטעם עצמם, שכל פרשנויותיהם המדומיינות, התהפכו על פניהם.
הואיל ולא נביאים או בני נביאים אנו, נוכל לנסות לנבא את התנהגותו העתידית של הנשיא החדש, באמצעות בחינת מעשיו ומחדליו עד כה, אמירותיו ושתיקותיו.
לא נחזור כמובן אל התבטאויותיו של טראמפ במערכת הבחירות ולפניה. יש להתייחס לאמירות של ערב הבחירות, בערבון מאוד מאוד מוגבל. נתניהו למשל הבטיח ערב הבחירות, שהוא ישמש נציג בכיר של הציונות הדתית, וימנע עקירת יישובים, ועוד כיוצא באלה הבטחות, שנרשמו על הקרח אך סייעו לו לגרוף קולותיהם של אידיוטים שימושיים שקפצו ברגע האחרון לטובת נתניהו. מה הם מקבלים לאחר שהלכו שבי אחר דברי החלקלקות הללו? אצבע משולשת.
עכשיו נערך נתניהו, 'המושיע הגדול' של הציונות הדתית וההתיישבות, למחיקת עמונה מעל פני האדמה, לאחר הסכם השולָל שהיה לו (בשותפת עם השר בנט) להונאת המתיישבים. גם היום, כשעוד ניתן להציל את עמונה, באמצעות חקיקת בזק של חוק ההסדרה, שהוא הפתרון היחיד שעל המדף לפתרון עוולות עמונה שמקורן בפסיקה עריצה, לא עושה הקואליציה דבר למניעת החרפה.
שיתוף פעולה
מצד שני, כן אפשר לבחון את האיש ולהעריך את פעילותו העתידית, על-פי התנהלותו לאחר הבחירות, כשהוא כבר לא מחויב לאף אחד: לא לקמפיין שלו ולא לתדמיתנים, לא לאסטרטגים ולא ליועצי התקשורת.
אז בואו נראה מה היה לנו בשבוע היחיד שחלף מאז ההכתרה. נתחיל מהסוף – שיחתו הטלפונית עם ראש הממשלה
בנימין נתניהו, ביום א' השבוע. מה בדיוק נאמר בהודעה הרשמית של הבית הלבן, לסיכום הפגישה? לשכת ראש הממשלה פירסמה כי הנשיא טראמפ אמר שיש לתאם עמדות ולפעול בשיתוף פעולה בנוגע ליו"ש, ולא לנקוט בצעדים חד-צדדיים. אך הבית הלבן פירסם לאחר השיחה, הודעה אחרת לגמרי: "הנשיא, אשר מחויב באופן חסר תקדים לביטחון ישראל, הדגיש, כי ההתמודדות עם דאעש וקבוצות טרור איסלאמיות רדיקליות יעמדו בראש סדר העדיפויות שלו". שום נשיא אמריקני לא התבטא כך. קודמו האיסלאמיסטי אפילו סירב להכיר בעצם צירוף המילים הכל כך מציאותי, שלא היה קיים כלל מבחינתו - 'טרור איסלמי'.
נלך אחורה. התקשורת הסתירה מידיעתנו, שבטקס השבעתו של טראמפ, מיד לאחר ההשבעה ונאום ההכתרה, התייצב בקידמת האירוע הרב האורתודוקסי מרווין הייר, ונשא תפילה באנגלית ובעברית להצלחתו של טראמפ שכללה את המלים: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", ותפילה "שיברך א-לוהים את הנשיא טראמפ ואת אמריקה ואת האומה הגדולה הזו". הייתה זו ההכתרה הנשיאותית הראשונה מאז ומעולם, שרב אורתודוקסי השתתף בפועל בטקס ההשבעה הנשיאותי.
אין שום ספק, שבישראל זה לא היה עובר בשקט. רב בטקס ממלכתי? אורתודוקסי? ולמה לא רבנית? איפה השוויון? הליברליסטים שלנו היו מוחים מן הסתם כנגד ה'הדתה' של הטקס הממלכתי. והציבור הרחב, שעל-פי כל הסימנים אין לו דבר נגד ה'הדתה', היה נכנע להם. כמו תמיד.
חומה בצורה
ועוד מטקס ההשבעה: לראשונה הוזמנו להשתתף בטקס נציגים של 'המתנחלים', שבימי הממשלים הקודמים, לא חשוב איזה, נחשבו למוקצה מחמת מיאוס ולמחרחרי מלחמה. לא עוד. הפעם הם קיבלו את מלוא הכבוד וההערכה הראויים. וזה בהחלט מנבא משהו לגבי העתיד. ועוד: למרות האיומים, הודיע הבית הלבן כי הממשל החל לדון בצעדים מעשיים להעברת השגרירות האמריקנית בישראל לירושלים. אם למרות רצונו של טראמפ, השגרירות לא תעבור, לא יהיה זה בגלל טראמפ, אלא בגלל שועלים קטנים מחבלי כרמים מתוצרת הארץ. דיפלומט ישראלי אמר השבוע ל'הארץ', כי "הפיטפוטים והקישקושים של פוליטיקאים בארץ, גורמים לעיכובים בהעברת השגרירות לירושלים". טראמפ לא יכול להיות יותר ישראלי מן הישראלים עצמם.
טראמפ מקדם מינוי יהודים אורתודוקסים דווקא, ובעליל לא רפורמים, לתפקידים בכירים: השגריר דייוויד פרידמן, חובש כיפה סרוגה, שומר שבת, שמתפלל שלוש תפילות ביום (בצהריים הוא מארגן מניין למנחה במשרדו); השליח המיוחד למזה"ת, שהוא חתנו ג'ארד קושניר, נשוי לבתו היהודיה איוונקה-יעל, שניהם אורתודוקסים; ג'ייסון גרינוולט חובש הכיפה; ויש עוד. "אחים לנו בבית המלך" (על משקל האימרה התלמודית, המתייחסת לאסתר המלכה: "אחות לנו בבית המלך").
מאמציו של טראמפ להקיף עצמו ביהודים אורתודוקסים, אינו מקרי. לא שאינו יודע, שמרבית היהודים בארה"ב הם רפורמים וקונסרבטיבים. אבל הוא גם יודע, שהיהודים הלא אורתודוקסים, התייצבו כחומה בצורה לטובת קלינטון, לא בשל אהבת קלינטון, אלא מחמת איבתם כלפיו.
ידיד יליד ארה"ב, שחזר בימים אלה משהייה ממושכת בארה"ב, סיפר לי כי נדהם לשמוע בימי הבחירות, מפי יהודים רפורמים וקונסרבטיבים, ליברלים על-פי השקפתם, שהם תומכי קלינטון. רק יהודים אורתודוקסים, חרדים ו'סרוגים', הודו בפניו שהם מצביעי טראמפ (היוצאים מן הכלל הם הסאטמארים בניו-יורק, שהצביעו קלינטון, בניגוד לעמדת שאר היהדות החרדית). עוד התברר השבוע, שבהפגנות ההמונים האמריקנים נגד טראמפ, בלט מאוד מספרם של היהודים הרפורמים, שוחרי קלינטון.
תהה ידידי באזניהם, כיצד ניתן לתמוך בממשיכת מורשתו האנטי ישראלית של אובמה, וקיבל תשובות מבהילות. "אנחנו יותר ליברלים משהננו יהודים", אמרו לו. אחרים אמרו: "ישראל כבר לא כל כך מעניינת אותנו". חומת הסולידריות היהודית בארה"ב, נפרצה מזמן.
הנשיא החדש טראמפ, מודע היטב לעובדה, שמקרב המצביעים היהודים, רק האורתודוקסים, תומכי ישראל, הצביעו בעדו. הרפורמים והקונסרבטיבים התייחסו למועמדותו בבוז ובזעם. לא פלא שהותיר אותם בצד.
