אי-אפשר שלא לקרוא בקנאה רבה הידיעה אודות הפסקת מכירת מוצרי המותג "
איוונקה טראמפ", בידי רשתות כל בו בארה"ב, בעקבות חרם צרכנים על מוצרי המותג, המצוי בבעלות בתו של דולנד טראמפ - חרם שמקורו בטעמים פוליטיים והתנגדות למדיניותו והתנהלותו הפוליטית של
דונלד טראמפ, שבתו זו נבחרה להיות הגברת הראשונה ומייצגת מדיניותו זו, כלפיי הציבור הרחב. לא. לא. אין הכוונה להזדהות אישית עם מניעי חרם צרכנים זה ועם הסיבות להטלתו של חרם צרכנים זה. מדובר בעניין פנימי של תושבי ואזרחי ארה"ב ואין בדעתנו לעסוק בכך.
עם זאת, אי-אפשר שלא לקנא בתודעה הצרכנית ובכוח הצרכני הרב שיש לחרם מאורגן של קונים על חיי המסחר השוטפים בארה"ב. כפי שמדווחות העיתונאית, רות פרל בהריר, בעיתון
הארץ, הרי תחילתם של דברים בקובץ שאיגד שמותיהם של כלל החנויות בארה"ב, המחזיקות ומוכרת טובין המיוצרת בידי משפחת טראמפ. הקיצור - עניין לנו בחרם צרכני שאורגן על-ידי מתנגדי המחנה הרפובליקאי במרוץ האחרון לנשיאות ארה"ב, בו זכה טראמפ.
פלונית, שאנון קולטר, מומחית לשיווק מאזור סן-פרנסיסקו, יצרה קובץ זה יחד עם חברה נוספת וקובץ זה היווה בסיס לתנועה צרכנית בשם "תפסו את הארנק שלכם", שהיוותה תגובה לאמירתו של דונלד טראמפ, על כך כי יש לתפוס נשים באיבר מינן. רות פרל בהריר מביאה ברשימתה זו, ציטוט של אותה שאנון קולטר, שאמרה לאתר "ראקד" - עוד בחודש נובמבר - כי: "חברות שאני ממש אוהבת כמו
אמזון ונור סטרום מרוויחות כסף מהקמפיין של טראמפ, הנוטף שנאה ופלגנות, ולכן אני לא יכולה לקנות מהן יותר".
בשבוע החולף הודיעה רשת בתי הכלבו הידועה והמפורסמת שבארה"ב, "נורדסטרום", כי היא תחדל למכור בגדים, בידי המותג הנושא שמה של איוונקה טראמפ. בהצהרה שפרסמה רשת בתי כלבו זו בעיתונות נמסר, כי: "אמרנו לאורך כל הדרך שההחלטות שלנו מבוססות על מכירות", כאשר בהודעה זו הוסף עוד, כי: "במקרה הזה, בגלל הדרישה הנמוכה, החלטנו שלא להמשיך ולהזמין את המותג". רשת בתי כלבו יוקרתית נוספת, "נימן מרקוס", המשווקת תכשיטים של המותג, הודיעה שלא תחדש הזמנות נוספות מהמותג הקשור בשמה של איוונקה טראמפ. בינתיים, הוסרו התכשיטים, שהוצעו - בעבר - למכירה, מאתר רשת כלבו זו. גם רשת חנויות בתי הכלבו "בלק" - המחזיקה 300 סניפים משלה, ברחבי ארה"ב - הודיעה על הפסקת שיתוף הפעולה השוטף שהיה לה, עד כה, עם המותג "איוונקה טראמפ".
ומה אצלנו? ומה אתנו שואלים אנחנו, בקנאה בלתי מוסתרת. ובכן, מתברר שיש לנו עוד הרבה ללמוד מהאמריקני הממוצע. זה שיודע להפעיל הנשק היעיל ביותר שיש לו - כוח הקנייה וזכות המיקוח על כוח קנייה זה. לפני שנות דור נלחמו "הפנתרים השחורים", אחת ממלחמות הקיפוח הראשונות, שכוונו נגד אי-הצדק החברתי ואי מתן הזדמנויות ושיווין לכלל שכבות האוכלוסייה, מהפן הכלכלי. מרד הפנתרים השחורים זכה לפיאסקו שמצא ביטויו בדברי ראש הממשלה דאז,
גולדה מאיר. לדבריה מדובר "בחבר'ה שאינם נחמדים" אשר "דורכים על הדשא" שלפני לשכתה. למי ששכח נזכיר שמהומות על-רקע עדתי ואי שוויון חברתי וכלכלי פרצו בארץ, עוד בשנת 1959, בשכונת "ואדי סאליב".
וממחאה פוליטית, על-רקע כלכלי ואי שוויון חברתי ומעמדי, נחזור אל שורה של מרידות צרכנים. בואו ונזכר בשורה של מקרים של מרד צרכנים, שתחילתם בקול רעש גדול וסופם - קול דממה דקה. בשנת 1995 התברר כי חברת "תנובה", הוסיפה לחלב העמיד דל-השומן שלה את הכימיקל פולי דימתיל סילוקסאן (אשר נחרט בתודעה הקולקטיבית כ"סיליקון"). התברר שהכנסת הכימיקל למוצר מזון הייתה כרוכה באישור מיוחד של מנכ"ל משרד הבריאות. תביעה ייצוגית שהוגשה נגד "תנובה" נסתיימה בפסק-דין שחייבה אותה בפיצוי של 38.5 מיליון שקלים לצרכניה. ואנחנו? האם חדלנו מאז מלצרוך מוצרי חברת "תנובה" - קדחת.
בשנת 2001 חשף
ידיעות אחרונות, כי במפעל חברת "זוגלובק" הוחלפו אריזות בשר שתוקפן פג, לאריזות הנושאות תאריכי ייצור ותפוגה מאוחרים יותר, לפיהם הוא ראוי עדיין לשימוש. הרופא הראשי לפיקוח על מוצרים מהחי, במשרד החקלאות, ד"ר אליעזר נילי, צוטט בעיתונות באומרו, כי: "אם המידע שהופיע אתמול ב'ידיעות אחרונות' - שלפיו הוארכו בזוגלובק חיי המדף של מאות טונות בשר שפג תוקפו - יימצא כנכון, עשוי הדבר להוביל לסנקציות חריפות עד כדי ביטול היתר הייצוא של המפעל". האם חדלנו מאז מלצרוך מוצרי חברת "זוגלובק" - קדחת.
בשנת 2011 החלה מחאת הקוטג' או חרם הקוטג', שהייתה חרם צרכנים בישראל, שהחל על-ידי קבוצה בפייסבוק שהוקמה ביוני 2011 במחאה על העלייה המתמשכת במחירי המזון במדינה, וקרא לציבור להימנע מרכישת גבינת קוטג' במחירה הנוכחי. כמפורט ב"ויקיפדיה", למחאה הצטרפו למעלה מ-100,000 גולשים, והיא צברה התעניינות תקשורתית והובילה לפתיחת דיון ציבורי רחב בנושא יוקר המחיה בישראל. החרם הוביל לירידה משמעותית במכירות גבינת קוטג' בישראל ולהורדת מחירים בקטגוריה.
בשנת 2006 החליטה ועדת המחירים במשרד האוצר בראשות שר האוצר דאז,
אברהם הירשזון, על הסרת הפיקוח הממשלתי על מחירה של גבינת הקוטג', שעמד על 4.82 ש"ח, לטענתו על-מנת לעודד את התחרות בשוק זה. בניגוד למצופה, תוך שלוש שנים עלה מחירה של הגבינה בכ-48% עד למחיר של כשבעה שקלים. הקבוצה שארגנה מרד הקוטג' קראה לציבור הצרכנים שלא לרכוש הקוטג' במחיר העולה על חמישה שקלים ולהחרים רכישת מוצרי חלב נוספים.
כיום עומד מחירו של הקוטג' על מחיר של 5.90 שקלים בקירוב. האם חדלנו מאז מלרכוש קוטג' - קדחת.
בשנת 2011 קמה מחאה חברתית במחאה על יוקר הדיור והוקמו "ערי אוהלים" בשדרות רוטשילד ובשאר רחבי הארץ. בעקבות המחאה והפגנות הענק, הודיעה ממשלת ישראל על שורת צעדים שיינקטו לפתרון מצוקת הדיור, חלקם כבר היו בהליכי תכנון ואשרור וחלקם צעדים חדשים שהוצגו כמענה לדרישות המוחים. בנוסף, הוקמה ועדת טרכטנברג בראשות פרופ'
מנואל טרכטנברג במטרה לבחון ולהציע פתרונות לדרישות הכלכליות והחברתיות של המפגינים ובעיקר למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל ולפערים החברתיים. בהמשך, קיבלה הממשלה באופן חלקי את המלצות הוועדה.
שניים מפעילי תנועת מחאה הדיור ומי שנמנו על ראשי הדוברים, על-רקע "ערי האוהלים",
איציק שמולי ו
סתיו שפיר, מכהנים כחברי כנסת מטעם מפלגת "
המחנה הציוני". לשניים אלה, זו היא תקופת הכהונה השנייה, כחברי כנסת, לאחר שהם חברי כנסת, בכנסת ישראל, מאז הכנסת ה-19 ובהמשכם של דברים, בכנסת ה-20.
מחירי הדיור - כולל מחירי הדיור להשכרה - לא רק שלא ירדו, אלא עלו בשיעורים ניכרים.
חרם צרכנים אמיתי לא התרחש, עדיין, בישראל. מחאה חברתית של ממש - מחאה חברתית שהביאה לשינויים של ממש בחברה הישראלית, גם היא לא התרחשה, עד עצם היום הזה.
