בגיליון הראשון של מגזין "הפרקליטים", נובמבר 2004, חשפנו את המספרים: בישראל מתגוררים 6.8 מיליון איש, ובלשכת עורכי הדין רשומים 30,740 עורכי דין. עורך דין אחד לכל 221 איש. זאת, לעומת יפן שבה עורך דין אחד לכל 6,500 איש, דנמרק - עורך דין אחד ל-1,280 איש, וגרמניה - עורך דין אחד ל-700 איש. יתרה מכך, מידי שנה מצטרפים ללשכת עורכי הדין בישראל כ-2,200 חברים נוספים!
הנתונים היכו גלים ופורסמו לאחר-מכן בהרחבה בכלי התקשורת הארציים. מאמרים ותיאוריות בדבר פריצת המקצוע לגורמים לא מיומנים, פיחות בתדמית המקצוע, הידרדרות ביושרה של עורכי הדין, הפגיעה בשכר (נרשמה עסקת מכר אשר בגינה נגבו 200 דולר), ההשפעה לרעה של המכללות למשפטים וכן הלאה - לא איחרו לבוא.
לתופעה זו, הנמשכת כבר כמה שנים, מתקשים קברניטי קהילת המשפט למצוא פתרון הולם, אשר יאפשר לכל המעונין לרכוש השכלה משפטית לעשות כן, מחד-גיסא, אך לא במידה שתפרוץ את תחומי המקצוע לגורמים פחות מיומנים ולתופעות שליליות כאמור, מאידך-גיסא.
על-פי חוק לשכת עורכי הדין במתכונתו דהיום, אי אפשר לדעת בוודאות כמה עורכי דין אכן עוסקים במקצוע. ההערכות הן שלפחות 50% מהנושאים בתואר אינם עוסקים כלל בייצוג משפטי, אבל מדובר בהשערות בלבד. והרי אין דין 30 אלף עורכי דין כדינם של 15 אלף עורכי דין שעריכת דין היא משלח ידם העיקרי, לא לצורכי חישוב שכר הטרחה וודאי לא לצורכי תדמית המקצוע.
האפשרות הקלה הקיימת כיום להשגת עורך דין, שאינו עוסק דרך קבע במקצוע, אך יכול לבצע שירות לכאורה פשוט, כמו חוזה שכירות, מהווה פגיעה בעורכי הדין הצעירים אשר מתקשים למצוא את פרנסתם.
הרעיון, המוצג כאן לראשונה, עשוי להוביל לפתרון הבעיות הקשורות בתדמית ויוקרת המקצוע, מספר עורכי הדין, איכותם והפיחות בשכרם. כמובן, שמדובר בקווי מתאר כלליים בלבד אשר פתוחים לליבון ולחשיבה.
עורכי דין
1. בין עורכי הדין הרשומים כיום תתקיים חלוקה לעורכי דין בפועל ולעורכי דין בתואר.
2. לאחר שישונה חוק לשכת עורכי הדין תשכ"א-1961 בהתאם, יתבקשו עורכי הדין הרשומים כיום בלשכת עורכי הדין למלא טופס ובו הם מצהירים אם הם עורכי דין בפועל או עורכי דין בתואר.
3. עורך דין בפועל יתבקש להוכיח כי הוא עובד מתוך משרד מסודר ומספק שירותים משפטיים על בסיס קבוע ללקוחותיו. עורכי דין אלו יוכלו להשתמש בתואר "עורך דין בפועל".
4. מידי שנה, עם התשלום ללשכת עורכי הדין, עורכי הדין בפועל יידרשו לחתום על הצהרה דומה. אמיתות הצהרה זו תיבחן על-ידי הלשכה.
5. עורכי דין שאינם עוסקים במקצוע, אינם מייצגים לקוחות על בסיס קבוע, באופן מסודר ומתוך משרד קיים, יורשו להגדיר עצמם "עורך דין בתואר" בלבד.
6. רק עורכי דין בפועל יורשו לייצג לקוחות ולספק שירותים משפטיים, כאמור בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין.
7. עורך דין בתואר שירצה להפוך לעורך דין בפועל, יעבור שתי בחינות בלשכת עורכי הדין, עיונית ובעל פה.
8. עורכי דין שחברותם מוגבלת ייחשבו אוטומטית כעורכי דין בתואר.
9. עורכי דין בתואר ישלמו דמי חברות מופחתים ללשכת עורכי הדין, אך יהיו זכאים להטבות מהן נהנים עורכי דין בפועל.
מתמחים
10. סטודנטים למשפטים יתבקשו לבחור, עם סיום לימודיהם, האם בכוונתם להיות עורכי דין בפועל או עורכי דין בתואר.
11. סטודנטים שיבחרו לשמש כעורכי דין בפועל:
א. יעברו את הבחינה העיונית בטרם ההתמחות.
ב. רק סטודנטים שעברו את הבחינה העיונית יוכלו להתחיל באופן מעשי את ההתמחות.
ג. ההתמחות תהיה של שנתיים, בתחום שבו ירצה הסטודנט לעסוק.
ד. ההתמחות תהיה תחת פיקוח של לשכת עורכי הדין וייקבע לה שכר מינימום הולם ולתנאים סוציאליים.
ה. בתום ההתמחות יעברו המתמחים בחינה מעמיקה בעל-פה הקשורה בתחום העיסוק העתידי שלהם.
12. סטודנטים שיבחרו לשמש כעורכי דין בתואר יעברו את המסלול הקיים כיום, דהיינו, שנת התמחות שבסופה בחינה בכתב ובחינה בעל פה.
13. סטודנט שבוחר להיות עורך דין בתואר, עובר את המסלול הנדרש, ובשנים שלאחר-מכן מעוניין להפוך לעורך דין בפועל, יעבור שנת התמחות נוספת ובסופה שתי בחינות - עיונית ובעל-פה.
14. סטודנט שמוותר על אחד משני התארים - בפועל או בתואר - יוכל להשתמש בתואר בוגר תואר ראשון במשפטים (ולא משפטן).
15. בוגר תואר ראשון במשפטים, שיהיה מעוניין בעתיד להפוך לעורך דין בפועל, יעבור את המסלול האמור בסעיף 11.
16. בוגר תואר ראשון במשפטים, שיהיה מעוניין בעתיד להפוך לעורך דין בתואר, יעבור את המסלול האמור בסעיף 12.
תוצאות
התוצאות הצפויות של חלוקה לעורכי דין בתואר ובפועל, יהיו, כדלקמן:
1. לראשונה, יהיה נתון רשמי וברור של מספר עורכי הדין המספקים שירותים משפטיים.
2. נתונים אלו יסייעו לשקם את תדמית המקצוע ולצמצם את הפיחות בשכר הטרחה של עורכי הדין.
3. שיטת ההתמחות תוביל בהכרח לשיפור באיכות עורכי הדין.
4. הציבור הרחב יידע כי בבוא אדם לשכור עו"ד, הוא פונה לעו"ד מיומן, מתמחה, אשר עוסק דרך קבע בייצוג לקוחות ובמתן שירותים משפטיים.
5. השיטה בכללותה תוביל לכך שסטודנטים לא יתייחסו כלאחר יד ללימודי המשפטים ובוודאי לא להתמחות, במיוחד אם הם רואים בתחום המשפטי את מקצועם העתידי.
6. כמות הסטודנטים למשפטים ודאי תפחת, אך אלו שיסיימו לבסוף את המסלול, יהיו עורכי דין מאומנים יותר ומכאן, מקצועיים וטובים יותר.
7. תוצאה שאינה רצויה בהכרח היא פגיעה מסוימת ברישום למכללות למשפטים (בו בזמן, ראוי לבחון החמרה והקפדה של מערכות הלימודים במכללות, כך שאי אפשר יהיה לעבור את התואר ביום וחצי בשבוע).
8. מעמד המתמחים ישתפר, מבחינת שכרם, היקף ותחום עבודתם והיחס אליהם מצד עורכי הדין המעסיקים אותם.
9. עורכי הדין יקבלו לידיהם מתמחים רציניים, אשר מגיעים לאחר מעבר הבחינה העיונית, הרואים את עריכת הדין כמקצועם העתידי.
10. עורכי דין יעדיפו לקבל להתמחות עורכי דין שמעוניינים לעסוק במקצוע ולהפוך לעורכי דין בפועל, על אף שייאלצו כנראה לשלם להם שכר גבוה יותר.
11. הצעה זו, בשונה להמלצות ועדת גרסטל, מתייחסת לעורכי הדין הרשומים כיום, ולא רק לתנאי קבלת עורכי הדין בעתיד.
