X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
מוסר זה דבר יחסי עם תלות נפשית בגאוגרפיה, אמרו אבותינו עדות לכך ניתן למצוא בדבריו של נשיא גואטמלה לשעבר אפראין ריוס מונט שאמר לקהל של בני מאיה ב-18 ביולי 1982: "אם אתם אתנו, נאכיל אתכם, אם לא - נהרוג אתכם"
▪  ▪  ▪
רוג'ר ווטרס [צילום: כריס פיזלו/AP]

האם צייר או פסל כשרוני הוא בהכרח גם נס מוסרי וערכי? למשל פיקאסו (גרניקה) או סלבדור דאלי (שעון נוזל) שעיוותו את האוביקט עד כדי בחילה בניסיון להעביר מסר איכותי על מצב האנושות בעולם. האם המסר שלהם הוא הגות מוסרית, הומנית, אנושית או סתם פוליטיקה מצוחצחת ברמה של מוזאונים? שכן גם השטירמרים ציירו ברחשים-אנושיים מחוטטים עם אף דמיוני. או למשל, בתרבות העכשווית, הכוכב הכישרוני והמתוק שר רוג'ר ווטרס שמסוגל, בתוספת כלי ההיקש של הלהקה שלו למלא אצטדיונים ב-50 אלף צופים נלהבים ללא הודעה מראש? יש כמיהה גדולה למוזיקה כי בני אדם מבקשים השראה ומוזיקה מחברת אותם, באופנים שונים, למרחב הרוחני שמתנשא לנצח מעלינו – השמים. גם מוזיקה בעיקרון מוכרת כרטיסים.
קשה לאמוד את האיכות הערכית-מוסרית-הומנית או אפילו הפוליטית של הדברים עד שלא מבינים את התוצאות. הגברת ברברה טוכמן כתבה שהברבורים שצפו אז (ולא באמת חשוב מתי) באגם היו תמיד שחורים והמיטו באיוולתם אסונות אנושים על הסביבה האנושית והטבע שלה. השאלה: כיצד לא ראו בני השבט, העם, המדינה, היבשת או העולם את הצרות מתגבשות כקריסטל ומטשטשות את ההבנה האנושית לא זכתה לתשובה. התשובה גם היא שאלה: האם אידיוט יכול בכלל לדעת שהוא שימושי? ניוטון ניסח את זה במושגי מדע וקבע ש'אדם לא יכול להרים את עצמו בכוחות עצמו, אבל יכול להיות שרוי במצב התרוממות כתוצאה מניסיונותיו העיקשים לבצע זאת'. ונשאלת עוד שאלה: האם האידיאולוגיות הנאורות וההומניות ממש שגויות או שמא מוח-האדם, כוח-האדם וערכי המוסר שלו לא עומדים לו במשימה? קומוניזם – רעיון נפלא, אלוהי, אבל לצערנו רווי דם, עוני, סבל, אומללות ושנאה מתגברת ומתעצמת לכל מה שהוא אנושי. מהפכה צרפתית – גיליוטינה. אולי זו מהות הטעות, מה שנחשב קדוש ואלוהי בכלל לא נמצא בהישג בני האדם, כמו אופק. האם היה צורך במלחמת אזרחים כדי לשחרר עבדים שחורים באמריקה? לא בטוח. האם היה צורך להשמיד את האינדיאנים במערב כדי להקים רפובליקה דמוקרטית? האם היה צורך לכבוש את מקסיקו כדי להציל פעמים את אירופה ו'העולם-החופשי' מעול הצוררים? כלומר, השמידו שבטים של 'פראי אדם' אדומים על סוסים (קוזקים, לא?) כדי להתבצר בדמות השריף של עולם שוחר קורבנות-שלום. ומה זכור לנו מזה? לינקולן ומק-ארטיסט.
גם רוג'ר ווטרס שייך, ללא הסוס, לחבורת האידיוטים האנושית בכל רמ"ח איבריו. אלא שבעיני זה יותר חמור מסוס. ייתכן שהוא נמצא בעיצומו של מהלך מאומץ להשתחרר מהכבלים האנושיים המחברים אותו, למשל, עם אנשים איומים כמו ג'ינגס-חאן, סטלין, מאו, קסטרו, היטלר, הימלר, פול פוט ומכובדים אחרים. ווטרס אינו משייך עצמו לקבוצה האנתרופולוגית של האנושות הרחבה שאליה משתייכים גם האישים הנ"ל. אם אלה בני אדם – גם אני נחשב בן-אדם, ואנחנו משתייכים לאותה קבוצה, מועדון - זה אומר שאנחנו שבט של קופים (עם כלי קיבול לערכים ומוזיקה שלא מחזיקים מים), שואל האיש הממוצע, הנורמטיבי – מה זה בעצם אומר עלי? כשאנשים מגיעים לשאלה הזאת ואפילו מחדדים אותה (האם גם שבטי קניבלים הם בני אדם?) – הם מתחילים לשקר, לזייף. כן, גבירותי ורבותי - זאת מלחמה.
מוסר זה דבר יחסי עם תלות נפשית בגאוגרפיה, אמרו אבותינו. עדות לכך ניתן למצוא בדבריו של נשיא גואטמלה לשעבר אפראין ריוס מונט שאמר לקהל של בני מאיה ב-18 ביולי 1982: "אם אתם אתנו, נאכיל אתכם, אם לא - נהרוג אתכם". איך שהזמן רץ, לתומי חשבתי שקולומבוס כבש את אמריקה כ-500 שנה לפניו.
רוג'ר מבקש להאכיל אותנו כאילו כולנו פליטים-ילידים מקונגו (גם ביאפרה דימוי לא רע) שנפלטו לחוף מבטחיו, זה מתאים למערכת הערכים המגלומנית שלו. הוא זמר כשרוני וסוחף, מודל ראוי לזמרים על הבמה, לפיתוח קול ועסקים - למה הוא מתעסק בכל כוחו בסולמות פוליטיקה ו/או הטפת מוסר ליהודים במסווה של חסיד כל העולם? איש לא מכריח אותו לשיר בישראל ויש לו מספיק כסף ותשומת לב גם בלי לטפס על עצים גבוהים כמו גבם השחוח של יהודים. לדעתי הדבר נובע מאותו כורח אנושי להצטיין בכל מקרה, בכל מקום, בכל מקצוע ובכל נושא, וזה אנושי בתכל'ס לעשות זאת על גבם של אחרים. את האנטי-קולוניאליזם הוביל השמאל האירופי השמן למחוזות טרופים שהולידו עשבים שוטים כמו כנופית באדר-מיינהוף וכדומה. הסיבה לפראות הברברית המטורפת שלהם הייתה כמובן ההיסטוריה האנושית של דורות קודמים ואבני בניין (סוג של כרומוזומבים) אבולוציוניות. כלומר, את האימפריות הקימו הבריטים, ההולנדים, הספרדים, הבלגים, היוונים, הרומאים, הנאצים, היפנים והיהודים ב'עולם השלישי'. לא הערבים, הטורקים, הכורדים, המונגולים, הרוסים, הקובנים והסינים – כמובן. האמריקנים, עם אובמה בראש, מתנצלים בפני השחורים באמריקה על העבדות, לא הערבים שהוליכו את השיירות. אובמה אישית (עם פרס נובל בראש) נוסע לבירת האחים המוסלמים כדי להביע התנצלות עמוקה בפני האיסלאם הנרקיסיסטי. הערבים והטורקים נחשבים בעיני השמאל האירופי הלבן 'מנוצלים', 'מיואשים', 'מדוכאים' כי הלבנים קנו גם אותם בצעצועי זכוכית מבריקים, פח גלי ונייר מרשרש (דולרים). לחגיגה של ווטרס מצטרפים יהודים רבים שחלקם נאורים, חלקם שמאלנים, חלקם הגונים - כולם אידיוטים. איך תגדיר אידיוט? אחד שסביבו החיים נעשים ורודים.
מדובר בכוכב מת
ברצוני להביא שתי דוגמאות להמחיש את הדברים.
נעמי שמר ([קישור]) מספרת כי יום לאחר מלחמת שש הימים פרסם עיתון 'דבר', בטאון 'תנועת העבודה' (שכבשה את ארץ ישראל ו'סילקה' את הערבים ואת האנגלים) מאמר של הסופר המבטיח עמוס עוז המתקומם על כך שיהודים כותבים ושרים "איכה יבשו בורות המים – כיכר השוק ריקה ואין פוקד את הר-הבית...". זה כמובן סילוף, אם לא לומר שקר מתועב. עוד התקוממות של עוז וגבורה, איך מעיזים לכתוב שקר כמו, "ואין יורד אל ים המלח בדרך יריחו". עוז מעיד על עצמו ועל בטאון 'דבר' כי במו עיניו ראה שהבורות מלאים מים, המקום שוקק ערבים וערביות יורדות במו רגליהן ליריחו. לפנינו בטאון שכבש ועתה הוא מלא רגשות אשמה ודברי כיבושין על הטעות ההיסטורית. נעמי שמר מספרת ששנים כבשה את עלבונה. שנים לקח לה להבין שהדברים מעוררים בה זעם נורא. בן אדם מתגעגע אל אהובתו ובא הפסיכולוג הלאומי עמוס עוז ואומר לו, אל תדאג היא לא לבד במיטה...וזה אמור לנחם ולהרגיע את כולנו. אומרת נעמי שמר, עולם שהוא ריק מיהודים בשבילי הוא כוכב מת. ארץ ישראל ריקה מיהודים היא שממה. לערבים יש משוררים ומשוררות שלהם שיבטאו את הגעגועים שלהם... ואני מוסיף, יש גם רשויות מחבלים ומערכות טרור נוטפות דם יהודי. עמוס עוז אולי לא מסוגל לשמוע בשל צמר גפן משתוק-הולם, אבל רוג'ר בורך באוזן מוזיקלית. אם אומר לו שבמלחמה (אנחנו בעיצומה) הנפגע הראשון בכל קרב הוא האמת, אולי יבין.
הסיפור השני שייך לאקדמיה הישראלית. מדובר במחקר מדעי על החייל הישראלי ב'שטחים' שנמנע מאונס נשים, נערות וילדות פלשתיניות נכבשות. כי החייל הישראלי הוא גזען ושונא ערבים וגם לא מוכן לאנוס ערביות
. כותב על כך העיתונאי הוותיק זאב גלילי ([קישור] ) ומנסה להסביר: "זהו מחקר שנעשה לתואר שני על-ידי טל ניצן במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה של האוניברסיטה העברית בהנחייתם של פרופסור אייל בן ארי וד"ר עדנה לומסקי פדר. עצם נושא המחקר אומר דרשני. מדוע נדירותו של אונס הוא נושא למחקר? מדוע הוא קשור לגבולות הכיבוש? כמו הרבה עבודות אקדמיות בתחום מדעי הרוח והחברה יש כאן ברבור ארוך: מה זה אונס ומהו אונס צבאי והבחנה בין סוגי אונס. יש אונס צבאי מכוון שהוא "אקט שנועד להשיג מטרות פוליטיות... ומתבצע בסיועה או הנחייתה של יד מכוונת". מן האשמה הזו פוטרת אותנו בעלת המחקר. כלומר: במטה הכללי של צה"ל אין עדיין פיקוד אינוס ואין פקודות מטכ"ל מתי ואת מי יש לאנוס ולאלו מטרות... לי בא להקיא כשקראתי את המחקר הזה. אבל באקדמיה חושבים אחרת. המחקר זכה לאות הצטיינות מטעם האגודה הסוציולוגית הישראלית. ולחשוב שמן המיסים שלנו משלמים להם את משכורותיהם המנופחות. מנחה המחקר אייל בן ארי הורחק לצמיתות מן האוניברסיטה בגלל התנהלותו המינית כלפי סטודנטיות".
הזמר הבריטי רוג'ר סיפר לאחרונה בראיון ל"ניו-יורק טיימס" שחברי להקת רדיוהד לא הסכימו לבטל את הגעתם לארץ בקיץ, והוסיף: "אין לי דבר נגד יהודים ואני לא מנסה להרוס את מדינתם"... כל הכבוד מיסטר סופרמן – אנחנו נושמים לרווחה...
לנקות את המרחב הציבורי
ברשימה של מנחם רהט על האדמו"ר מסדיגורא (חסידות גור) רבי אברהם יעקב פרידמן, למדתי השבוע שהנאצים השתלטו על ווינה כשהצדיק התגורר בה. כדי לבזות את היהודים תושבי העיר, בחרו דווקא בו, רבם של יהודים, להיות האיש שמטאטא את הרחובות. הם תחבו בידיו מטאטא גדול והכריחוהו לעסוק במלאכה המשפילה. סיפר הרבי, שתוך כדי טאטוא, הוא התפלל חרש: 'ריבונו של עולם, הלוואי שאזכה לטאטא רחובותיה של ארץ ישראל'. משזכה להינצל מידי המרצחים ועלה ארצה, הקפיד לקום בכל שנה ביום העצמאות בשעה שלוש לפנות בוקר ויצא לטאטא את הרחוב הסמוך לביתו. לאחר שקיים בהידור את נדרו, נטל את דגל ישראל וקבעו על הגג בשמחה עצומה, והלך להתפלל עם הציבור ולומר הלל בבית הכנסת הגדול בתל אביב...היום אנחנו מקבלים כמובן מאליו וללא עוררין שאת הרחוב מנקים פועלים סודנים מטעם קבלני כוח-אדם ואנחנו (היהודים) קיימים לעד... עם ישראל חלם אלפים שנה על מדינה יהודית – אז מה, רוג'ר, חשבת שבשישים וכמה שנים ניתן למלא והשלים את החלום הזה?

תאריך:  03/05/2017   |   עודכן:  04/05/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
נוזל ורוד - מוסר על דור
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
כמה יפה אתה כותב ל"ת
תודה רבה  |  3/05/17 21:38
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ציפורה בראבי
על השופט להביט על העומדים מולו כעל שווים, ללא משוא פנים. אין להקל על הדל ואין להתחנף אל העשיר, אין להרשיע מראש את מי שמוכר כרשע ואין להצדיק מלכתחילה את מי שידוע כצדיק. "לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" ויקרא יט, טו)
ציפורה בראבי
אין חזרה בתשובה אמיתית ללא וידוי ובקשת סליחה בקול    עד שלא הוציא האדם את המילים מפיו, הרי הם בבחינת נעלמים גם ממנו עצמו... וכך כותב הרב סולובייציק: "הווידוי מכריח את האדם תוך ייסורים עצומים, להכיר בעובדות כפשוטן, לבטא בבהירות את האמת כמות שהיא... כשם שהקורבן נשרף על גבי המזבח, כך אנו שורפים במעשה הווידוי את שלוותנו המבוצרת, את גאוותנו המטופחת, את חיינו המלאכותיים"
עמי דור-און
הפעם תושבי הרצועה אינם יכולים לחזור למנטרה הרגילה ולהאשים את ישראל. האשמה עכשיו מוטלת רק לפתחה של ממשלת החמאס השולטת ביד ברזל בחיי התושבים שבחרו בה
גסטון סיידמן
בתקופה בה מדיניות החוץ של ישראל נמצאת בשפל, בעיקר במדינות העולם המתפתחות, אנו רואים ניצוץ תקווה דרך יחסי המסחר הענפים, ובנוסף ישראל מתכוננת לאתגרים עסקיים נוספים ופרויקטים חדשים במהלך שנת 2017
אלעזר לוין
ההסכם המיוחד במינו בין יאנגו הסינית ליונל כהן חושף את חששותיה ודאגותיה של ראש רשות הביטוח    אחד החששות: עשרות ומאות מיליוני שקלים של חוסכים ישמשו לרכישת נדל"ן בסין - כי יאנגו היא בעצם לא חברת ביטוח, אלא קבוצת נדל"ן    לא בטוח שסלינגר תירגע
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il