מי שנתקל באקראי בהחלטת בית המשפט העליון, מאתמול, שניתנה בידי חמישה משופטי בית משפט זה, בראשות נשיאת בית המשפט העליון, לפיה תוך חמישה ימים תתייחס המדינה לרעיון שהעלה היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל נון, בדיון אתמול, לפיו יוחזרו הליכי החקיקה לשלב של ליל ה-15.12.2016, תוך מתן אפשרות לשאר הצדדים לעתירה להגיש תגובתם לרעיון זה, ככל שיחפצו הם בכך, בתוך אותו תקופה, אינו יכול שלא להבין כי שופטי בית המשפט העליון הותירו לשר האוצר,
משה כחלון, להחליט אם הוא רוצה לסגת בכבוד מהמערכה או שבג"ץ ייעשה עבורו המלאכה הבזויה שהוא בוחר שלא לעשותה, קרי, להודות בכישלון חקיקת חוק ריבוי דירות. אז יוכל בג"ץ בקלות יתרה לפסוק כי חוק ריבוי דירות בטל, לאחר שהממשלה דחתה הצעתו להכשיר הליכי החקיקה הפגומים של החוק.
משה כחלון נהג, בכל הקשור לחקיקת חוק ריבוי דירות, באמצעות הכללתו בחוק ההסדרים, כמו פוליטיקאי טירון, שזה עתה בא אל תוככי ונבכי החיים הפוליטיים. לבעלי הזיכרון החלש שבינינו, נשוב ונזכיר, כי משה כחלון, שר האוצר בממשלתו הנוכחית של בנימין (ביבי) נתניהו, מייסד
מפלגת "כולנו" ושר התקשורת הפופולרי - שהצליח במסגרת מהפכת הסלולר, להכניס מפעיל תקשורת סלולרי נוסף ל"משחק הסלולרי" וכך לרסן בשעתו חברות הטלפוניה ולכפות עליהם מחירי שירותי טלפוניה סבירים אינו "דג סרדין" חדש וטרי במימי הביצה הפוליטית הרוחשים.
משה כחלון הינו כריש ותיק בבריכת הכרישים הפוליטית. תחילת דרכו הפוליטית בסוף שנות ה-80 כשסייע לרמי דותן בהתמודדות לראשות עיריית חיפה. בעקבות מערכת בחירות זו הכיר אותו
עוזי לנדאו, שמינה אותו לראש לשכתו (בשנים 2002-2001) במשרד לביטחון הפנים. משם קצרה הייתה דרכו הפוליטית, עד שהתקדם לתפקיד יו"ר מרכז
הליכוד, כמו-גם הפך לשר התקשורת ולשר הרווחה. הוא "לקח חופש" מהחיים הפוליטיים, לא התמודד במערכת הבחירות הקודמת וחזר כמייסד וראש מפלגת "כולנו". מאז מכהן הוא כשר האוצר בממשלת נתניהו הנוכחית.
הטעות הפוליטית החמורה ביותר של כחלון הינה, כי הוא התיימר לפתור משבר חוסר הדיור לחסרי הדיור, בכלל ולזוגות צעירים, בפרט באמצעות הצהרות פומביות בומבסטיות, שהתנפצו בפניו, אחת אחר השנייה. הוא התיימר להוריד מדד מחירי הדיור ונכשל. בתגובה, דאג למנוע פרסום מדד המחירים, בידי השמאי הממשלתי הראשי. במקביל - מתוך גחמה בלתי מוסברת לחם הוא, להכללת חוק ריבוי דירות - ואפילו במחיר מחטף חקיקתי - במסגרת חוק ההסדרים. הוא נתפס למחשבה מוטעית, כי בעקבות מס ריבוי דירות, ימכרו בעלי הדירה השלישית דירותיהם וכך יוצר היצע של דירות זמינות בשוק. בפועל ולמעשה, נמכרו - מאז חקיקת חוק ריבוי דירות - רק 270 דירות, כאשר בעלי הדירות החלו להגדיל מחירי השכרת הדירות, מתוך כוונה לממן במחירי השכירות עלות המיסוי הצפויה.
במחדליו אלה "הצליח" שר האוצר, המחייך ללא הפסק בלי שום צידוק ממשי לחיוכו הנצחי הזה לגרום להעלאת דמי השכירות בארץ, תוך שהוא נכשל בתקוותו כי חוק ריבוי דירות "ישחרר" דירות לשוק החופשי, בדרך של מכירת הדירות שעליהן התכוון להטיל מס, בידי אותם בעלי הדירות. מתברר, כי כוונות לחוד ומעשים לחוד. בעלי הדירות פשוט "צפצפו" על רעיונותיו "הגאוניים" להכריח אותם למכור דירותיהם ומשבר הדיור לא נפתר בדרך זה.
כעת צריך כחלון להתמודד עם "פצצת הסירחון" המשפטי שהובילה להגשת כמה וכמה עתירות לבג"ץ, בגין חקיקתו הפזיזה ולכאורה, הבלתי חוקית וחוקתית של חוק ריבוי דירות, מאז הדיון בחוק זה בוועדת הכספים והעברתו החפוזה, לקריאה שנייה ושלישית, במליאת הכנסת. חלק מחברי הכנסת, החברים בוועדת הכספים, פשוט לא באו לדיוני וועדה זו, בטענה שלא ניתן להם די זמן להתכונן ולהכין החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאה. לכחלון אין כרגע עוד מכסה המגן של ביבי נתניהו שהורה לחברי הליכוד לתמוך בקבלת חוק ריבוי דירות, בהתאם להסכם הקואליציוני בין סיעת "כולנו" לסיעת "הליכוד.
בנימין נתניהו נשמע זועם לא אחת על-רקע משבר חוק התאגיד מהתנערותו של כחלון בתמיכה בהעברת החוק, במתכונתו הקודמת. נתניהו ציין - ובצדק - שההסכם הקואליציוני מחייב סיעת "כולנו" לתמוך בחוק התאגיד, כפיי שסיעת "הליכוד" תמכה בקבלת חוק ריבוי דירות, בהצבעה במליאה.
יושם אל לב ויודגש, כי ההצעה לפיה יוחזרו הליכי החקיקה של חוק ריבוי דירות, לשלב של ליל ה-15.12.2016, קרי, דיון בוועדת הכספים להכנסת החוק לקריאה שנייה ושלישית והצבעה עליו, במליאת הכנסת, בקריאה שנייה ושלישית,
לא באה מטעמם של נציגי המדינה, במחלקת בג"צים, המייצגים המדינה, אלא מטעמו של עו"ד אייל נון, המייצג הכנסת והינו היועץ המשפטי של הכנסת. עו"ד אייל נון ביקש למנוע - בהסכמה - תקדים משפטי ראשוני, לפיו יפסול בג"ץ חוק שעבר בכנסת, אך ורק בשל פגמים בהליכי חקיקתו - ואפילו מדובר בפגמים היורדים לשורשם של דברים.
בג"ץ המנסה בשנתיים האחרונות, להיראות אקטיבי פחות, מאשר בתקופתו של נשיא בית המשפט העליון, לשעבר, פרופ'
אהרן ברק - קפץ, בכל הכבוד הראוי, כמוצא שלל רב על הצעתו זו של עו"ד אייל נון. כך יימנע מצב דברים, לפיו ייאלץ בג"ץ לפסול לראשונה בתולדותיו חוק שהתקבל בגלל פגמים בדרך ואופן חקיקתו, היורדים לשורשם של דברים. דומה עלינו שהממשלה, קרי, משה כחלון, תדחה הצעתו זו של בג"ץ. כפוליטיקאי ותיק מבין כחלון, כי סיכויו להעביר חוק ריבוי דירות, מחדש בוועדת הכספים ובקריאה שנייה ושלישית, במליאת הכנסת, ללא תמיכת סיעת "הליכוד" ובהתייצבות האופוזיציה שראשה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, הינו בין העותרים לביטול חוק ריבוי דירות זה - נגדו, שואפים לאפס הצלחה. הוא יעדיף, במצב דברים זה, שבג"ץ "יוציא הערמונים מהאש" ויביא לפסילת חוק זה.
מצבו העכשווי של כחלון מזכיר הבדיחה החבוטה על היהודי שנדרש בידי דורשי רעתו לאכול דגים מסריחים ולא - יגורש מעיר מושבו. משאכל אותו יהודי הדגים המסריחים, גם הוכה וגם גורש מן העיר. משה כחלון נתפס, ציבורית, כמי המגן על עצמאותו של בית המשפט העליון ויוצא חוצץ נגד מי המבקשים לקצץ בסמכויותיו. אותו משה כחלון, לא יוכל לתקוף, עתה, בג"ץ - אם יפסול בג"ץ חוק ריבוי דירות - בנימוק שסמכויותיו בג"ץ נרחבות מדי. הדבר נכון במיוחד, שעה שבג"ץ נתן לכחלון "חבל הצלה" בדמות אפשרות לחוקק חוק ריבוי דירות מחדש, בכנסת. משה כחלון הכניס עצמו למצב פוליטי נואש, בשל יוהרה וגחמה, בהביאו לחקיקת חוק ריבוי דירות בצורה חפוזה.
מהסיפור התמוה והעצוב הזה ירוויחו שניים ויפסיד אחד. המרוויחים הם: בג"ץ - שנהג כלפי כחלון כג'נטלמן, מעל ומעבר וביבי - הנהנה לראות את משה כחלון מתפתל ואוחז בכל כוחו בחבל הפוליטי, שכרך הוא עצמו, לצווארו, כדי לא להיפגע פוליטית. אותו ביבי משוחרר יום מחובתו להושיט למשה כחלון סיוע בדרך של תמיכה חוזרת של סיעת "הליכוד" בחקיקה חוזרת של חוק ריבוי דירות. והמפסיד? האם לא ברור לכם שזה שר האוצר, אותו משה כחלון שהתיימר לפתור משבר הדיור ובינתיים "פטר" אותנו מפרסום מדד מחירי הדירות החודשי, שהתפרסם, עד לאחרונה, בידי השמאי הממשלתי. לפחות אין אנו יודעים שמדד מחירי הדיור עולה, מחודש לחודש. לאט-לאט נדמה מצב הדברים, מבחינה זו, להתנהלותו של פוטין, ברוסיה. גם ברוסיה מעלימים מידיעת הציבור בלתי נעים לשלטון, שהשלטון מעדיף שהציבור, בכללותו, לא ידע עליו, כלל.
