עוד בשנות החמישים של המאה החולפת, זמן קצר לאחר קום המדינה, כבר עמדו על סדר-יומה המאבק הבלתי-נלאה בשחיתות והדאגה להבטחתו של טוהר המידות בדלת-אמותיה. היה זה עם הקמתה של "שורת המתנדבים", שחרתה על דגלה את המלחמה העיקשת כנגד נבחרי-ציבור שסרחו.
מאחורי היוזמה של "שורת המתנדבים" עמדה קבוצת-סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, שהציבה לה כיעד מלחמת-חורמה כנגד דרכי ניהולה המעוותות של המדינה, שהייתה עדיין בחיתוליה. עם ה"שורה", שהייתה בעלת מודעות חברתית ופוליטית, נמנתה קבוצת-אינטלקטואלים צעירים, כשמייסדיה היו אליקים העצני וחנן רפפורט. במרוצת הזמן הצטרפו אליהם גם ד"ר שמעון אפלבאום, עו"ד
יצחק זמיר (לימים שופט בית המשפט העליון), פרופ' ישעיהו לייבוביץ', ד"ר שלמה סימונסון, אפרים קציר (לימים נשיא המדינה) והמשורר יצחק שלו. ראוי לציין שה"שורה" פעלה ללא כל שכר וכגוף א-פוליטי.
בינתיים זרמו מים רבים בירקון המעופש, ובדרכיה של "שורת המתנדבים", שחשפה לא מעט שחיתויות במדינה, הלכה גם עמותת "אומץ", שהוקמה 50 שנה אחריה, ביוזמתו של מייסדה ומקימה, העיתונאי
אריה אבנרי ז"ל, שלא רק נתן לה את נשמתו, אלא שרוחו גם עתה מרחפת עליה.
קיום הכרחי
עכשיו, שנה בלבד לאחר פטירתו, ו-14 שנים מאז שהוקמה, מאיימת על "אומץ", רוויית ההישגים, סכנת-סגירתה, מחמת מצוקה כספית מעיקה והעדר מנהיגות שתמשיך את אבנרי. כדי להבטיח את העמותה מחיסול - ראוי להזרים לה תרומות נדיבות.
אחרי ככלות הכל, יש לזכור שהדברים אמורים בעמותה א-פוליטית וא-מפלגתית, המתקיימת מתרומות ומדמי-חבר בלבד, ללא כל תקציב מהמדינה, כאשר החברים המעטים שעוד נותרו בה, פועלים ממש בהתנדבות מלאה.
הדעת נותנת שהמשך קיומה של "אומץ" נדרש, כל עוד נעשה שימוש ציני בנושאים ביטחוניים ומדיניים לעסקיהם הפרטיים של כמה מקברניטי המדינה ומקורביהם, וכל עוד שנמשכת חדירתם של גורמים פליליים למערכת הפוליטית הממלכתית. המשך קיומה של העמותה יהיה, ללא צל של ספק, בבחינת מילוי צוואתו הרוחנית של אריה אבנרי, שחרת על דגלה את הבטחתן של זכויות האדם ואת קיומו התקין של המשק.
