מבוא:
1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה מאגדת עובדים ועובדות שכירים, נשים מתנדבות, גימלאים ועובדים עצמאיים, הנאבקים יחדיו באורח וולונטרי וסולידרי על היות ההסתדרות תנועה חברתית המטפלת בהם, נותנת ביטוי לשיוכם המקצועי, לכבודם ולמעמדם ודואגת להם במכלול נושאי עבודה חברה וכלכלה.
ההסתדרות מייצגת את כלל ציבור העובדים החי מיגיע כפיו ועמלו בישראל, ללא הבדל דת, מין ולאום. היא שואפת להגן על העובד בכל תחומי החיים הרלבנטיים, כעובד מול המעסיק, כצרכן מול השוק וכאזרח מול רשויות השלטון, מתוך חזון של בניית חברה שוויונית וצודקת.
2. הכלכלה החדשה מציבה בפני החברה והמשק הישראליים אתגרים והזדמנויות חדשים. ההסתדרות תשאף לתת ביטוי חדש לשינוי סדרי העדיפויות הקיימים בתחום הכלכלי והחברתי באופן שיאפשר צמיחה של התוצר, תעסוקה מלאה וקיום בכבוד וברווחה. צמצום תופעת העוני בחברה הישראלית וחילוץ קבוצות אזרחים ממנה יכולים להיעשות על-ידי תכנית משולבת בתחומי השכר, המיסוי והשירותים שהמדינה נותנת לאזרחיה.
3. ההסתדרות תיאבק לגיבוש תכנית כלכלית מקיפה אשר תביא לצמצום משמעותי של תופעת האבטלה, המאיימת על החישוקים המאחדים את החברה ובעיקר בעיירות הפיתוח ובמגזר הערבי, בקרב צעירים ועולים חדשים. לכל אלה אין ביטוי הולם בתקציב המדינה לשנת 2002. יתר על כן, צעדים נוספים שהממשלה נקטה יש בהם משום פגיעה נוספת בשכבות החלשות.
4. העמקת הפערים בחברה הישראלית וממדי העוני המכים שורש מחייבים את ההסתדרות להתמודד ללא פשרות בתופעות אלה, המאיימות על הפן החברתי של ישראל ומזמנות תופעות של נסיגה וניוון חברתי כגון אלימות, פשע, שימוש בסמים וכיוצא באלה.
5. העדר כל התקדמות בתהליך השלום, המשבר הכלכלי העולמי לאחר אירועי ה-11 בספטמבר וחוסר יוזמה להתאמת המשק תוך קביעת סדרי עדיפות ראויים עצרו את תנופת הצמיחה של המשק ודרדרוהו למיתון מתמשך, ממנו נפגעים ענפי תעשיה ושירותים ובעקבותיהם מעמיקה האבטלה. קרבנותיו העיקריים הם ציבור השכירים, העולים החדשים והנשים בעיירות הפיתוח ובמיגזר הערבי.
6. ההסתדרות תמשיך להיאבק בכנסת לגמר הליכי חקיקת חוק-יסוד: זכויות חברתיות, בו יעוגנו הערכים החברתיים של מדינת ישראל כמדינה נאורה ודמוקרטית, המושתתת על אדני השוויון, צדק חברתי וערבות הדדית.
על חוק היסוד להבטיח בין היתר קיום בכבוד אנושי, תעסוקה, שכר ותנאי עבודה הוגנים, שרותי בריאות וסיעוד, דיור, רווחה חברתית, ביטחון ורווחה לעת זיקנה, ביטחון סוציאלי ואיכות סביבת החיים והעבודה.
המדיניות המקצועית ויחסי עבודה
כללי
7. הסתדרות העובדים הכללית החדשה, כארגון עובדים יציג בשנות האלפיים, תמשיך לפעול לביסוס מעמדה ותיפקודה כארגון רב-תכליתי, אשר בליבת פעולותיו - דאגה ועשייה קיבוציים להבטחת תנאי ויחסי עבודה הוגנים, ביטחון תעסוקתי וסוציאלי לציבור העובדים, ביטחון סוציאלי לחבריו הגימלאים ותרומה נאותה לעיצוב עולם עבודה ההולם את דמותה של ישראל כמדינה דמוקרטית נאורה בעלת משק מודרני מתפתח.
ההסתדרות כתנועה החברתית הגדולה והמובילה בישראל רואה עצמה בעלת ברית ושותפה לכל המבקשים לבצע שינויים חברתיים וכלכליים שיתאימו לנסיבות ויצעידו את המשק ואת החברה האזרחית לעידן חדש וכל זאת מבלי לאבד את הפן האנושי.
8. ההסתדרות, מתוך ערנות לשינויים המתחוללים חדשות לבקרים בחיי הכלכלה והחברה בקנה מידה מקומי ועולמי, תשקוד ככל האפשר על התאמת פעילויותיה דרך כלל למציאות המשתנה, תוך שמירה על ערכיה, תפיסתה וחזונה החברתי-כלכלי וליכוד כלל חבריה למחנה סולידרי ערכי, שיאציל מסגולותיו וממאפייניו על החברה בכללותה.
ההסתדרות מודעת לחשיבותם של הנושאים החברתיים ולכשלים החברתיים אשר יוצרת הכלכלה החדשה. ההסתדרות תירתם ותושיט יד לקבוצות האזרחיות אשר יטלו אחריות לגורלן במאבקן לתיקון העוולות החברתיות והקיפוח של זכויותיהם.
9. נוכח המציאות הדינמית והמשתנה, בקנה=מידה מקומי ואוניברסלי, ובהיתקלה במילוי יעדיה ב"כוחות השוק" ובמדיניות ממשלתית, תחזק ההסתדרות את כלל מערכותיה הארגוניים, הכלכליים והחברתיים על-מנת לתת מענה ושירות הולמים לצרכי ולבעיות חבריה בתחומי ביטחון תעסוקתי, תכנון קריירה, הכשרה מקצועית, הסבה מקצועית, השתלמויות, רווחה, צרכנות נבונה וניצול כוח הקניה המאוגד.
10. ההסתדרות כתנועה מקצועית וחברתית הינה ארגונם של העובדים הפעילים העתידים להגיע לגיל פרישה, לרבות אלה שפרשו בפועל וממשיכים להימנות על חבריה. עם העליה בתוחלת החיים והשפעתה על מעגלי העבודה, תמשיך ההסתדרות, כבעבר, לייצג נאמנה את ציבור הגימלאים, להבטחת זכויותיהם ולשיפור רמת חייהם ואיכותם. המסד לייצוג הגימלאים ולהמשך הדאגה והטיפול בבעיותיהם יצוק בעצם חתימתה על הסכמים קיבוציים, הצופים גם פני עתיד. במסגרת זו תמשיך ההסתדרות להתייחס לבעיות כבדות-משקל הניצבות בפני האזרחים הותיקים כגון: עדכון זכויות פנסיוניות, נגישות בתי אבות, הקלת נטל שירותי הבריאות, שירותי סיעוד, תרבות ופנאי, התנדבות, מעורבות בחיי הקהילה והארגונים הוולנטריים ועוד.
11. ההסתדרות כתנועה חברתית המאגדת את כל רבדי החברה, בכבדה את אורח החיים של חבריה הדתיים והמסורתיים, תמשיך לעמוד לצידם במימוש זכותם לחיות באמונתם, ללא אפלייה במקומות העבודה וגילוי מירב הסבלנות והסובלנות הנדרשים בחברה שמשובץ בה פסיפס של מנהגים, מסורות ועדות.
ההסתדרות תבטיח באמצעות הסכמי העבודה הקיבוציים ונציגויות העובדים מניעת כל התנייה מפלה הלכה למעשה, בקבלת עובדים דתיים שומרי מסורת לעבודה.
ההסתדרות תעודד מציאת פתרונות טכנולוגיים והסדרים חלופיים אחרים בתחומי עבודה מתנגשים שיש להם השלכות על בעיות הלכתיות, בהכירה כי פתרונות מוסכמים מאפשרים חיים משותפים בצוותא מתוך כבוד הדדי בבחינת "צדיק באמונתו יחיה".
12. ההסתדרות איתנה בדעתה כי ביסוס והעמקת הנורמות ההסכמיות במערכת יחסי העבודה במשק, בחתימת הסכמים קיבוציים לסוגיהם בינה לבין המעסיקים ונציגותם, הם הנתיב הראוי לתרומת השותפים הטבעיים להבראת המשק מתחלואיו תוך ראיית כלל האינטרסים הנוגעים דבר.
13. הוועידה מציינת בסיפוק את יוזמתה ומעורבותה של ההסתדרות לקידום ושיפור זכויות העובדים והעובדות באמצעות חקיקה בכנסת.
ההסתדרות תמשיך לפעול ולגבש את יוזמותיה לתיקונים בחקיקת העבודה כדי להרחיב את זכויות העובדים ולהחילן על כלל העובדים וזאת בנוסף להוראות ההסכמיות בהסכמי העבודה הקיבוציים.
14. ההסתדרות רואה בפעילות המבורכת בתחומי הצרכנות מכשיר חשוב בשמירה על רמת החיים של העובד ומשפחתו. במיוחד בתקופה זו של משבר כלכלי ואבטלה מתרחבת, צרכנות טובה ומחירים הוגנים יכולים להקל על משפחות שכירים רבות להתמודד עם המצב הכלכלי הקשה ותפעיל כלים חדשים ונוספים למימוש מטרה זו.
15. ההסתדרות מציינת בסיפוק כי היוזמה לחקיקת תיקון מס' 11 לחוק הגנת הצרכן - הצגת מחירים, המחייב לערוך את כל חוזי האספקה וההתקשרויות בשקלים חדשים, אושרה בכנסת. אולם אי-החלתו של החוק על השכרת דירות למגורים פוגעת קשות בזוגות צעירים בעולים חדשים ובסטודנטים. ההסתדרות תפעל לתיקונו של החוק.
אין כל הצדקה כלכלית וחברתית לייקור מוצרים ושירותים שאינם קשורים בסחר חוץ על-ידי הצמדת מחיריהם לשער הדולר ביום התשלום.
הצמדת מחירי שרותים לשער הדולר פוגעת בעובדים, בסטודנטים, בזוגות צעירים, בעולים חדשים, מערערות את יחסי העבודה בשל העלויות הכלכליות המוטלות על העובדים, גורמת לאי-יציבות וחוסר וודאות ומסבה נזק לחברה ולתעשייה כאחד.
16. במסגרת המשא ומתן הקיבוצי המצופה בין ההסתדרות לנציגות המעסיקים יידונו עדכון ורענון מערכת ההסכמים הקיבוציים, תבניות העבודה החדשות והתאמתן למצב המשק נוכח השינויים הדינאמיים המתחוללים בכלכלה הגלובאלית.
17. במסגרת הסדרת שוק העבודה ומתן מענה הולם בנסיבות משתנות תפעל ההסתדרות לצירופם של עובדי תעשיות ההי-טק, מפעלים עתירי ידע למעגל ההסכמים הקיבוציים באופן שעובדיהם יזכו לטיפול יעיל ואנושי יותר לעומת הטיפול הפרטני הנוהג מחד גיסא ויהלמו גם את האופי התעשייתי טכנולוגי של החברות מאידך גיסא.
18. ההסתדרות רואה חשיבות רבה כי תבניות העבודה החדשות - תוצר של הכלכלה החדשה - כמו חוזים אישיים, עובדי חברת כח-אדם, עבודה מהבית, עבודה חלקית, מיקור חוץ ייכללו במסגרת ההסכמים הקיבוציים במהדורתם המעודכנת המשלבת גמישות כלכלית עם אופק חברתי של הוגנות בעבודה.
הוועידה מטילה על מוסדות ההסתדרות לבדוק ולבחון את המבנה הארגוני של ההסתדרויות והאיגודים המקצועיים הארציים, תוך הקפדה מלאה על הליכי הדמוקרטיה הפנים-ארגוניים, באופן שיביאו לכלל ביטוי בניית הכוח הארגוני והיכולת להעניק שירותים באופן טוב ויעיל.
איגודים מקצועיים הבנויים על בסיס רחב יותר שקרבתם המקצועית או התעשייתית מאפשרת שילובם במסגרת מקצועית אחת, עשויים להעניק לחבריהם שירותים ברמה יעילה בד בבד עם ביסוס הכוח הארגוני מול המעסיקים לעת ניהול משא-ומתן.
19. הוועידה קוראת לממשלת ישראל להכיר במעמדה המיוחד של ההסתדרות כגורם החברתי המוביל הדואג לאינטרסים של ציבור העובדים והגימלאים וקבוצות אזרחיות אחרות, שהם רוב בניינה ומנינה של החברה הישראלית. ההסתדרות היא כוח חברתי ושותף ראוי לממשלה בהובלה מוסכמת של נושאים חברתיים ובחיזוקו של משק המבטיח צמיחה, רווחה ותעסוקה וככזאת היא ראויה לגישה אוהדת.
20. ההסתדרות מביעה דאגה חמורה מתהליכים שליליים הקונים מאחזים בחברה ובכלכלה וקוראת לכל המעסיקים ובמיוחד ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לפעול בצוותא לחילוץ המשק מן המשבר החריף שהוא נתון בו, תוך חתירה לחלוקה צודקת של הנטל.
21. עולם העבודה בעידן הגלובליזציה
בעולם העבודה המשתנה הנשלט בעיקרו על-ידי שחקני שוק-ההון והחברות הרב-לאומיות, הסולידריות הארגונית והעזרה ההדדית בין ציבורי העובדים היא ערובה לשמירת כבודם ומעמדם של כלל העובדים והצלחת מאבקם הארגוני-מקצועי.
תופעת העוני, הרחבת הפערים החברתית-כלכלית, התרחבות ממדי האבטלה, משברים פיננסיים חושפים לעין כל את חולשותיו של הקפיטליזם הגלובאלי, שיעדו העיקרי הקטנת עלות העבודה בכל תנאי על חשבון תנאי עבודה הוגנים המחייבים שמירת האיזון הנאות בין הון לעבודה.
הגלובליזציה אינה צריכה להביא לביטולה של מדינת הרווחה. נהפוך הוא: יסודות של צדק חברתי הם תנאי מוקדם לאיזון הדרוש. מדינת רווחה אשר מתבססת על פיתוח תשתיות, חלוקה הוגנת של ההכנסות, מתן דגש על הזדמנות לתעסוקה ואינה משלימה עם האבטלה היא המסגרת לצמיחה כלכלית ולשלום חברתי. ללא מחוייבות של המדינה לנושאים החברתיים, אשר יאפשרו לאזרחיה להינות מפירות הגלובליזציה נהיה עדים להתנגדות הולכת וגוברת מצד הארגונים החברתיים.
הכלכלה צריכה לשרת את האדם ולא רק את ההון. לכן שילוב בין עקרונות של תחרות מצד אחד וסולידריות וצדק חברתי מאידך גיסא הם חלק מהתיקון החברתי עליו תיאבק ההסתדרות.
ההסתדרות והאיגודים המקצועיים רואים במאבקם ליציקת תכנים ערכיים לתוך הכלכלה הגלובלית חלק בלתי נפרד ממאבקיה של ההסתדרות לבניית חברה יותר אנושית בה ישררו האיזון הסוציאלי והצדק החברתי. סולידריות וצדק חברתי יכולים לדור בכפיפה אחת גם בכלכלה גלובלית. ארכיטקטורה חדשה בה יטלו חלק גם המעסיקים וגם המדינה תאפשר את בנייתו של המודל החדש.
הוועידה רואה חשיבות בטיפוח הקשרים בין ההסתדרות לבין ארגוני העובדים בעולם והמוסדות הבינלאומיים כארגון העבודה הבינלאומי כנגד המגמות החדשות של הגלובליזציה המתעלמות מהמימד החברתי בכלכלה החדשה תוך כרסום בזכויות העובדים.
הוועידה מציינת כי ההסתדרות, כחלק מהתנועה המקצועית הבינלאומית החופשית שותפה למאבק לקידומו של האדם העובד, מעמדו וכבודו בחברה צודקת וחופשית משוחררת מניצול, אלימות ועוני בהתאם לאמנות הבינלאומית של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO).
הארגון והאיגוד המקצועי
22. המשק המודרני על שלל גווניו ותהפוכותיו מציג בפני העובדים בישראל ובפני האיגוד המקצועי על כל מערכותיו, אתגרים ניכרים.
הערכים החברתיים כגון שיוויון הזדמנויות, חלוקה צודקת של הנטל, טיפוח השכבות החלשות ושמירה על כבוד האדם נתונים במיתקפה בלתי-פוסקת של בעלי "הכסף הגדול", החותרים ללא לאות למיקסום מהיר של רווחיהם על-ידי מיקסום הפגיעה בזכויות העובדים תוך שעבודם לאינטרסים הצרים שלהם.
ההסתדרות רואה בדאגה רבה את תהליך השתלטותם הגלויה והמוסווית של מספר מקורבים ו"משפחות" על ענפי-יסוד במשק והשפעתם הגוברת והולכת על חוגי השלטון, המאפשרות להם כיבוש יעדים לאומיים נוספים והחרפת הפערים ואי-הצדק החברתי ההולך וגואה.
במציאות העגומה בה מצויים החברה והמשק, התארגנותם של העובדים מהווה תנאי מוקדם לעצם היכולת לעמוד על משמר זכויותיהם אל מול המעבידים. רק כוח ארגוני מלוכד וסולידרי יכול להתייצב למאבק לעומת כוחו הכלכלי של המעביד. ההסתדרות, כבעלת מעמד מוכר על-פי דין, היא הארגון היציג הגדול בישראל, המעמיד מזה שנים ברציפות, במאבקים החברתיים=הכלכליים, את מצבור כוחו המאורגן, על שלוחותיו, את מיומנותו בניהול משא-ומתן קיבוצי ואת סמכותו לנקוט בצעדים ארגוניים כנגד פריצות גדר מצד מעסיקים.
ההסתדרות כארגון היציג של ציבור העובדים המתפרנסים מעמלם קוראת לכל עובד ועובדת שטרם הצטרפו לשורותיה, לעשות כן. ההסתדרות נכונה להושיט יד עוזרת לא רק לעת חולשה ומצוקה, כפי שעשתה לאחרונה במאבקה הנחרץ למען זכויות הנכים, נהגי המוניות, החרשים וכד'. ההסתדרות מדגישה את חשיבות העמידה והמאבק המתמשכים בצוותא בחזית המשותפת להגנה על מעמד העובדים ומאבק מתמשך לקידומו, לשמירת זכויותיו וכבודו.
"מצטרפים יותר - משיגים יותר" - איננה בגדר סיסמה בלבד.
23. המשא-ומתן הקיבוצי
אופיו של המשא ומתן הקיבוצי צריך להיגזר מן הרצון המשותף של הצדדים לשמור על המסגרות הענפיות, המייצגות את אינטרסי העובדים בענף מחד ושל המעבידים מאידך, למען הבטחת קיום תחרות כלכלית הוגנת ותנאי עבודה בסיסיים אחידים לכלל העובדים באותו ענף.
בהיעדר יכולת כלכלית-חברתית של האיגודים המקצועיים להשפיע ולעצב את תנאי עבודתם של העובדים בענף בהסכמה עם מעסיקיהם, ייפגם כושר המרות והסמכות שלהם לגבי המתרחש במקומות העבודה. מצב כעין זה איננו רצוי גם מנקודת ראותם של המעסיקים, שהרי אין לצפות כי מי שאיננו צד להסכם ענפי המסדיר את תנאי העבודה יהיה בעל עוצמה מוסרית ודחף ענייני להתערב ביחסי העבודה ולהושיט עזרה יעילה לעת משבר.
בשים לב לאמור לעיל, המשא-ומתן הקיבוצי צריך להתנהל בשלש רמות: הארצית, הענפית והמפעלית - כאשר כל רמה באה להשלים את רעותה, בהתאם למידת הסמכות והתרומה המיוחדת של כל אחת מהן. באופן זה ישוקלל בסופו של דבר המשא-ומתן ויינתן ביטוי מאוזן מגובש בהסכמים הקיבוציים שיחתמו:
(א) ברמה הארצית קרי בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וכן בינה לבין ארגוני מעסיקים נוספים, יבואו לכלל ביטוי המגמות הכלכליות בעלות אופי אסטרטגי מקיף ושווה לכל העובדים והמעבידים. נושאים שיוסדרו ברמה זו יהיו בעלי אופי כללי כגון: מדיניות תעסוקה, הסדרי ביטחון סוציאלי, אתיקה וכללי התנהגות, הכשרה מקצועית, תוספת יוקר, תנאי עבודה כלליים (כגון הבראה, הוצאות נסיעה) מסגרת שעות העבודה השבועיות, גיבוש ובחינת תחיקה בתחום משפט העבודה, מנגנונים ליישוב חילוקי דעות ועוד.
(ב) ברמה הענפית ייקבעו תנאי העבודה והשכר הראויים בענף, ניידות עובדים, הצבר והמשכיות הזכויות הסוציאליות, מנגנונים ענפיים להשמה והכשרה, טיפול בחילוקי דעות ועוד.
(ג) ברמה המפעלית יתנהל המשא-ומתן הקיבוצי בהתחשב במה שהושג ברמה הענפית לאור נתונים שקופים אודות מצבו הכלכלי ורווחיותו של המפעל, בנושאי קידום העובדים, תנאי הכשרה והשתלמות, בטיחות וגיהות במפעל, פעולות רווחה, ועדות משותפות להעלאת תפוקה, התייעלות ושיפור איכות, בטיחות וגיהות סביבת העבודה במפעל, פרמיות ונורמות, הסדרים להיחלצות ממשברים, ועדות פריטטיות וכדומה.
שילוב נכון ומושכל בין שלוש הרמות הללו יכול להחזיר למערכת יחסי העבודה הקיבוציים את מעמדה הראוי באופן שיתן לכל אחד מהשותפים לדרך - וועד עובדים, הסתדרות מקצועית ענפית והסתדרות כללית, כמו גם להנהלה המקומית, לארגון המעבידים בענף וללשכת התיאום - את היכולת למצות את מעורבותו ותרומתו לדימוקרטיה התעשייתית הכוללת, תוך קיום אוירה של הסכמיות, ראייה כלכלית-חברתית מקיפה ובניית יחסי עבודה הוגנים לאורך זמן.
ההסתדרות קוראת לשר העבודה והרווחה להתמיד בעקשנות במדיניות החלת צווי-הרחבה של הוראות הסכמים קיבוציים כלליים ולא להירתע מפני קולות אינטרסנטיים אשר מתוך אנוכיות כלכלית מעוניינים להשתחרר מנורמות משפט העבודה המגן.
ההסתדרות מטעימה כי מדיניות צווי-ההרחבה נועדה במצוות המחוקק, ליצור תנאי תחרות שווים בין המעבידים מחד-גיסא ולהניח תשתית שיוויונית בסיסית כללית לזכויות העובדים בכלל המשק. הימנעות מפרסום צווי-הרחבה מובילה לחברה מסובכת בבעיות וללא מוצא כלכלי-חברתי.
שכר
24. רמת החיים של השכירים נקבעת כמערכת יחסי גומלין בין שכר, מיסים ומחירים, שרותי רווחה והיקף התעסוקה. לממשלה ולהסתדרות, השותפים כל אחד בתחומו בעיצוב המדיניות הכלכלית-חברתית, השפעה על הבטחת השכר וכח הקניה הריאלי, ההכנסה הלאומית, צימצום הפערים החברתיים וחלוקה צודקת של הנטל.
ההסתדרות תפעל לקידום מעמדן ותנאי שכרן של הנשים העובדות ולמניעת קיפוחן ואפלייתן, במגמה ברורה להביא לשוויון מלא בגין ביצוע עבודה שוות ערך.
25. מדיניות השכר צריכה להתבסס בין היתר על עליית שכרו של העובד בדרך של תוספות שכר כפונקציה של גידול הפריון, התפקוד, ההתייעלות ורווחיות המפעל וכן תשלום תוספת יוקר כפיצוי על ההתייקרות.
26. מכשיר תוספת היוקר הינו אחד המרכיבים במדיניות השכר, אך לא המרכיב היחיד, ונועד להבטיח את השכר הריאלי ולפצות את העובדים והגימלאים על ההתייקרויות בתקופת תוקפם של הסכמי העבודה ובתקופת זכאותם לפנסיה.
הסכם תוספת היוקר צריך להיות מותאם לשיעורי האינפלציה הצפויים תוך שמירת העיקרון של פיצוי אוטומטי לשכירים ולגימלאים על ההתיקרות הנצברת במועדים מוסכמים קבועים.
27. חוק שכר המינימום מבטיח את ה"מינימום החברתי", משמש כעין ביטוח בפני עבודה זולה וכופה על המעסיקים התמודדות עם טכנולוגיות חדשות. יש להבטיח את אכיפתן המלאה והקפדנית של הוראות החוק על-ידי המעבידים במיוחד לגבי העובדים הבלתי מאורגנים והחלשים. ההסתדרות תיאבק למען העלאת שכר המינימום באופן הדרגתי עד ל-70% מן השכר הממוצע במשק.
28. ההסתדרות תפעל לקביעת טבלאות שכר חדשות במשק באופן שתעריפי השכר יהיו גבוהים משכר המינימום הנקבע בחוק. רמת השכר בדרגות העליונות, בעיקר בשרות הציבורי, צריכה להיקבע באופן שתקיף, הלכה למעשה, את כל בעלי החוזים האישיים במגזר הציבורי.
יש להמשיך ולחתור לפישוט מבנה השכר ותיקון עיוותים במערכת השכר ולכלול את כל רכיביו השונים במשכורת הקובעת לענין חישוב הפנסיה, התנאים הסוציאליים וכיו"ב.
29. ההסתדרות תפעל במגזר העסקי לחידוש ההסכמים הקיבוציים הענפיים, לשפרם, לעדכן את תעריפי השכר ולהתאימם לרמת השכר המשתלמת בפועל.
30. ההסתדרות תתבע כי במיגזר הציבורי והממלכתי תוצב תיקרת שכר-מקסימום למנהלים ולבכירים על-מנת למנוע את הקיטוב ואת הפער המתרחב והבלתי-נסבל בין שכבת הבכירים-המנהלים לבין העובדים בהיותם נושאים במשותף בתיפקודו ובהצלחתו הכלכלית-חברתית של מקום העבודה.
קיצור שבוע העבודה במשק
31. ההסתדרות תפעל להעברת כל ענפי המשק שטרם הנהיגו זאת לשבוע עבודה בן חמישה ימי עבודה ותאבק להנהגת שבוע עבודה בן 39 שעות, מבלי לפגוע בהכנסת העובדים ותוך שמירה מרבית על התפוקה. מגמה זו עולה בקנה אחד עם צרכי המשק הלאומי והאפשרות לקלוט עובדים נוספים במקומות בודה.
32. נוכח השינויים המתרחשים והצפויים במערך העבודה יש לפעול להנהגת שיטות עבודה גמישות שיאפשרו הן לעובד והן למפעל חלוקה שונה של שעות העבודה היומיות/שבועיות, מועדי תחילת העבודה וסיומה. התאמות במערך העבודה כאמור פותחות בפני העובדים אפשרויות חדשות, במסגרת הזמן הפנוי, למימוש עצמי, להעשרת הפרט וליתר פעילות בתחומי המשפחה והקהילה.
33. ההסתדרות תפעל למען התאמת שעות הפעילות של המעונות וגני הילדים לשעות העבודה כדי לאפשר לאימהות עובדות להשתלב במעגלי עבודה התואמים את כישוריהן ויכולתן.
34. הוועידה רואה בניצול מושכל של זמנו הפנוי אמצעי לשיפור איכות חייו של העובד ומשפחתו ואחת הדרכים להתמודדות בתופעת האבטלה, ליתר יציבות בתעסוקה ולהתקדמות בעבודה. ההסתדרות תמשיך לקדם ולפתח את כלל מסלולי ההשתלמויות, הסמינרים, ימי העיון ומסגרות לימודיות נוספות.
35. ההסתדרות תיזום ותבחן עם ארגוני המעסיקים חתימת הסכם קיבוצי כללי להנהגת "תקופת שבתון" לעובדים על חשבון שעות העבודה ותוך המשך תשלום השכר, אשר תוקדש ללימודים ולהשתלמויות בנות קשר וזיקה לצרכי מקום העבודה.
יחסי עבודה
36. חופש המאבק המקצועי, כולל הזכות להתאגד, הזכות לנהל משא-ומתן קיבוצי והזכות לשבות הינם חלק בלתי נפרד מזכויות היסוד בכל משטר דמוקרטי, ומעצם מהותו של חוק יסוד: זכויות חברתיות, ששומה לקדם סיום חקיקתו.
הבטחת זכויות היסוד של העובדים למאבק ארגוני ולמשא ומתן ישיר וחופשי בין הגורמים השותפים למערכת יחסי העבודה היא הדרך הבלעדית לשמור על יחסי עבודה תקינים וזאת תוך הקפדה על סמכותם ומרותם של המוסדות היציגים הנוגעים בדבר.
37. ההסתדרות שוללת כל חקיקה מגבילה בתחום יחסי העבודה (כגון חובת בוררות) והתערבות יתרה של הממשלה (צווי ריתוק) כתחליף למשא ומתן חופשי בין המעסיקים לבין הנציגות המוסמכת של העובדים.
38. תוך הכרה בתועלת הכלכלית לפירמות ולמשק הלאומי הנובעת מהשקעה בהון אנושי ובפיתוח משאבי אנוש, ההסתדרות תתמקד במאבק נגד התופעה הנפסדת של הסתמכות על עבודה זולה ועל ניצול עובדים צעירים, נשים ועולים במסווה של "סיסמת" "הגמשת שוק העבודה".
39. לצורך זה, תפעל ההסתדרות בערוצים שונים, לרבות עידוד יוזמות חקיקה במישור הפרלמנטרי וקיום מערכת הסברה מקיפה, למניעת שיגשוגם של מתווכי עבודה למיניהם על חשבון מצוקת העובדים. ההסתדרות תטפח את התודעה בקרב עובדים בדבר זכאותם לחופש ההתארגנות ומימושו במסגרת הסכמי עבודה קיבוציים, כסכר בפני ניצולם לרעה, הרחבה חסרת רסן של חוזי העסקה אישיים, וקבלני כח אדם.
במאבק למען חברה צודקת ונגד כלכלה פרועה יוענק גיבוי מלא לעובדים ולועדים הנאבקים על זכות לגיטימית זו.
40. ההסתדרות תמשיך לעודד את שילובן של נשים במעגלי העבודה. בציבור הנשים גלום פוטנציאל אדיר לחברה ולכלכלה ומשקלן בכוח העבודה האזרחי טרם נתמצה בהשוואה למקובל בארצות אירופה. הבעיות המונעות את שילובן הראוי כאמור טרם מצאו את פתרונן, במיוחד בהקשר להיותן עובדות ואמהות כאחד. ההסתדרות תמשיך בפעולותיה תוך גישה של אפליה מתקנת לקידום מעמד האשה העובדת והעמדתה בפועל על בסיס שיוויוני מלא למען הקצאת משאבים ליום לימודים ארוך, מעונות יום, מדיניות מיסוי מקילה ועוד. האמצעים והמאמצים האמורים יקלו על הנשים העובדות בתפקודן המבורך בשילוב חיי משפחה ועבודה.
41. ההסתדרות תמשיך לתמוך ולעמוד לצידה של תנועת הנוער העובד והלומד, תנועת בת והארגון היציג של בני הנוער העובדים בישראל, המאגדת את הצעירים המהווים תשתית חיונית להמשך תפקודם של המשק והחברה. נוער המשלב עבודה ולימודים יוכל להתמודד ביתר שאת עם אתגרי הטכנולוגיה ולהיקלט בשוק העבודה המשתנה והתובעני. ההסתדרות תפעל יחד עם הסתדרות הנוער העובד והלומד להבטחת זכויות הנערים העובדים לעת ניהול משא-ומתן על הסכמי העבודה במשק ועל תנאי שכר , תנאים סוציאליים וקיום ההכשרה המקצועית לצד הפעולה החינוכית רעיונית.
42. הוועידה מציינת בסיפוק את הקמת המערכת למתן ייעוץ משפטי לעובד הפרט אל מול מעסיקים הפוגעים בזכויותיו. ההסתדרות רואה חשיבות רבה בהענקת תשומת לב לבעיות הפרט של העובד, כחלק מסל השירותים שהיא מעניקה לחבריה.
43. ההסתדרות היתה מיוזמי ותומכי הקמת מערכת בתי-הדין המתמחים בדיני עבודה. בתי הדין לעבודה היו נדבך חשוב בהתפתחותו של משפט העבודה ומימוש זכויות עובדים במישור יחסי העבודה האישים והקיבוציים.
תרומתם של נציגי הציבור, הן עובדים והן מעסיקים, לעבודת בית-הדין ולפסיקותיו התבטאה ביכולתם להביא למותבי בית-הדין את הידע הנשאב מחיי המעשה כתרומה חיונית לתהליך השפיטה הכרוך באיזונים נאותים בין כל הגורמים הנוגעים בדבר.
ההסתדרות רואה בברכה את המשך קיומו ותפקודו של המבנה המיוחד למערכת שיפוטית זו ותתנגד למגמות הצצות חדשות לבקרים לפגוע בו ולשנות את דמותו.
יחד עם זאת קוראת הוועידה לשר המשפטים ולשר העבודה והרווחה, לחזק את המערך השיפוטי של בית-הדין לעבודה על-מנת למנוע עינוי-דין של עובדים הממתינים תקופות ממושכות להכרעה שיפוטית אודות זכויותיהם.
הגנה על הפרטיות במישור יחסי העבודה
44. הזכות לפרטיות צריכה להיות מכובדת ומוגנת ורק מידע שיש לו קשר ישיר לנושאי ופעולת מקום העבודה יימסר, וגם זאת רק באמצעים חוקיים. ההסתדרות תאבק כנגד נסיונות מעבידים להפעיל את יתרונם הכלכלי ואת יחסי התלות של עובדיהם במקום העבודה לצורך פרנסתם וקיומם על-מנת לאלצם או לפתותם בדרכים שונות, לגלות מידע אישי חסוי.
ההסתדרות תפעל להבטחת ולהגנת כבודו של האדם העובד, חופש דעותיו, חייו הפרטיים/יחסי משפחה, הזכות לסרב למסור למעביד מידע בעל אופי אישי.
הגנה על פעילות מקצועית:
45. ההסתדרות תמשיך לפעול לשמירת כוחם המאורגן של העובדים מול כוחם הכלכלי של המעסיקים באמצעות הענקת דמי-שביתה מ"קרן השביתה" לעובדים השובתים להגנת ולשמירת זכויותיהם, וכן במתן הלוואות לעובדים במצוקה מחמת אי-קבלת שכרם.
ההסתדרות תקדם חקיקה המעניקה הגנה לנציגי העובדים מפני פיטורים שרירותיים בשל פעילותם או מאבקם המקצועי, וכמו כן תסייע ותתן הגנה משפטית לנציגי העובדים כנגד כל ניסיון לפגוע בהם או להצר את צעדיהם בפעולותיהם תוך כדי ועקב מילוי שליחותם.
ההסתדרות תפעל בדרך של חקיקה או בהידברות עם המעסיקים המאורגנים כדי למנוע את תופעת "הדלת המסתובבת" של עובדי קבלני כח אדם על-ידי פיטורים ו"קבלה" לעבודה תוך פגיעה בוטה בזכויותיהם על-מנת לאפשר העסקה אך ורק למטלות זמניות ולתקופה קצרה וקבועה. מניעת כדאיות ההעסקה בתבנית זו תוך השוואת מעמדם וזכויותיהם של עובדי הקבלן הלכה למעשה לאלה של עובדי המפעל היא דרך המלך לתפנית החיונית בתחום זה.
הוועידה מברכת את הנהגת ההסתדרות על הצלחת יוזמתה לחולל מפנה בתחום יחסי העבודה ומעמד עובדי קבלני כוח אדם ומותחת ביקורת על ניסיונותיה החוזרים ונשנים של הממשלה לדחות את מועד תחילת תוקף הזכויות החיוניות לעובדים אלה בכל הנוגע לקליטתם כעובדי המעסיק בפועל.
הכשרה, בטיחות וגיהות, איכות חיים וספורט בסביבת העבודה
46. ההסתדרות תחתור להסכמה עם אירגוני מעסיקים למען יינתן ביטוי בהסכמי העבודה בענפים השונים לערכים שיש בהם משום קידום האינטרסים המשותפים, לרבות הבטחת והגברת כושר התחרות ורמת ההישרדות של מפעלים בשווקים תחרותיים, וזאת בדרך של הכשרת מנהלים, נציגי עובדים ועובדים מן השורה, ליישום שיטות ניהול איכות כוללת, המבוססות על מעורבות עובדים ושיתופם בכל הרמות והדרגים, בדאגה ועשייה משותפת לגורל המפעל ולפיתוח המאמץ הכולל.
ההסתדרות תתבע מן הממשלה ומן המעסיקים הציבוריים האחרים וכן מן המעסיקים הפרטיים, להגדיל בהיקף משמעותי את המשאבים להשתלמות מקצועית, לפיתוח מיומנויות ולהכשרת עובדים, מתוך הכרה כי ההשקעה בהון אנושי היא ההשקעה הכלכלית הכדאית ביותר למשק.
בהסכמי העבודה עם המעסיקים ברמות השונות ייעשה מאמץ לקידום רמות בטיחות, גיהות ותנאים סביבתיים נאותים במפעליהם למען שמירת בריאות העובדים ובטיחותם.
ההסתדרות תפעל עם קופות החולים ביישום הרפואה המונעת והרפואה התעסוקתית במקומות העבודה, במגמה להקטין את הסיכונים הבריאותיים בעבודה.
ההסתדרות באמצעות האיגודים המקצועיים, תעמיק את פעולות ההסברה בעל-פה, בכתב ובכלי התקשורת האלקטרוניים למען הגברת תודעת הבטיחות והגיהות בקרב העובדים.
הוועידה מביעה דאגה עמוקה לנוכח המספר הגדול של תאונות עבודה, שלפי נתוני המוסד לביטוח לאומי הגיע בשנת 2001 לכ-60 אלף נפגעים. תאונות העבודה מסבות נזק לעובדים ולמשפחותיהם ומטילות מעמסה כספית על המשק הלאומי. ועידת ההסתדרות תובעת ממשרד העבודה והרווחה לפעול ביתר תוקף לאכיפת חוקי העבודה והתקנות בנושאי בטיחות וגיהות תוך נקיטת יד קשה כלפי מעסיקים המפרים את הוראות החוק וכן להתאים את מספר המפקחים על-מנת לבצע פיקוח יעיל ואכיפה של ממש.
47. הוועידה מציינת בסיפוק את פעולותיה של ההסתדרות בקידום הספורט במקומות העבודה, המצרפות למעגל הפעילות הספורטיבית ההתנדבותית אלפי עובדים ועובדות.
"נפש בריאה בגוף בריא" הלכה למעשה מהווה מרכיב חשוב באיכות החיים של העובד במקום עבודתו. עשייה זו מטפחת לא רק את כושרו הגופני של האדם העובד אלא משתלבת ושזורה בפעילות חברתית וחינוכית של הגינות, חתירה למצויינות קבוצתית ולעבודת צוות. כל אלה תורמים לשיפור ולאקלים תרבותי לגיבוש רוח הצוותא ולהעלאת קרנו של מקום העבודה.
ההסתדרות קוראת למעסיקים ולממשלה להשתתף במימון פעולות אלו, להטות שכם ומשאבים לפיתוח הספורט, על כל ענפיו, במקומות העבודה ולראות בו יעד ראוי לתמיכה נאותה.
ההסתדרות רואה באיכות של סביבת העבודה חלק בלתי נפרד של הווית חייו של האדם העובד ותמשיך לשקוד על עידוד פעילויות לשמירת הוראות כל דין והתאמתו למציאות המשתנה בקצב שלא נודע כמותו בעבר למען הבטחת איכות חייהם, בריאותם וגיהותם של העובדים.
ההסתדרות תקדם ותתמוך בחקיקה שתכליתה מניעת הרס הסביבה והגנה על עתודות קרקע בפני שימוש בזבזני והגנתן מפני השתלטות למטרות רווח. ההסתדרות תפעל להגשמת מטרות אלה תוך שיתוף פעולה עם ארגונים חברתיים לאיכות הסביבה.
ההסתדרות קוראת לממשלה ולרשויות המקומיות להקצות משאבים הולמים למניעת זיהום האויר, המים והסביבה, לטיפול במפגעים אקולוגיים, להגנה על מקורות המים, הים והנחלים מפני זיהום תעשייתי ואחר, תוך השתלבות במאמצים האיזוריים והבינלאומיים בתחום חיוני זה.
ההסתדרות קוראת לשר העבודה והרווחה להיענות להצעותיה, להקנות מעמד וסמכות לפעילי האיגוד המקצועי, בתיאום עם הרשויות הנוגעות בדבר, באופן שיעמדו לצידם של המפקחים המועטים הפועלים כיום מטעם המדינה למען אכיפת חוקי העבודה והוראות הבטיחות והגיהות.
הפרטה
48. התייחסות ההסתדרות בנושא הפרטת חברות ממשלתיות משקפת את עמדתה ועקרונותיה החברתיים-כלכליים כלהלן:
- ההסתדרות תתייחס בהבנה להצעות הממשלה למכור מניותיה בחברות ממשלתיות הפועלות במיגזר עסקי מובהק בתנאי תחרות בשוק החופשי, בכפיפות ל- י"ד העיקרים שלהלן.
- מפעלי תשתית וחברות בעלות חשיבות אסטרטגית ולאומית ישארו בבעלות המדינה
- שירותים חברתיים הניתנים לכלל אזרחי המדינה כגון בתחום הבריאות, והחינוך צריכים להיות באחריות המדינה. הפרטתם של השירותים החברתיים עשויה לפגוע ברמת השירות להעמיק פערים ולגרום לאי-שוויון.
- ההסתדרות תיאבק שבכל מהלך הפרטה מוסכם כאמור יינקטו הצעדים המפורטים ב-י"ד העיקרים שלהלן:
א. ייחתם הסכם עבודה קיבוצי בין החברה/הישות המשפטית החדשה לבין נציגות העובדים, לרבות כל מסמך משפטי הדרוש בשלבים מיקדמיים להבטחת זכויות העובדים כפי שנקבעו בהסכם הקיבוצי עובר להפרטה והאמור להלן.
ב. יימנעו פיטורי עובדים וצמצום כח-אדם בשל מהלך ההפרטה, לתקופה שתוסכם עם נציגות העובדים, וכן תימנע קליטת עובדים לא-מאורגנים בצורות העסקה שונות (קבלני כח-אדם, חוזים אישיים וכיו"ב).
ג. תקויים בקפידה חובת תום-הלב והיוועצות ביחסי כל הגורמים המעורבים כלפי העובדים והגימלאים ונציגותם, תוך גילוי נאות ושקיפות מלאה מבעוד מועד ובכל שלב, של כל מידע רלבנטי לענין ההפרטה, לרבות תכנון, ביצוע בפועל, תחזיות והשלכות צפויות וחזויות מבחינת אינטרסי העובדים/הגימלאים.
ד. תובטח מראש תוכנית מוסכמת לפרישה מרצון בתנאים מועדפים, לעובדי החברה הרוצים לפרוש בטרם הפרטה.
ה. תוענק לעובדים אופציה לפרוש מן העבודה תוך תקופה של לפחות עד תום חודש לאחר ההפרטה, בתנאים המועדפים שלעיל.
ו. תובטח רציפות מתמשכת של הזכויות הפנסיוניות והתנאים הנלווים לעובדים, לרבות ההנפקה בבורסה.
ז. תינתן לעובדים אופציה לרכישת % 20 לפחות מהמניות העומדות להעברה/מכירה, תוך מתן הקלות במס לעובדים, על-ידי האוצר. כמו-כן תינתן לגימלאים אופציה ממשית לרכישת מניות בתנאים זהים לעובדים פעילים.
ח. ייקבע יחס ראוי לחלוקה של זכויות רכישת מניות בין עובדים ומנהלים.
ט. ייקבעו אמות-מידה למימוש הזכאות לרכוש מניות בהתחשב - בין השאר - במשרה מלאה/חלקית, וותק, דרגה.
י. המניות שיימכרו לעובדים/גימלאים תהיינה חסומות כנגד סחירות לתקופה פחותה לעומת ההגבלה הכללית הקיימת כיום בהנחיות רשות החברות הממשלתיות.
יא. עובדים/גימלאים ישלמו תשלום מופחת בגין המניות הנרכשות ויהנו מתנאי תשלום הולמים.
יב. תובטח נציגות הולמת של עובדים/גימלאים בדירקטוריון החברה (מספרם לא יפחת משניים). הוא הדין בייצוג כאמור בישות משפטית אחרת, אם תקום.
יג. המניות לעובדים תהיינה בעלות זכויות שוות ללא יתרון או הבדל ביניהן, והוא הדין לענין זכויות הצבעה באסיפות.
יד. עובדים אשר כתוצאה מתהליך ההפרטה יסיימו את עבודתם יהיו זכאים, על חשבון המדינה, למימון הכשרה, הסבה מקצועית ולימודים לתקופה של עד 24 חודש באופן שיכשירום לקראת אפשרות העסקה במקום עבודה חלופי.
ההסתדרות והעובדים הזרים
49. עובדים מארצות חוץ (המכונים "עובדים זרים") השוהים ועובדים בישראל על-פי היתרי עבודה ממשלתיים כדין הם חלק בלתי-נפרד מכוח העבודה האזרחי במשק. ההסתדרות כארגון יציג של העובדים בישראל, תפעל להבטחת מלוא זכויותיהם על-פי הסכמי העבודה ומכוח כל דין, ומימושן.
ההסתדרות תאפשר ותעודד השתלבות עובדים זרים במערך הארגוני-מקצועי, כחברים שווי זכויות באיגוד המקצועי על שלוחותיו, באמצעות נציגיהם בועדי העובדים במקומות העבודה ובמוסדות הנבחרים של האיגודים המקצועיים.
העובדים הזרים יהיו זכאים לבחור מקרבם נציגים לועד העובדים במקום עבודתם, אשר ישולבו בפעולותיו לעניין שיפור וקידום ענייניהם וזכויותיהם.
במידת הצורך יינתן ביטוי מפורש לאמור לעיל בחוקת ההסתדרות ובתקנון ועדי עובדים, והנהגת ההסתדרות תהא מוסמכת לקבוע את האמור בשם ובסמכות הוועידה.
העדפת העובד הפלשתיני - שכנים קרובים
במצב של רגיעה ביטחונית והיעדר טרור ופיגועים, רואה ההסתדרות חשיבות בשילובם של עובדים פלשתיניים במשק הישראלי. ההסתדרות תעדיף עבודתם כאמור במיגבלות כלכליות-חברתיות מחויבות המציאות בהתאם לנסיבות, על פני העסקת עובדים זרים.
