הקרב על רמאות הגבורה

עניין של צבע כמה שנים, פעל הצבא האמריקני מחוץ לאירופה - ובעיקר, במזרח התיכון. לכן, הרכב הקרבי המשוריין (רק"ם) שלו צבוע בהסוואה מדברית בהירה. כעת הוא שב לאירופה, וצריך לצבוע את הרק"ם שלו בצבעים כהים, שיתאמו לזירה האירופית. טנקים מ-1 אברמס של צבא ארצות-הברית החלו לנחות באירופה בחודש ינואר - כשלוש שנים אחרי שממשל אובמה החליט לפנות את כל הטנקים האמריקניים מאירופה. היחידות האמריקניות מגיעות להצבה של תשעה חודשים, ויתחלפו ביניהן - כדי לחזק את הברית הצפון אטלנטית. זה התגבור הגדול של שריון אמריקני באירופה מאז 1944, אומר לוטננט-ג'נרל בן הודג'ס, מפקד הצבא האמריקני באירופה. הרק"ם האמריקני מגיע משלושה אתרים. בשניים מהם הוא צבוע בצבעי הסוואה ירוקים. הודג'ס רוצה לצבוע את כל הרק"ם שלו בירוק, אך בינתיים אין לו אישור לבצע את השינוי. היו שהציעו לבצע את צביעת ההסוואה בסגנון הצבא הגרמני - צביעה זמנית, שתרד בקלות כשהרק"ם יוחזר לאזור מדברי. לצביעת הרק"ם, מדגיש הודג'ס, יש ערך טקטי חשוב דווקא כעת כששדה הקרב המודרני רווי באמצעי תצפית קרקעיים ומעופפים. לסלק רמאים על שולחנו של טום וולף, מושל פנסילווניה, מחכה לחתימתו חוק חדש, שחוקק בית-הנבחרים של המדינה, שמפליל את מי שיפיקו רווחים מכזביהם על-אודות גבורתם הצבאית - למשל, עבודה, או הגדלת קצבאות והטבות. הקרב על רמאות הגבורה בארצות-הברית נמשך כבר יותר מעשור. בית המשפט העליון האמריקני התערב בעניין, ופסל חוקים כאלה בטוענו, ששקרים על-אודות גבורה כביכול מוגנים על-ידי חופש הביטוי. לפיכך, מנסים ממשלת ארצות-הברית, הקונגרס והמדינות להפליל הפקת רווחים מתרמיות על גבורה בעת השירות הצבאי. את החוק של פנסילווניה הציע הציר הרפובליקני ריק סאקוֹני, חייל משוחרר מחיל-האוויר האמריקני. סאקוני הציע את החוק שלו כבר בשנת 2016, אך הסנאט של המדינה לא אישרו. אחרי הבחירות בסוף השנה שעברה, הגיש סאקוני את הצעת החוק מחדש, והיא אושרה בבית הנבחרים ברוב של 190 ללא מתנגדים. לא ברור האם החוק של סאקוני יצלח את משוכת בית המשפט העליון, שהציב רף גבוה במיוחד בפני המחוקקים ברמה הלאומית וברמת המדינות, בהדגישו כי חופש הביטוי, המובטח בתיקון הראשון לחוקה האמריקנית, כולל גם שקרים בוטים. כמי, שחקר לא-מעט את העיטורים בצבאנו, אשמח אם חוק כזה יחוקק בארצנו; ועוד יותר - שיופללו תרמיות, שזיכו חיילים וקצינים בעיטורים ובצל"שים. מקודשת שרה, לוחמת חרות ישראל (לח"י), נתפסה על-ידי הבריטים בזמן פעולה ונעצרה. במעצר היא מתמודדת עם קשיים רבים בכמה חזיתות: החקירות ותנאי הבידוד, המרחק מבנה התינוק, חוסר הידיעה מה עלה בגורלו של בעלה שיצא לפעולה. למרות הקשיים, הכאב והבדידות היא מנסה להמשיך לקיים את משאת-נפשה, להיות לוחמת חופש ולעסוק בגאולת ארץ-ישראל. שרה הנה גיבורת ההצגה המקורית "מקודשת", שכתבה המחזאית: מורן רוזנבלט. היא תעלה בראשונה השבוע במוזאון לח"י ברחוב אברהם שטרן 8 בשכונת פלורנטין בתל אביב. שחקנית: אילה שיפטן; בימאי: אלירן כספי; מנהל הפקה: עירן פיטוסי; מעבד מוזיקלי: גל לב; עיצוב תאורה: גיא גלילי. נא להכיר: מיג 35 מטוס-הקרב החדיש מיג 35 יצטרף לכוחות הרוסיים בשנת 2019 - נמסר בסלון האווירי בלה בורז'ה שליד פאריס. המטוס מתאים להגדרה של דור רביעי וגם של דור חמישי, מסרו פקידים רוסיים. מיג 35 הוא מטוס קל, שיחליף את מטוסי-הקרב מיג 29, שנמצאים בשירות מבצעי כבר ארבעה עשורים. הרוסים לא הביאו את המטוס לתצוגה בלה בורז'ה, אך מסרו, שבחודש הבא יוצג מיג 35 בתצוגה אווירית בינלאומית ליד מוסקבה, לכשתושלם בחינתו. לא ברור האם הוא ידגים שם טיסות, או רק יופיע בתצוגה קרקעית. מיג 35 פותח משך יותר מעשור. בשנת 2007 דווח על טיסת הדגמה של המטוס בתערוכה האווירית בבנגלור שבהודו. במטוס נכללות טכנולוגיות של הדור החמישי של מטוסי-הקרב - בין השאר, חמקנות, כושר תמרון מעולה ומנועים חזקים במיוחד. הרוסים מדגישים את התאמתו לשדה הקרב המודרני, על סמך ניסיון קרבי, שצברו הרוסים. מיג 35 הוא מטוס קשוח מאוד, שיוכל להתמודד עם אש כבדה נ"מ, ולפעול באזורים קשים, אומרת חברת מיג. המטוס יכול להמריא ממסלולים קצרים יחסית ולנחות על מסלולים משובשים. ניתן להפעילו בשדה קדמי ללא האנגר כמה חודשים. אנשי מיג דיווחו, כי החלפת מנועים במטוס אורכת 58 דקות בלבד. נמסר, כי ניסויי הטיסה במיג 35 יסתיימו בסוף השנה, או בתחילת השנה הבאה, וייצורו יתחיל בעוד כשנה. במקביל, טוענים, עובדת חברת מיג על פיתוח מטוס-קרב מהדור החמישי. כידוע, סוחוי - יצרנית אחרת של מטוסי-קרב רוסיים - מפתחת משנת 2010 מטוס-קרב מהדור החמישי, כדי להציגו בשנת 2019. כלומר, מיג תקדים את מתחרתה בהצגת המטוס. בכירים בחברת מיג, שדיברו בלה בורז'ה, סירבו לפרט נתונים של המטוס מיג 35 ואת ביצועיו. בנאטו נקרא המטוס - פאלקרוּם אף. זה מטוס חד-מושבי, שיש לו גרסה דו-מושבית (דגם די). למטוס יש מכשור (אוויוניקה) ומערכות נשק מתקדמים כולל מכ"ם ומאכן אופטי, שפוטרים את הטייס מהישענות על בקרת הקרקע, ומאפשרים לו לפעול עצמאית במשימות מגוונות. למיג 35 יש שני מנועים חזקים במיוחד RD-33MK, שנבנו מחומרים מתקדמים, ומקטינים את הקרינה הנפלטת מהם. לא ברור האם יותקנו במטוס המנועים המתקדמים, שמותקנים במטוסי-הקרב סוחוי 30 וסוחוי 35, שהם חזקים יותר, ומאפשרים המראה ונחיתה על מסלולי דשא, או על כבישים. מוטת הכנפיים של מיג 35 היא 12 מטר. משקל המטוס 11 טונות, ומשקלו המרבי ערוך לקרב 29.7 טונות. לפי הפרסומים, מהירותו המרבית 2.25 מאך בגובה רב, והרדיוס הקרבי שלו 1,000 ק"מ. רום מרבי לטיסה 17.5 ק"מ. המטוס חמוש בתותח 30 מ"מ, ברקטות, בפצצות מונחות, בטילים אוויר-אוויר, בטילים אוויר-קרקע, בטילים נגד ספינות ובטילים נגד קרינה. גורמים רבים מרחבי העולם התעניינו בנעשה בביתן חברת מיג בלה בורז'ה, וסבורים שהעניין יימשך בתצוגה האווירית ליד מוסקבה בחודש הבא. בשנת 2014 הזמינה מצרים 24 מטוסים מיג 35. לפי הדיווחים בעיתונות, לא ברור האם מצרים מתכוונת לקנות מיג 35, או גרסה מתקדמת מאוד של מיג 29. בסדר הכוחות של חיל-האוויר המצרי נמצאים מטוסי-תקיפה אף-16 אמריקניים, ראפאל ואלפא ג'ט צרפתיים ו-ל-59 צ'כיים. החיל מפעיל מטוסי-קרב אף-16, מיראז' 2000, מיראז' 5 וראפאל צרפתיים ומטוסי יירוט אף-16, מיראז' 2000 ו-ג'יי-7 סיניים. נראה, כי סדר כוחותיו גדול מאוד, ואף שאינו חדיש ברובו, אינו נדרש דווקא לעימות אפשרי עם צבאות לוב, או סודן, השכנות, ולא למלחמה בטרור. בתחילת השנה הודיעה בנגלדש על כוונתה לרכוש שמונה מטוסי-קרב דו-מנועיים רבי-משימות, שיותקן בהם מכשור מתקדם. מעריכים, כי בנגלדש מעוניינת במטוס מתקדם מדגם מיג 29, במטוס סוחוי 30, או במיג 35. זוועה למרות שעקרונית אני מקבל את דעת האקדמיה ללשון העברית - החלטותיה האחרונות בדבר הוספת ו' ו-י' בכל מיני מקומות שלא לצורך נראית לי זוועה ושיבוש מהותי של השפה העברית. יתר על כן, במקום להקל על הקריאה, הן יסבכוה. "אישה" בעברית הוא האיש שלה ו"אִשה" היא גברת. ומה זה "אומן"? האם זה אוֹמן (כמובן, ניקדתי בטעות, כדי להבדיל מהמלה האחרת, שמבוטאת כך - אוּמן. ו"מילה" נעשית בילד עברי ביומו השמיני. שנים רבות כתבתי "יזמה", "חכמה" "תוכנית" וכיו"ב, ואם היה צורך, ניקדתי את המלים (בקמץ). עם השנים החלטתי להוסיף, לנוחות קוראיי, ו', אך עדיין איני מסוגל לכתוב "תוכנית". ובאותה ההזדמנות כדאי להזכיר את הזוועה, שחידשה האקדמיה - "ראשת ממשלה" - שאני מקפיד לא להשתמש בה, וכדאי שתיעלם מעולמנו.