באחרונה אישרה ועדת שירות המדינה את המלצות הוועדה בראשות שרת המשפטים
איילת שקד, ושר התיירות
יריב לוין, המקלות על שרים לבצע מינויים פוליטיים נוספים, וזאת בין היתר, באמצעות איוש משרות בכירות ללא מכרז. האישור אומנם סויג והוחלט להקים צוות נוסף שיבחן את אופן יישום התוכנית, אולם, כפי הנחזה, אנו עתידים לפגוש במשרות "משנה למנכ"ל" במשרדים הממשלתיים ועולה לטעמי שאלה בדבר ההשלכות של הוספת פונקציה זו למשרד ממשלתי ושזירתה בניהול המשרד.
המונח "משנה למנכ"ל" מוכר לנו מעולם התאגידים בכללותו ובעיקר מממלכת החברות. בעולם זה, ההיררכיה ברורה ומוסדרת, כאשר שלושה ארגונים אמונים על החברה, כאשר לכל אחד מהם תפקיד ייעודי משלו. אסיפה כללית, אשר משקפת את בעלי התאגיד, דירקטוריון הקובע את מדיניות החברה ומנכ"ל שתפקידו להוציא אל הפועל את הוראות הדירקטוריון ומהווה לפיכך את הזרוע הביצועית של החברה.
חוק החברות מחייב את נושאי המשרה בחברה לשאת בחובות שונות כגון חובת האמונים וחובת הזהירות על-מנת למנוע ניגודי עניינים. חובת האמונים למשל, מושתתת על "מנכ"ל, סגן מנכ"ל, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנכ"ל. כלומר, כאשר תפקיד מסוים מצוי תחת כפיפות למשנה למנכ"ל, הוא אינו מקיים, כבר בשלב הראשוני, אמת מידה הקבועה בחוק החברות.
בנוסף, המינוי שאושר הינו בגדר משרת אמון, שנועד לחזק את הקשר בין המשרד לבין השר. משרת אמון זו אינה מצריכה כישורים מקצועיים או ידע בתחומי המשרד. נושאי משרת אמון רשאים לפי תקנון שירות המדינה לקבל מידע מהגורמים המקצועיים במשרד לצורך מילוי תפקידם, אך מעבר לכך, חל עליהם איסור להתערב בעבודת הגורמים המקצועיים של המשרד, או לתת הוראות והנחיות לדרג המקצועי במשרד. איסור זה נועד למנוע את השפעתם על הגורמים המקצועיים במשרד ובפרט כאשר דעתם מוטה על-ידי הגורם שמינה אותם למשרת האמון.
בחוק שאושר לאחרונה, מאפשרים למעשה לעוד נושא משרת אמון, בנוסף למנכ"ל, להתערב בענייני המשרד ובניהולו, ועולה השאלה מה תהיינה גזרות הפעולה של המשנה למנכ"ל ומה יהיה משקל החלטותיו. האם לדוגמה הכפופים לו ישאו באחריות דומה לאלו הכפופים במישרין למנכ"ל? האם ייתכן מצב בו בשל כפיפותו של עובד למשנה למנכ"ל, תהיה לעובד אחריות פחותה מזו שהייתה לו תחת אותו תפקיד אם היה כפוף ישירות למנכ"ל המשרד?
בעוד שבהחלט ניתן לטעמנו להבין, שהדרג הפוליטי מוצא לנכון להביא לשינוי המדובר, ראוי לתת את הדעת למצב בו עובדי ציבור ייהנו מאחריות פחותה, כפי שהיה קורה לו המהלך היה מיושם בעולם התאגידים, ולפיכך מוצע, כי אחריות המשנה למנכ"ל כמו אחריות כל הכפופים לו תוסדר באופן מפורט ככל הניתן ומבלי להותיר העניין לפרשנויות עתידיות לגבי 'המצוי והרצוי' בעולם האחריות של נושאי המשרה.
