שתים עשרה שעות לקח לעסקן
גלעד ארדן, כדי להוציא הודעה שבה הוא מגבה את המפכ"ל. רק עסקן מקצועי בודק לאן נושבת הרוח, ואז מחליט האם להעניק לכפופים לו את הגיבוי הדרוש.
לגלעד ארדן, יש הצלחה כבירה, לא רק במינויים אלא גם בטביעת עין לגבי מידת התאמתם של אנשים לתפקיד. אחרי ששלף מהשרוול את שמו של
גל הירש והתבזה כהרגלו, הוא הביא לראש הממשלה, מועמד מקורי אחר,
רוני אלשיך, סגן ראש השב"כ, עכשיו הוא מהסס לתת לו גיבוי למרות שהוא זה שהמליץ עליו לתפקיד.
ארדן, הוא לא האיש הנכון במקום הנכון, תיק ביטחון הפנים גדול על מידותיו. שר שאמור לפקח על גוף בעל מבנה פיקודי צריך להיות מנהיג, וגלעד ארדן לא כזה. הוא לא אשם פשוט אין לן את זה. מי שקרובים אליו כבר מודים שבמקום שארדן דורך לא צומח דשא.
זה קרה ברח"ל-רשות חרום לאומית, שם העדיף ראש הממשלה את שר הביטחון משה בוגי יעלון, על פניו של גלעד ארדן, זה קרה ב
רשות השידור, שאותה הזדרז לארדן לפרק, אולי משום שעורכי התוכניות בטלוויזיה לא התלהבו מהופעותיו וכמעט לא הזמינו אותו.
עכשיו גם ראש הממשלה מבין שגלעד ארדן סיבך אותו מעל הראש. מה שעושה לנתניהו תאגיד השידור הציבורי זה בית ספר שאיש לא עשה לו בחיים. מנכ"ל התאגיד
אלדד קובלנץ, יודע שאם זה תלוי בנתניהו הוא עף מהתאגיד כמו טיל. אין גישה טקטית נכונה יותר מזו שהוא נוקט בה. שידורי התאגיד צולבים את נתניהו, ואם הוא רק יחשוב לגעת בקובלנץ הוא יעורר את זעמה של התקשורת, שתהפוך את קובלנץ לאביר חופש העיתונות ותקרע את נתניהו.
קובלנץ, יודע שכמה שהתאגיד יעסוק יותר בנתניהו וברעייתו, פוליסת הביטוח שלו תגדל, ולא יהיה מי שייקח סיכון להתעסק אתו. לפי שעה זאת נוסחה מנצחת של התאגיד, פרי יצירתו של גלעד ארדן, שאם שכחתם היה השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור.
ארדן בונה ונתניהו רוצה לפרק. לשכת ראש הממשלה אומרת שהרעיון לפרק את התאגיד הוא של השר
אריה דרעי, שגם הוא לא זוכה שם להנחות, אבל מה שברור שאם יש מישהו שראש הממשלה צריך להודות לו על התרגיל המבריק של הקמת תאגיד השידור הציבורי זה רק גלעד ארדן.
אני מתקשה לשכוח את יום שישי, שבו נחסמה העיר ירושלים בשלג כבד. ארדן היה אז זה שמופקד על רשות החרום הלאומית, אבל מי שתפס פיקוד היה משה (בוגי) יעלון, שהיה שר הביטחון.
הציניקנים טענו אז שארדן חפר איגלו והתחפר בשלג, קולו כראש רשות החרום הלאומית לא נשמע, האם ייתכן שהוא פעל במלוא המרץ אלא שכהרגלו הוא לא רץ להתראיין, לא מתאים לו. כשהשלג הפשיר התגלה ארדן בדרכו לאחד האולפנים
לא צריך לקנא במפכ"ל רוני אלשיך, שגלעד ארדן הוא השר הממונה עליו. ארדן הוא לא
משה שחל, גם לא
עוזי לנדאו, ואפילו לא שלמה בן עמי, או
אביגדור קהלני. ששימשו שרים לביטחון הפנים, ארדן הוא אופורטוניסט שמתמחה בלגלות לאן נושבת הרוח.
יש בתפקיד הזה של השר לביטחון הפנים המון כבוד, ולא מעט נחת, וזה מה שחשוב. אבל בתפקיד של שר לביטחון פנים צריך מנהיגות, וכשהיא לא קיימת זאת כבר בעיה.
ממה חשש השר ארדן, כאשר היסס 12 שעות מלהעניק גיבוי למפכ"ל רוני אלשיך? יכול להיות שהוא חשש ממבטו הזועם של ראש הממשלה, שאותו יפגוש בישיבה השבועית של הממשלה? ואולי ההצעה שלו למנות את אלשיך למפכ"ל התבררה לו כעוד טעות, ובטעיות הוא הרי מתמחה.
זוכרים את אירוע הדריסה אצל הבדואים בדרום שהוכרז פיגוע? זוכרים את "העידכון" שקיבל נשיא ארה"ב טראמפ, אישית מהשר לביטחון הפנים על אירוע שהסתיים עוד לפני שהוא התחיל.?
יש מי ששואלים עצמם מה גרוע ומגוחך יותר, צילום סלפי בנמל התעופה עם נשיא המעצמה הגדולה בעולם, או עידכון שנותן חבר הממשלה לנשיא ארצות הברית על עניין שעבר זמנו.
כשאני קורא תחזיות פוליטיות של עיתונאים מטעם, שלאחר עידן נתניהו יהיה ארדן אחד מראשי הליכוד קשה לי שלא לפרוץ בצחוק. גלעד ארדן? מה יש לו הציע. חזון? מנהיגות? כריזמה ששטרם נחשפה, או שאולי יש לו עוד רעיון לתאגיד חדש?
אחרי רקורד מרשים בעשייה ציבורית כמו שיש לשר ארדן זה הזמן לפרוש. אחרי עשיה כל כך מרשימה למען הציבור ראוי להנציח את שמו של השר ארדן בחייו, ולקרוא לרחוב או שדרה מרכזית על שמו.
אל תשכחו, ארדן הבטיח שיטפל בשכרם של השוטרים וטיפל. הוא מבטיח ומיד מקיים. מאז ההבטחה הגדולה אתם בוודאי לא מופתעים שהשוטרים הפכו לבעלי השכר הגבוה במשק. ולמי מגיעה תודה? רק לגלעד ארדן.
הכותב שימש מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ויושב-ראש אגודת העיתונאים. הוא ממייסדי "יושרה לישראל", שקמה כדי להיאבק בשחיתות הציבורית וחבר ההנהלה שלה