מה בסך-הכל רוצה ליאור שליין בחיים? להיות כמו. כמו מנחה לייט נייט אמריקני. מה רוצה ערוץ 10 מליאור שליין? שיביא בלוק של צופים שיגרד את תחתית חבית הרייטינג הדו מספרי. שניהם עומדים במשימה עד כה. מה ליאור שליין לא רוצה להיות? אסף הראל. מה ערוץ 10 לא רוצה שליאור שליין יהיה? אסף הראל. גם על המשימה הזאת אפשר לסמן וי.
אבל שום דבר אינו בטוח בעולם הדארוויניסטי של הלילה הישראלי. כדי להגיע למטרות האלה באופן פחות רעוע צריכים ערוץ 10 ושליין לשאול את עצמם מה הצופה רוצה. וכאן עומדת לפניהם עוד דרך ארוכה ועבודה רבה.
נקודת החולשה העיקרית של התוכנית היא שליין עצמו. יסלחו לי צמד הוריו וחברתו המפורסמת, אני לא בטוחה שליאור שליין הוא מה שהצופה באמת רוצה. אם התוכנית היתה סנדוויץ' פסטרמה הצופה היה מבקש "אם אפשר תביא לי כזה, רק בלי הפסטרמה, עם טחינה ושווארמה במקום". כלומר העם רוצה את "
הלילה עם ליאור שליין", כך מעידים המספרים שאינם באים בקלות לערוץ עם פרוגרמינג בעייתי כמו 10, אבל לא ממש מת על שליין עצמו.
כשעלתה התוכנית בשלהי 2006, שליין התפאר שכעיתונאי לשעבר הוא גם מראיין מנוסה ושרמנטי. ימים וצילומים חד-משמעיים הוכיחו: הוא לא. החנופה הניגרת מסנטרו מאוד מתאימה ללייט נייט אמריקני, אבל לא לכאן, ולא לשליין. כמיזנטרופ לא קטן, המצב הזה לא טבעי לשליין ומדי פעם הוא מעקצץ את מרואייניו כחולה בתסמונת טורט. כשיונה אליאן החלה לספר אתמול (רביעי) על נסיעה שלה ברכבת אירופאית בתחילת יחסיה עם ששי, ליאור שליין שאל אותה אם היו אז רכבות ולא כרכרות. התוצאה: שתיקונת מביכה. לא משהו שהיה קורה לקונאן.
שליין לא אוהב את מרואייניו ופעמים רבות במקום להוביל אותם לפינג פונג של הצחקות ולסייע להם לארוג סיפור שיעניין, הוא יורד עליהם. כדי להגיע לרמת המלוקקות הנדרשת ממנחה אתה לא יכול לתכנן כנות, אתה צריך לדעת להמציא אותה על המקום. גם את הבאנד לידר והסייד קיק שלו, אבי גרייניק הוא משפיט, "סיימת מותק?" אמר לו אתמול שליין, בהבהירו שזו התוכנית שלו ואם הוא לא מצחיק בה, אף אחד לא יצחיק בה.
האנקדוטות שמספקים המרואיינים לא תמיד מחודדות מספיק. בתוכניות מסוג זה בדרך כלל עורכים חזרות על הסיפורים מאחורי הקלעים, משום שהם נתפרים במלאכת מחשבת לתוך דיאלוג שמותאם ומתואם מראש. לכן יש לדאוג קודם לסיפור שגם מרואיין שלא יודע להעביר פאנץ' יגלה לקהל משהו מעניין שיחפה על כך. ולמרות החולשה המסוימת הזאת, האורחים הם הדובדבן שמעל הפסטרמה. כשאתה צופה ב"הלילה" אתה מחכה להם, אתה מחכה גם לגרייניק, אבל אתה לא ממש מחכה לשליין.
לשליין יש אינטונציה מעצבנת, כל משפט שלו נשמע כמו שאלה. הוא לא מתחבב על העין ולא נכנס אל הלב. בדיחותיו לא מייצרות יותר מחיוך אקראי והגגים בתוכנית לא מספיק טובים. אבי גרייניק כקוסם עם גלימה פוסט עידן גלר הוא גֶג שתוקפו אמור היה לפוג. ומשחק מטקות עם קרמבואים שאורגן אתמול באולפן, מזכיר יותר מדי דברים שעשה אסף הראל וערוץ 10 רוצה לשכוח.
אני יודעת שאני נשמעת כאילו אני דוחה אותו כמועמד פוטנציאלי לדייט, אבל שלטוט מדי ערב בשעה 23:00 זה קשר מחייב. על שליין לגייס ממני יותר נאמנות כדי שאאמץ אותו לחיקי. כך או כך, נוהל הצצה ספורדי הוא השיג ממני וזה הישג נאה בהחלט. אומנם ההצצה מיועדת לבחון את אורחיו ולבדוק האם גיא זוהר עשה איזו פריצה לשידור, אבל הי, אם ההישג הכי גדול של שליין יהיה שימוש כפרומו לגיא זהר - הוא יכול למות בשקט.
הלילה עם ליאור שליין. ערוץ 10 מדי יום ב-23:10