מיקי גורדוס ז"ל שהלך לעולמו היה חיל מודיעין של איש אחד. לא רבים יודעים על תרומתו וקשריו עם מערכת הביטחון. קומץ אנשי ביטחון עלומים שליוו אותו בדרכו האחרונה, באו להעניק לו את הכבוד האחרון, על תרומתו הרבה לביטחון המדינה, לא רק כעיתונאי אלא גם כאזרח.
אין חולק שגורדוס ז"ל, היה עיתונאי יוצא דופן. את עיסוקו כקשב ירש מאביו העיתונאי נתן גורדוס ז"ל, בטקס הלוויתו סיפרה אלמנתו בלהה גורדוס שבמשך 34 שנים הם כמעט לא יצאו יחד מהבית, גורדוס לא לקח סיכון, ולא היה מוכן שתתחולל הפיכה שלא הוא הראשון לדווח עליה, או שיתרחש אירוע עולמי שהוא לא יהיה הראשון שיבשר על כך.
את עבודתו ב"
קול ישראל", החל מיקי גורדוס בשנת 1986. מי שהעניק לו את התואר קשב היה לא אחר מאשר נקדימון רוגל ז"ל, מהאבות המייסדים של "קול ישראל",. גורדוס הפך לקשב, מקצוע שלא היה עד אז ברדיו, והמגישים באולפני הרדיו והטלוויזיה נהגו לפנות אליו בתואר "קשבנו מיקי גורדוס" כשביקשו לשמוע את דיווחיו.
גורדוס ז"ל, היה איש רדיו מקצועי אך ביקר רק פעמים ספורות באולפני "קול ישראל", זה היה בעיקר כשהוא נזקק לרכיב טכני עבור המכשירים האלקטרונים שברשותו, שרק טכנאי קול ישראל או מעבדת הרדיו של אותה תקופה יכלו לספק לו בזריזות.
כשהוא היה מגיע לחצר הרדיו בקריה בתל אביב, בואו היה הופך לחגיגה. עובדי הרדיו היו מקיפים אותו וגורדוס כמו גורדוס העניק לכל אחד מהם את תשומת הלב הראויה.
חשף את הפלישה למוגדישו
בשלושה באוקטובר 1993 קלטו האנטנות שעל גג ביתו של גורדוס בשדרות חן בתל אביב, קולות מוזרים. גורדוס שהתקשה תחילה להבין את המתרחש גילה כי התכונה במכשיר הקשר שבביתו חריגה. חושיו לא הטעו אותו. הוא קלט את כוחות הארמדה של צבא ארצות הברית שכללו את הכוחות המיוחדים כשהם בדרכם למוגדישו בירת סומליה. גורדוס שזכה בצה"ל לכינוי "חיל מודיעין של איש אחד", הבין את גודל הסיפור. זה היה סיפור שחשף לראשונה כפי שהתברר אח"כ את המהפך במדיניות ההתערבות של ארה"ב, שבעקבותיו החליטו האמריקנים כי לעולם לא יתערבו שוב בסכסוך כלשהו מסיבה הומניטרית. אלא אם כן יש להם בכך אינטרס חיוני.
כוח המשימה שהוטס לסומליה נקרא בשם הקוד "תפוס וחטוף", הכוח היה אמור לחטוף שני בכירים בארגונו של שליט מקומי בשם מוחמד פארח איידיד, החיילים הגיעו לעיר בדרך האוויר ובדרך היבשה, ופעולתם הסתבכה כאשר שני מטוסי בלקהוק הופלו במהלך המבצע.
את מהלך הפעולה של הצבא האמקני שאמור היה להשמר בסוד כמוס חשף לא אחר מאשר גורדוס, שעורר את זעמם של האמריקנים שדרשו ממשלת ישראל להעמיד אותו לדין. האמריקנים לא סלחו לגורדוס על חשיפת המבצע ובכל כמה חודשים דרשו לקבל דיווח מהגורמים המוסמכים בישראל אילו צעדים ננקטו נגד גורדוס. והאם הןא הועמד למשפט.
אלא שגורדוס לא היה זה שפרסם את הדברים. כמי שהיה לא רק קשב אלא גם פטריוט הוא נמנע מלפרוץ לשידור עם הידיעה המרעישה והעביר אותה לידיעתו של
חיים יבין. בלהה רעייתו המסורה הייתה עדה לשיחה בין בעלה ליבין שהביאה לפרסום סיפור שזכה לכותרות ענק בכל העולם.
דחה הצעה כספית נדיבה בגלל עקרונות
אם יש צורך בהוכחה נוספת לנאמנות ללא סייג ולפטריוטיות של גורדוס, הרי שמה ששמע ממנו חברו הקרוב דני הלמן, מעיד שהוא היה איש של עקרונות מקודשים ועקשן חסר תקנה.
באחד הימים קרא גורדוס לדני אלמן, חברו מילדות, והציג בפניו טיוטת חוזה של חברת ענק גרמנית בתחום הקומודטיס, שהייתה מוכנה לשלם לו הון עתק תמורת מידע שוטף על משברים בעולם. הגרמנים ניסו לפתות את גורדוס בריטיינר חודשי בגובה משכורתו ברשות השידור. למרות העובדה שהיה מדובר
בסכומי עתק סירב גורדוס לקבל את ההצעה בנימוק שייתכן שחברת הענק סייעה בעבר לנאצים בעת מלחמת העולם השנייה.
גורדוס ז"ל נהג להתבדח במשך שנים, שמי שהיה נשיא קפריסין הארכיהגמון מאקריוס חב לו את חייו. אחת השיחות שהעלה גורדוס ברשת מנעה מלחמה ונחיתה של כוחות אמריקנים ובריטים בקפריסין לאחר שהתפרסמה ידיעה על הירצחו של הנשיא מקאריוס.
גם הפעם הצליח גורדוס להפתיע את כולם כשהצליח ליירט תשדורת ממקום מחבואו של מאקריוס, עובדה שלא נעלמה מעיני הסי אי. אי. שסוכניו הגיעו עד ביתו בשדרות חן בתל אביב כדי לשמוע איך הוא עשה את זה, ולהאזין למלוא התשדורת שהוקלטה.
חשף את המבצע לשחרור בני הערובה באנטבה
גורדוס היה זה שהצליח גם לקלוט את התשדורות לחילוץ בני הערובה מאוגנדה. שזכה לכינויי "מבצע אנטבה". כשקלט את תשדורות המבצע הוא הזדרז להתקשר לחדר החדשות של "קול ישראל", שם השיב לו רכז החדשות
עמנואל הלפרין, קרוב משפחתו של ראש הממשלה
מנחם בגין. הלפרין התקשה תחילה להאמין לסיפור ומיהר להתקשר לקרוב משפחתו בגין ושאל אותו "דוד הסיפור נכון"? בגין השיב בחיוב, ועוד ספור בלעדי נוסף לרשימת הסיפורים הבלעדיים שצבר גורדוס.
כאשר החליט צה"ל להשתלט בלילה שבין 26 ל 27 בדצמבר 1969 על תחנת מכ"ם מצרית בראס ע'אריב במסגרת "מבצע תרנגול 53", ולהביא מתקן מכ"ם רוסי לישראל, היה זה גורדוס שקלט ראשון את קולות אחת הפעולות הנועזות והיצירתיות בתולדות צה"ל. הפעולה הוגדרה אז ע"י חיים בר-לב, שהיה רמטכ"ל באותה תקופה "כפעולה הלקוחה מאחד הסרטים".
מי שזכה לכינוי "האוזניים של המדינה", היה הרבה יותר מזה. הוא היה חבר מסור, איש שיחה מרתק, ידען, חובב ספורט. חבריו הקרובים אוהדי הספורט זכו במה שאף חבר אחר לא יכול היה להעניק להם, צפייה בתחרויות ספורט של אליפות העולם בביתו הרבה לפני שתחרויות הספורט שודרו בערוצים שנקלטים בישראל.
מכירים עיתונאים שלא מוכנים לצאת מהבית כדי שלא להפסיד סיפור בלעדי? גורדוס היה כזה ועשה את זה במשך שלושים וחמש שנים. אז מה הפלא שגורדוס יש רק אחד.
הכותב הוא משפטן. הוא היה בעבר מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ויושב-ראש אגודת העיתונאים. הוא ממייסדי תנועת "יושרה לישראל", למאבק בשחיתות הציבורית וחבר הנהלת התנועה.
