X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
עמית סגל מדבר בעיקר מהרהורי לבו, בעד הימין ונגד השמאל, ואינו מבהיר לצופים על סמך מה הוא משמיע את הערכותיו, ומבקש שנחשוב שהוא כאילו האורקל מדלפי שחייבים להאזין באמונה שלמה למוצא פיו. ואילו אמנון אברמוביץ' מביא לעתים גם עובדות בלעדיות, אף אם הוא עוטף אותן במלים מצועצעות מתובלות בבדיחות המעוררות אסוציאציות שאינן לטובת נושאי דגל הימין. בשיטת הדיווח העמומה הזו יכול מאוד להיות שבקרוב יתחיל אברמוביץ' לפרשן בחרוזים
▪  ▪  ▪
סגל. האורקל מדלפי? [צילום: יהודה שגב]

העיתון הכלכלי "גלובס" החליט כנראה לחרוג מטיפול בנושאים כלכליים נטו וזימן לאירוע תקשורתי שני פרשנים: מצד ימין עמית סגל מערוץ "החדשות" (לשעבר חדשות 2) ומצד שמאל אמנון אברמוביץ'. למי שאינו מכיר את השניים חשוב להבהיר כי קיים הבדל מהותי ביניהם. סגל מדבר בעיקר מהרהורי לבו, בעד הימין ונגד השמאל, ואינו מבהיר לצופים על סמך מה הוא משמיע את הערכותיו, ומבקש שנחשוב שהוא כאילו האורקל מדלפי שחייבים להאזין באמונה שלמה למוצא פיו. ואילו אברמוביץ, לעומת זאת, מביא לעתים, לשיפוט הצופים, גם עובדות בלעדיות, אף אם הוא עוטף אותן במלים מצועצעות מתובלות בבדיחות המעוררות אסוציאציות שאינן לטובת נושאי דגל הימין. בשיטת הדיווח העמומה הזו יכול מאוד להיות שבקרוב יתחיל אברמוביץ' לפרשן בחרוזים.
כדי להציג תמונת אמת של משמעות הפרשנויות שהם מפרשים ולהקל על קוראי הנאמנים בהבנת הנקרא, החלטתי להביא לא רק את אמרי השפר אלא להוסיף, בסוגריים, את הערכתי לגבי המלים. שהוצגו בפני הציבור ב"פודיום" שהתקיים בתל אביב.
שני הפרשנים פתחו את הדיון המלומד סביב השאלה עד מתי יימשך "עידן ביבי". סגל אמר במלים מפורשות, כי הוא חש (אף כי אינו יודע בוודאות) שאכן מתחולל בימים אלה שינוי בציבור כלפי מעמדו של נתניהו. אברמוביץ' לעומתו נותר מסויג ומעורפל. אולי כיוון שלא רצה להשמיע דעה מחייבת, כאשר ציטט אישה אנונימית שהסבירה לו במפגש אקראי מדוע לא תצביע יותר. "אני חושב" (השמיע אברמוביץ' דברי חכמה שאין בהם כל חדש) "שהנושא המכריע בישראל הוא תחושת הביטחון. הכל סובב סביב הביטחון. הישראלי הממוצע, הבלתי אידאולוגי, מצביע לפי מי שנותן לו תחושת ביטחון. ואני מדבר על תחושה, אני לא חושב שנתניהו הוא מר ביטחון, אבל הוא נותן תחושה כזאת יותר מהמעומדים שמולו".
סגל מיהר להעביר את נתיב השיחה לאויבי הליכוד המצהירים שיהיו ראשי ממשלה טובים מנתניהו ושואל-מצהיר כאילו אברמוביץ' אמר זאת במפורש: "אז לפי מה שאתה אומר לאבי גבאי או יאיר לפיד מראש אין סיכוי".
אברמוביץ' ממהר להשיב עניינית: "יש להם בעיה גדולה. הבעיה העיקרית של לפיד וגבאי זה היעדר סמכות ביטחונית. אם גבי אשכנזי היה עומד בראש אחת המפלגות היה לו סיכוי גדול להביא תוצאה טובה".
סגל אינו תמים. הוא מאמין, ואף אומר זאת, כי ייתכן ששלטון הליכוד עומד בפני סיום. "אני לא רוצה להגיד ריקבון", הוא מסביר מבלי לחלק מחמאות, "אבל יש תחשה של יותר מדי שנים בשלטון. יש פה תחושה של אלוהים לשלטון בחרתנו".
כמו פעמים רבות בדיאלוג בין שני הפרשנים, בעוד שסגל מדגיש את הקשיים והחולשות של הצד הימני במפה הפוליטית, אברמוביץ' מתייחס לקשיי המחנה השמאלי. "המילה שמאל הפכה להיות גידוף מבלי שאנשים בכלל יודעים במה מדובר. אתה אומר 'שמאל' או 'שמאלני' וזה נשמע כמו איזה פסוריאזיס או מחלת עור. איזו מחלה שאתה לא בדיוק יודע מהי".
אחד החלקים המעניינים ביותר של השיחה היה זה שבו עסקו השניים במצבן של חקירות נתניהו (כמובן מבלי לדעת את האמת העובדתית שעדיין לא פורסמה),. אברמוביץ': "בסוף כל סוגיית נתניהו מתכנסת לתיק אחד: 'תיק 1000', תיק המתנות. זה תיק גדול של דברים קטנים. יש פה דפוס, יש פה שיטה, יש פה הזמנה על-פי מפרט.(גם כאן מדבר הפרשן השמאלי מהרהורי לבו. אין לו דרך מעשית לדעת אם דווקא בתיק זה לא מדובר על שוחד בהיקפים גדולים ועל מעילה באמון).
סגל יוצא למתקפת נגד: "תחשבו על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שאומרים עליו "איך הוא יכול לא להעמיד לדין את נתניהו? אבל הוא לא חושב על הזירה הציבורית, אלא יותר על הזירה המשפטית. (מנין אתה יודע זאת אדוני הנכבד? אולי ההפך הוא הנכון). הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן זה אירוע דרמטי. זה פיזור הכנסת. מנדלבליט לא יוכל לקחת את הסיכון שאחרי שנתיים-שלוש ביבי יזוכה. והסיכוי לזיכוי לא קטן (איך יכול פרשן הרואה את עצמו רציני להודיע לציבור דבר איוולת שכזה, כאילו הוא יודע מה יחליט בית המשפט עוד בטרם פורסמו ההאשמות). יש בדיחה על נתניהו (מוסיף סגל כדי למחוק מתודעת הציבור את האפשרות שביבי יורשע) למה הוא בחיים לא יורשע בשוחד? כי בשביל שוחד צריך תמורה וביבי בחיים לא נתן דבר לאף אחד. (בתור בדיחה זה לא רע, אבל עובדתית זה לא נכון. ביבי נתן לארנון מילצ'ן, למשל, את הארכת הוויזה האישית שלו".
אברמוביץ' היה יותר נחרץ מסגל לגבי חומרת התיק: "אי-אפשר לסגור תיק כזה. מדובר במתנות בשווי של 700 עד 800 אלף שקלים לפחות. (האם הוא עשה הערכה גמולוגית של שווי התכשיטים והוסיף לכך את המנות האחרות? והאם הוא כבר עתה יודע מה יחליט מנדלבליט) אם מנדלבליט יגיש כתב אישום על מרמה והפרת אמונים (סעיף קל יותר משוחד) יש לו כאן הרשעה". (נכון שאברמוביץ' הוא משפטן אבל בינתיים עדיין לא מונה לשפוט משפט).
סגל ממהר להשיב כדי לטהר את נתניהו אבל החיפזון הוא מן השטן, כי ברצותו לטהר את ביבי הוא בעצם מוציא לו שם רע כאשר הוא אומר: "אני חושב שביבי הוא אחד מראשי הממשלה הפחות מושחתים שהיו פה. הוא נהנתן, הוא לא מושחת. כל מה שאנחנו יודעים הוא שנתניהו הינו נהנתן ואולי נהנתן טורבו". (שימו לב למשמעות של אמירה זו. ראשי הממשלה שכיהנו פה היו מושחתים וביבי הוא אחד מאלה המושחתים פחות).
בסוף הדברים התייחס אברמוביץ' לעניין הזהות היהודית או הישראלית ואמר דבר מה שתחילתו ציטוט של רבים וטובים וסופו הערכה שגויה: "מדינת ישראל הוקמה כמרד בהווי היהודי הגלותי. בן-גוריון וחבריו הקימו אותה על ארבע נקודות: מדינה יהודית בארץ ישראל כדי להוציא את גורלנו מידי שמים ולהעביר אותו לידי אדם; ליצור מקלט בטוח ליהודים; להחזיר את העם היהודי למסלול ההיסטוריה ולמשפחת העמים; ולהחזיר את היהודי להיות עובד אדמה, עובד כפיים. בסוף חזרנו להיות עם של עבודות אוויר כי כולנו הרי יועצי השקעות, יועצי תקשורת, עורכי דין, פרשנים ועיתונאים. את העבודה השארנו לאריתראים. (מונח שגוי זה מתייחס בלשון נקייה לאתיופים).
אברמוביץ' כנראה קורא יותר מדי עיתונים המדווחים על גיבורי "עבודות אוויר" אך מתעלם מהמיליונים העוסקים בפועל בעבודות כפיים: רופאים, אחיות, עובדי שירותים, פועלי תעשיה, מלצרים ומלצריות, זבנים, מפעילי חברות תעופה, עובדי נמלים, מכונאים על סוגיהם השונים ומה לא).
בקיצור: עוד אמירה פופוליסטית שאינה מתיישבת עם המציאות. אם זו רמת הפרשנות אולי מתאימים לה יותר דברים שהשמיע בעבר הרחוק המבקר הנודע ד"ר חיים גמזו שמשמו נגזר הפועל "לגמוז". וכה אמר גמזו: "מבקר (או פרשן לצורך העניין) משול לסריס. איך לעשות הוא אולי יודע אבל לעשות הוא לא יכול."

תאריך:  31/12/2017   |   עודכן:  31/12/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
פרשן משול לסריס
תגובות  [ 7 ] מוצגות  [ 7 ]  כתוב תגובה 
1
גם אתה, אלא רק לטובת השמאל
שאול א.  |  31/12/17 08:33
2
מתחנף ומתהפך מתחנף ומתהפך
חדר בידוד  |  31/12/17 10:24
3
רק לפרשני השמאל מותר לפרשן מהר
קורןנאוה טבריה  |  31/12/17 10:34
4
מאמר לחסרי אינטלגנציה ?
כ"ד  |  31/12/17 11:25
5
גם דור-און בפרשנים
סריס  |  31/12/17 12:09
6
גם דור-און בפרשנים ולכן ב... ל"ת
סריסים  |  31/12/17 12:15
7
800 אלף ש"ח עבור וויזה ?
א.ל. רמת-גן  |  31/12/17 14:47
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יוני בן-מנחם
גל המחאה נגד המשטר באירן הוא על-רקע כלכלי אך יש בו גם ביקורת פוליטית חריפה, כרגע הוא איננו מאיים על יציבות המשטר. המשטר יכול להתמודד בטווח הקצר עם המחאה אך אם לא יטפל בבעיות הכלכלה באופן שורשי, עלול המצב לצאת מכלל שליטה ותופעת "האביב הערבי" תגיע גם לאירן
חיים משגב
אין שם, בשדרות רוטשילד, מחאה חברתית, עממית, אוטנטית, הראויה להישמע. יש שם רק תאווה בלתי נשלטת להחליף את השלטון הנבחר בדרכים לא-לגיטימיות תוך ניסיון לאנוס את היועץ המשפטי לממשלה להכריע לטובת מה שעשוי לסייע להשגת מטרותיהם של המפגינים
יוסי אחימאיר
מתוך דברים שנשא יוסי אחימאיר, יו"ר מכון ז'בוטינסקי בישראל, בערב העיון שהוקדש לציון יום ז'בוטינסקי במערכת החינוך
עמי דור-און
מדינתנו בת ה-70 אינה מנוהלת בידי ראש הממשלה אלא בידי קומץ דל של חרדים פנאטיים החיים על-פי חוקים ומנהגים שמזה דורות רבים עברו מן העולם הגדול, והם מכתיבים לממשלה שבחר העם אם תשרוד או תגווע    ומכיוון שמפרי עמל העם העובד ממומן קיומם, החילונים שונאים אותם ואילו הם מתעבים אותנו
עמי דור-און
אם החליט שר החינוך להגדיר את החלטת מפקד גלי צה"ל להשעות לשבוע את השדרנית עירית לינור בתואר "פגיעה סלקטיבית ובלתי הוגנת בחופש הביטוי", ראוי שילמד שקיים הבדל מהותי בין חופש הביטוי לחופש השיסוי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il