רוצים יהדות

לא לשדולה העובדה שרק 3 ח"כים תמכו בשדולה החילונית אינה מפתיעה. עם כל הכבוד, כפי שסקרים מוכיחים (ועם עוּבדות אי-אפשר להתווכח), החילונים הרעשנים הם מיעוט בלבד. רוב העם היהודי הוא מסורתי, דתי וחרדי. מה הפלא שאפילו סיעות חילוניות כמו כולנו, ישראל ביתנו ויש עתיד לא תמכו בחוק. זאת לא רק משום שגם במפלגות הללו יש ח"כים דתיים או מסורתיים -כחלון, יו"ר כולנו, וליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, הם מסורתיים, ועליזה לביא מ'יש עתיד' היא דתית. לא פחות הסיבה היא אלקטורלית מובהקת. ראשי המפלגות, וביניהם יאיר לפיד, מודעים לכך היטב שתמיכה בשדולה החילונית ובמדיתים למיניהם תבריח מהם את כל המצביעים המסורתיים, המסורת שהם מתפארים בתמיכה בה ברמה ההצהרתית בכלי התקשורת. צחוק מהחוק עם כל הכבוד למרכזי הסיוע, הפועלים לשיחרורו של הרוצח יונתן היילו, אם ירצו או לא ירצו, לא רק שהשיחרור המיידי אינו משקף את חומרת הפשע - רֶצח שהוא הפשע החמור ביותר בסולם הפשיעה, ובניגוד לפשעים פליליים אחרים אין לו תקנה - אלא בעקיפין האירגונים נותנים יד לשני תהליכים שליליים. האחד - נטילת החוק לידיים, והשני העדר הרתעה של רוצחים פוטנציאליים אחרים, תוך מתן לגיטימציה לרצח. רֶצח הוא רֶצח. אם עבריין פגע ביונתן, עליו לפנות לרשויות החוק - המשטרה או הרווחה שיטפלו בפושע. יש לזכור שטוהר הנשק מופעל אפילו כלפי מחבלים ארורים, המבקשים להשמיד את עַמנו באכזריות, ולמחוק את מדינת ישראל מהמפה, שהיורים בהם בניגוד לחוק, נענשו בחומרה (עיין ערך קו 300 ופרשת אלאור אזריה). מדוע אפוא הוא מוּפר כלפי עבריינים. האומנם הרצחת וגם שוחררת? איפה שלטון החוק? אין לי ספק ששיחרורו של הרוצח היילו, אחרי 6 שנים בלבד, עושה צחוק מהחוק. לא להפגנה הריחנית אין ספק שראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, למד את הלקח מההפגנה ה'ריחנית' המתוקשרת מאשתקד, כאשר קרוב לשבוע ימים שבת אגף התברואה בהוראת ברקת, במחאה נגד אי-העברת תקציב ממשרד האוצר. ערימות אשפה הצטברו ברחובות, ובמיוחד במרכז העיר חסמו את מסלול הנסיעה של הרכבת הקלה. כרגיל, ציבור משלמי הארנונה בבירה היה בן ערובה בסכסוך בין ברקת לאוצר. השנה ברקת מיקד את ההפגנה מול האוצר בלבד. וזו אסטרטגיה עקרונית נכונה. ועם זאת הדרך בתשפוכת הזבל ליד המשרד אינה ראוייה, ודאי ממי שפרויקט הדגל שלו, בתגובה לביקורתו החריפה בתחום על קודמיו, היה ניקיון העיר. בנוסף, עליו ללמוד להתייעל, כדרישת האוצר, שהגדיל במידה ניכרת את המענקים לעירייה בקדנציה של ברקת, ועם כל הכבוד לא לבזבז כספים רבים מדי על תרבות, על חשבון פרויקטים חיוניים בתחום הרווחה, החינוך, התעסוקה והדיור. פסוקו גיליוטינה - מיצג שווא בג"ץ - חוק עוקף חַ"כּ אוצר נטו - דגל כחלון לבן השר והאשל - בלי כחלון וּסְרָק חקירות ביבי - הספינות והסְפִּין? 2018 - טונגה רוקדת טנגו זו לא טריוויה - הישראלי המכוער בהולנד: הנוסע המטריד א-לי א-לי: פוטו פיניש?