השופט
אליהו וינוגרד ז"ל הלך מאתנו לפני מספר ימים, כאשר הוא משאיר מאחוריו עטרת שיפוטית מפוארת. לא עטרת השוקלת מידתיות וסבירות, לא עטרת אשר עיקר עיסוקה הוא בהתגוששות במישור החצי פוליטי עם הממשלה והכנסת, של אנשים ממונים מול אנשים נבחרים, אלא זו המחפשת את חקר האמת, זו הקובעת גורלות, לקלבוש או הביתה, הולכים לחופשי או נכלאים מאחורי סורג ובריח לשנה, לעשור או אפילו ליובל.
מלחמת לבנון השנייה – ועדת החקירה
לפחות פעם אחת במהלך הקריירה המפוארת שלו, הכניס עצמו השופט וינוגרד לזירה הפוליטית. ייתכן שלא היה מוכן לכך דיו, אך האחריות הלאומית לא הותירה לו כל ברירה והוא נענה לבקשת הממשלה והעומד בראשה להקים ולהוביל ועדת בזק לחקר מלחמת לבנון השנייה. אליו הצטרפו הפרופ' למשפטים
רות גביזון, הפרופ' יחזקאל דרור, אלוף במילואים מנחם עינן ואלוף (במילואים) ד"ר חיים נדל.
הוועדה הוקמה על-פי החלטת ממשלה בראשות
אהוד אולמרט ב-17.9.2006 ובסעיף ה', של ההחלטה נכתב: "נוכח הצורך החיוני בהיערכות מהירה ובהפקת לקחים מוקדם ככל האפשר מול תרחישי האיום הקיימים נגד מדינת ישראל, מתבקשת הוועדה להגיש את דוח עבודתה בהקדם האפשרי; אם תמצא הוועדה לנכון, היא תהא רשאית להגיש דוח ביניים או דוח חלקי, בנושאים בהם קיימת לדעתה דחיפות ביישום מסקנותיה והמלצותיה".
מהירה.... בהקדם האפשרי.... תרחישי איום.... כתבה הממשלה בהחלטתה, ואליהו וינוגרד, יחד עם חבריו וחברתו לוועדה לקחו את הסיבוב ברצינות והתחילו לעבוד, מה זה לעבוד, "3 משמרות ביום".
החיפזון - מן השטן
האם ייתכן ש"בהקדם האפשרי" היה גלולת רעל שהטמינו הממשלה והעומד בראשה על-מנת לחסל מראש את סיכויי ההצלחה של הוועדה? לעולם לא נדע, אך בדיעבד ברור כי "בהקדם האפשרי" לא הולך יחד עם יכולת אמתית לבוא חשבון עם האשמים במחדל, ואת העובדה הזו ניצלו הפוליטיקאים עד תום, וכקבוצה יצאו מאוד לא טוב מדוח הוועדה, אך כפרטים, הוועדה לא נגעה בהם בדוח הסופי, לפחות לא במידה לה היו ראויים, וזאת בשל הזמן הקצר שהקציבה לעצמה, ובשל התמשכות משמעותית של ההליכים לו הייתה הולכת גם על הרגליים האישיות שלהם, וממליצה המלצות בנוגע לעתידם בשרות הציבור.
את סוף המעשה לא ניתן היה לראות מתחילתו, דוח הביניים של הוועדה לא בישר טובות לא לפוליטיקאים ולא לקציני הצבא. דוח הביניים הפך לדעתי את וינוגרד וועדתו לאויב מספר אחד של הפוליטיקאים וזאת לאחר שבעצם מינוי הוועדה הוא הפך אויב מספר אחד של בית המשפט העליון (בנשיאותה של כבוד השופטת
דורית ביניש), אשר ראה בו לטעמי מתחרה לא לגיטימי לוועדת חקירה ממלכתית אשר על-פי חוק היא ועדה בראשות שופט עליון.
לפיתת המלקחיים
ומתוך כוונה או שלא מתוך כוונה, הפוליטיקאים ובית המשפט העליון סגרו על
ועדת וינוגרד בלפיתת מלקחיים, הוועדה הגיבה בחריפות אשר לדעתי לא הייתה כמותה בשיח בין שופטי מחוזי, ושאר חברי הוועדה ובהן בית המשפט העליון, והפוליטיקאים אשר מינו אותם לתפקיד.
מספר חודשים לאחר פרסות הדוח החלקי של הוועדה נפלה בבית המשפט העליון עתירה, עתירה של הסנגוריה הצבאית. מלכתחילה היה זה מוזר שצה"ל עותר לבג"ץ נגד ועדה שנועדה לחקור את מחדליו לכאורה, אך מבט מעמיק יותר לנפשות הפועלות מעיד ברמה מאוד סבירה של ודאות כי צה"ל קציניו וחייליו הפרקליטות הצבאית רק בובה בבית המשפט, כי מי שהיה שם בפועל זו הממשלה.
סנגוריה צבאית או סנגוריה פוליטית?
ומדוע? הסנגוריה הייתה בפועל מיוצגת בדיוני הבג"ץ על-ידי עורך דין מתנדב, סגן אלוף במילואים עורך הדין
יוסי בנקל, מהשורה הראשונה של עורכי הדין במדינה אז והיום. עורך הדין בנקל אז והיום היה והנו שותף בכיר במשרד גדול, משרד ראב"ד מגריזו בנקל, ו
יורם ראב"ד הקים את קדימה והיה חבר בצוות החווה.
זו לא הפעם הראשונה בה נמצא חשש להתערבות של מפגת השלטון במוקד עבודת הוועדה. מזכיר הוועדה שהוצע מלכתחילה ונפסל על-ידי היועץ המשפטי לממשלה
מני מזוז, היה בעל תפקיד בכיר בקדימה ומני מזוז מנע כיאות את מינוי כמזכיר הוועדה.
אינני יודע אם השופט אליהו וינוגרד היה תמים או שעשה את עצמו, אך במילים האלה ענתה הוועדה לבית המשפט העליון בעתירת ה"סנגוריה הצבאית".
יאללה בלגן - מכניסים מקלות בגלגלי הוועדה
"הסנגוריה הצבאית חצתה את כל גבולות הטעם הטוב... ידענו זה מכבר, כי לסנגוריה הצבאית תפקיד חשוב במתן סיוע משפטי לקציני צה"ל ולחייליו, אך לא ידענו עד כה, כי הסנגוריה הצבאית ניחנה בכישורים על-טבעיים ויודעת לנבא את העתיד ויודעת כבר היום מה ייכתב ומה לא ייכתב בדוח הסופי של ועדת וינוגרד.....עוד יודעת היא, כבר היום, כי מה שייכתב בדוח הסופי הוא בבחינת התעלמות מפסק דינו של בית משפט נכבד זה בעתירתה הראשונה... כל תכלית העתירה הינה לנסות ולפגוע באמון הציבור בוועדה, לתקוע מקל בגלגלי עבודתה של הוועדה - עבודתה בהכנת הדוח הסופי.
בחסות בית המשפט העליון, לא שלום, לא מחוזי, לא עבודה, לא משפחה אלא עליון, העליון ביותר, הכי עליון מכולם, בא צבא ההגנה לישראל, עם בא-כוח כביר ביותר, מתנדב ממשרדו של מקים מפלגת השלטון אשר בכיריה נבדקים בפינצטה ועלולים לקבל בעיטה אדירה מהישבן שלהם ועד ביתם הקטן, וכלהקה המתוזמרת תוקעים מקלות בגלגלים של ועדת החקירה אותה מינתה ממשלת ישראל. אממה הממשלה חשבה שהוועדה תחפף אבל הם לקחו את התפקיד מאוד ברצינות, הם חקרו כאריות, חקרו כלביאים.
אליהו הלביא זכור לטוב
השופט אליהו וינוגרד עמד שם בראשם, בראש הוועדה, בראש הוועדה הקרויה על שמו, והם לא שקטו ולא נחו עד שירדו לשורש האמת. את האמת הם פרסמו, אך את השלכותיה החיוניות עד מאוד לציבורית הישראלית בניקוי אורוות השלטון עקב מחדלי ענק, הם נאלצו להשאיר בבטן.
תנועת המלקחיים של בית המשפט העליון, שעשה בפועל יד אחת עם פוליטיקאים רעים ומזיקים, השאירה את הכתם הזה על דפי ההיסטוריה של עם ישראל.
יהי זכרו ברוך.
