הציתות ל
יאיר נתניהו וחבריו חושף את נורמות התנהלות שנויות במחלוקת של צעירים, ילדי שמנת על בחירות הבילוי שלהם ואמרות השפר שהם מפיקים בין אם היו שתויים או לא. העניין הזה הוא בבחינת הצד המואר של ירח הפרשייה שמסעירה בימים אלה את הציבור.
אך בצד האפל של הירח הזה מסתתרים השדים האמיתיים, הפרת האמון החמורה של עובד ציבור, המניעים והשותפים האפשריים למעשה הזה. לפרשת הקלטת הלוהטת של יאיר נתניהו וחבריו שני היבטים. באחד דשו מספיק ואתייחס אליו בקצרה, בשני כמעט ולא לכן ארחיב.
ההיבט הראשון קשור להתנהותה של החבורה, "היציאות" שלהם ובחירתם בתחום בילוי מסוים ואסכם זאת כך - it's not my cup of tea וסלחו לי על הפלצנות אבל באנגלית זה נשמע ממצה יותר.
אוסיף גם שכל אחד יבדוק את עצמו ואיך ילדיו מעבירים את זמנם החופשי ועד כמה הבודק ישן טוב בלילה.
עם שלי אני שקט על כל המשתמע ואסתפק בכך.
כעת להיבט השני שאותו אני רואה כעיקרי:
מעשה בשלושה צעירים ובני לוויתם
לפני כשנתיים יוצאים להם שלושה הוללים, בנו של הרה"מ ושנים מחבריו, מלווים בשני אנשי ביטחון נושאי משרת אמון. האחד מאבטח והשני נוהג. סך הכל חמש פיגורות ברכב אחד. הם מאובטחים מאחר שהגורמים המקצועים קבעו שיש לאבטח את בנו של ראש הממשלה ולא אכנס לספקולציות אם לחצו על בעלי הסמכות או שהחליטו סובינרית - זה מה הוחלט.
על-פי הפרסומים בתקשורת אחד מאנשי האמון הקליט את השיחות שהמאובטח קיים עם חבריו, המתין כשנה והציע את ההקלטה לכל דורש. על-פי אותם הפרסומים נעתרה "חברת החדשות" להצעה ושלמה לאיש האמון 15,000 דולר תמורת הקלטת.
"העסקה" ומשמעותה
המשמעויות של "העסקה" הזאת שונות לכל אחד מהצדדים.
הצד הקונה - הוא ספק חדשות. ל"מוצר" שנרכש יתכנו שני סטטוסים, או שהוא חוקי או שלא חוקי. במידה וימצא משפטית חוקי הרי שאין איסור חוקי לפרסמו. במידה וימצא שהמוצר הופק בניגוד לנקבע בחוק תמצא עצמה "חברת החדשות" במעמד של "שותף לעבירה".
הצד המוכר - לא כך מצבו של המוכר. העיתונאי גיא פלג, איש הקשר של "חברת החדשות" לרכישת הקלטת ופרסומה טוען כי "המניע של המקור לא היה כספי. הצגת הדברים כך היא מניפולציה. המקור לקח על עצמו סיכון אישי ומשפטי עצום".
האומנם?
האם ה-15,000 דולר מהווים רשת ביטחון כלשהי לתוצאות "הסיכון העצום" שלקח על עצמו המקור? או שהרשת הזאת הרבה יותר רחבה ומהותית שנמתחה על-ידי גורם צללים בעל עניין שבאמצעים שעומדים לרשותו לא תהיה כל בעיה לספק למקור הגנה משפטית של מיטב עורכי הדין?
ימים יגידו ולעצם העניין: מדובר בעובד שנושא במשרת אמון, בעל סיווג ביטחוני גבוה וחתום מן הסתם על התחייבות לשמירת סודיות. האיש הפר אימון והפרת אמון בתחום אבטחת חיי אדם ונגישות למאובטחים רגישים ביותר מההיבט הלאומי-ביטחוני - חמורה שיבעתיים.
הפרת אמונים ומשמעותה
כדי להמחיש את חומרת העבירה אביא ציטוט של מי שחסידיו מרובים - השופט (גימ')
אהרן ברק:
"האיסור הפלילי על הפרת אמונים בא לשמור על שלושה ערכים מוגנים:
- אמון הציבור בעובדי ציבור: שמירה על תדמית השירות הציבורי
- טוהר המידות של פקידי הציבור: שמירה על התנהגות הוגנת וישרה
- אינטרס הציבור, עליו מופקד עובד הציבור: וידוא שעובד הציבור יגשים את תפקידו כנדרש."
ומה הסכנות שרואה ברק בפעולות שיש בהן הפרת אמונים?
"הן מכרסמות בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת, הן מפרות את האמון של פרט בפרט ושל הפרט בשלטון, הן מעודדות זלזול ברשויות הציבור, הן מטפחו ציניות כלפי רשויות המנהל וכלפי הסדר החברתי הקיים, הן פוגמות באמון של הפרט, בתפקודו של הכלל ובכך מערערות את היציבות החברתית.."
ואין זה משנה אם מדובר בראש רשות ציבורית, מאבטח של מערכת הביטחון או נהג של אישיות ממלכתית מאובטחת - הפרת אמון זו עבירה פלילית חמורה.
"עבירת מרמה והפרת אמונים מוגדרות בסעיף 284 לחוק העונשין הקובע ענישה של עד 3 שנות מאסר בפועל. על-פי הסעיף, העבירה מתממשת כאשר עובד הציבור, בכל דרג שהוא, עושה שימוש בכוחו, לתועלתו האישית לצורך הפקת טובת הנאה בכל צורה ודרך".
למה זה קורה לנו
מעבר למחלוקות הפוליטית יש את הצורך הקיומי לשמירה על החוק. הצורך הזה מחייב לבוא לידי ביטוי בתהליך בחירתם של אנשי האמון. על הבחירה הזאת, איתור, סינון והכשר ביטחוני מופקדת רשות מוסמכת שהיא מרכיב בקהיליית המודיעין של מדינת ישראל.
הציפיה מהרשות הזאת שתעשה את עבודתה נאמנה ושכל עובד במשרת אמון ובדגש לתפגידים מסווגים יהיה אמין ומהימן.
היו לא מעט כשלים בהליכי העבודה של הרשות הזאת שהניבו תקלות כמו
ענת קם, חיילת בלשכת אלוף פיקוד שהעבירה לעיתונאי חומרים צבאיים מסווגים או חבורת יוצאי 8200 שיצאו לתקשורת עם האשמות על דרכי הפעולה של יחידתם (8200, שומו שמים..).
האם גורמי הסיכון נבחנים מעת לעת? האם הם רלוונטיים? מה משקלן של נטיות פוליטיות על נאמנותו של המועמד למשרת אימון?
יש להניח שהרשות בודקת את עצמה ומפיקה לקחים. יש להניח ולקוות. כך או כך, רמת החומרה של פרשת הקלטת הנ"ל חמורה ביותר ונדרש לקיים חקירה ממצה במכלול השאלות שהיא מעוררת ובעיקר האם "המקור" פעל לבדו וביוזמתו.
