מדינה אחת כבר כאן

נרצה או לא נרצה, נאהב או לא נאהב, מדינת ישראל וחבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן הינם כיום מדינה וקהיליה אחת, היא מדינת ישראל. את ארץ ישראל עד נהר הירדן אי-אפשר לחלק עוד ואת עזה והגדה לא ניתן לחבר. המדינה האחת הולכת וצומחת אף שרבים לא רואים זאת או לא מודים בכך. בראייה מספרית, שטח המדינה האחת: קרוב ל-30,00 קמ"ר. מספר תושביה: 10.5 מיליון נפש. היקף האוכלוסייה היהודית: 7 מיליון נפש לעומת 3.6 ערבים ישראלים ופלשתינים. התפלגות האוכלוסייה הערבית והפלשתינית: 1.7 מיליון ערבים ופלשתינים מוסלמים, 250,000 בדווים, 200,000 ערבים נוצרים, 150,000 דרוזים, צ'רקסים, ארמים, שומרונים, נוצרים.

עוגני הצמיחה של המדינה האחת

המדינה האחת צומחת בהדרגה, בדרך לא דרך רב-שלבית, ארוכת טווח, מלאת מהמורות ומכשולים. גורמים פוליטיים ומדיניים כבדי משקל בארץ ובעולם עושים ככל יכולתם לעצור ולטרפד צמיחה הדרגתית זו, ללא הצלחה. צמיחת המדינה האחת מתבססת כיום על עשרה עוגנים: · עוגן משפטי · עוגן תשתיות ופיתוח כלכלי · עוגן ביטחוני · עוגן התיישבותי · עוגן ירושלמי · עוגן בינלאומי · עוגן פוליטי בישראל · עוגן פלשתיני עזתי · עוגן פלשתיני ביהודה ושומרון · עוגן פדרלי להלן פירוט מצב כל אחד מעוגנים אלה

העוגן המשפטי

עוגן משפטי בסיסי ראשוני למדינה אחת מעוגן במחויבות מגילת העצמאות ש"מדינת ישראל תפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה". חבלי יהודה, שומרון ובקעת הירדן הם כיום באחדות כלכלית עם ישראל. חיזוק העוגן המשפטי מחייב קידום מגילת העצמאות כחוק יסוד. זאת בהמשך לקביעת נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, לפיו מגילת העצמאות היא מסמך משפטי מכונן. חוק יסוד מגילת העצמאות יחייב מימוש מחויבות מגילת העצמאות לגיבוש חוקה. מוצע לקדם זאת, בדרך של קידום חוק יסוד לכינון האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה (חוק זה מעגן גם את החלת ריבונות ישראל ביהודה, שומרון, בקעת הירדן וירושלים רבתי). קידום חוק יסוד: ישראל מדינה פדרלית. חוקי יסוד אלה יחד עם חוקי יסוד שכבר נחקקו בכנסת יהוו חוקה פדרלית. בנוסף, קידום הצעת חוק שיאפשר זכות הצבעה לכנסת לישראלים המתגוררים בחו"ל בארצות מגוריהם.

עוגן תשתיות ופיתוח כלכלי

בתחום התשתיות, יש איחוד תשתיות, כבישים, מים, חשמל. צרכי המים והחשמל של הפלשתינים מקורם בישראל. תלות הפלשתינים בישראל באספקת מים וחשמל מוחלטת. רשת כבישים מסועפת וכבישי רוחב ואורך ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, לכל ישוב ישראלי ופלשתיני, במימון ותחזוקה של ישראל משרתת את כל התושבים. מתוך לימוד וניתוח המשק הפלשתיני ביהודה ושומרון נקל לראות את התלות המוחלטת והעמוקה של המשק הפלשתיני במשק הישראלי וקשרי הגומלין ביניהם שרק יילכו ויעמיקו עוד ועוד בשנים שיבואו. די לעיין במספר נתונים משקיים כלכליים כדי להבין קביעות אלה. בתחום התעסוקה, היקף כוח האדם הפלשתיני ביהודה ושומרון, נע סביב 820,000 עובדים ועובדות. מהם, מעל 250,000 עובדים פלשתינים, שליש מכוח האדם הפלשתיני, מועסקים בישראל ובמפעלים וישובים ישראלים ביהודה ושומרון. הפירוט: 120,000 פלשתינים מועסקים בהיתרים בתחומי ישראל, 50,000 עובדים פלשתינים מועסקים בישראל ללא היתרים, 40,000 פלשתינים מועסקים במפעלים וישובים ישראלים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, 50,000 פלשתינים ממזרח ירושלים מועסקים במערב ירושלים. בתחום הסחר, היצוא הפלשתיני לישראל מהווה כ-90% מסך היצוא הפלשתיני השנתי המסתכם ב-3.2 מיליארד דולר. ביצוא פלשתיני זה לישראל תלויים למעלה מ-1,000 מפעלים פלשתינים המעסיקים מעל 20% מכוח האדם הפלשתיני. יבוא סחורות ושרותים לישראל משטחי הרשות הפלשתינית מוערך ב-600 מיליון דולר, בעיקר מוצרי חקלאות, נעליים, רהיטים, טקסטיל ומוצרי אבן ומחצבה. הנתונים מלמדים כי בסחר החוץ בין ישראל והרשות הפלשתינית קיים עודף סחר שנתי לזכות ישראל בהיקף של כ-2.5 מיליארד דולר, בעיקר בגין יצוא סחורות בסיסיות כגון דלק כ-1.2 מיליארד דולר, מוצרי ציוד והובלה ועוד. היקף כספים מישראל לרשות הפלשתינית - מעל 8 מיליארד שקל: נתון משקי בולט, ישראל מזרימה סכום שנתי בהיקף 8-10 מיליארד שקל לקופת הרשות הפלשתינית, המהווה מעל מחצית תקציב הרשות בשנה. מקורות כספים אלה, מיסים שישראל גובה מעובדים פלשתינים בישראל ודמי מכסים שהיא גובה מיבוא מוצרים לשטחי הרשות מחו"ל. הכנסות הרשות ממיסים מקומיים כ-6% בלבד. זה אומר, היקף הכספים לקופת הרשות מישראל מיום כינונה, מעל 120 מיליארד שקל. במקביל, זרמו לקופת הרשות עשרות מיליארדי דולר, כספי תרומות ומענקים נדיבים מהקהילייה הבינלאומית.

עוגן ביטחוני

בחבלי יהודה, שומרון ובקעת הידן קיימת שליטה ביטחונית ישראלית מלאה. בישראל ישנה הבנה רחבה שמדינה פלשתינית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, שתשתרע עד נהר הירדן, תהווה איום אסטרטגי על מדינת ישראל.

עוגן התיישבותי

ביהודה, שומרון ובקעת הירדן מתגוררים ב-150 ישובים ישראלים קרוב לחצי מיליון יהודים. עוגן התיישבותי זה הוא בלתי הפיך ומתרחב ומתעצם עוד ועוד. יחד עם אחדות ביטחונית וכלכלית, מפעל התיישבותי מתבסס ורחב היקף זה מונע כל אפשרות וסיכוי להפרדת חבלי ארץ אלה מריבונות מדינת ישראל.

העוגן הירושלמי

עוגן כבד משק של המדינה האחת הוא העוגן הירושלמי. רוב מכריע של תושבי ישראל מתנגדים לחלוקת ירושלים. רוב מכריע של ערביי מזרח ירושלים מעדיף אזרחות ישראלית על פני אזרחות פלשתינית. רמת חיים בסטנדרטים ישראלים, תחת ריבונות ישראל וחוקיה, עדיפה בעיניהם על השתייכות כאזרחים למדינת פלשתין בהנהגת רשות פלשתינית מושחתת.

עוגן פוליטי בישראל

בישראל, בעיקר, במפלגות הימין (הליכוד, הבית היהודי, כולנו, ישראל ביתנו) החוגים המצדדים בהחלת ריבונות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן מתחזקים. גם המהססים ואף המתנגדים במפלגות אלה מבינים ומפנימים שחלוקת הארץ איננה יותר אופציה. מועצת יש"ע, ראשי הרשויות המוניציפליות, הציונות הדתית, חוגים ואישים נוספים, בעיקר בליכוד, לא יתנו לחלוקת הארץ לקרות. תהליך שילוב חבלי יהודה ושומרון ובקעת הירדן עם מדינת ישראל בלתי הפיך. זאת מתחילים לעכל עוד ועוד אישים וחוגים לא מעטים גם במפלגות השמאל ותנועות שלום למיניהן.

עוגן חינוכי-תרבותי

עבודה ישראלית מאומצת לחשיפה וטיפוח מאות אתרי מורשת יהודית מתקופת בית ראשון ותקופת בית שני ברחבי יהודה, שומרון ובקעת הירדן, לתלמידים, מבקרים ותיירים. בראש אתרים אלה, מערת המכפלה, קבר רחל, קבר יוסף, שילה הקדומה. אתר הורדוס בהרודיון ועוד. מאפיין נוסף, השפה הערבית היא שפה מוכרת בישראל וברשות הפלשתינית. תרבות ערבית של יהודי ערב והשפעה תרבותית של ערביי ישראל על התרבות הישראלית היא מרכיב חשוב בתרבות הישראלית. הפלשתינים מושפעים מהחיים בישראל.

עוגן פלשתיני רחב למדינה אחת

בין הגדה והרצועה הולך ומתעמק נתק בלתי הפיך. רצועת עזה כיום, בה אין כל נוכחות ישראלית, היא ישות מדינתית עצמאית שבחרה לקדש מלחמה בישראל. מערכת הביטחון רואה נתק זה כנכס ביטחוני משמעותי לישראל. ביחס לגדה, לצד מאבק מדיני חסר פשרות מלווה בהסתה פרועה כנגד ישראל, בפועל הרשות הפלשתינית מהווה גם עוגן למדינה אחת. הרשות היא מנגנון אדמיניסטרטיבי המשמש קבלן משנה של ממשלת ישראל בניהול האוכלוסייה הפלשתינית ביהודה ושומרון. מתוך אינטרס פלשתיני היא פועלת בתיאום ביטחוני ואזרחי עם ישראל, בעיקר ניהול מאבק ביטחוני מתואם ומתוקשר מול חמאס וארגוני איסלאם אחרים הפעילים בהוצאת פיגועי טרור ברחבי יהודה ושומרון. במקביל, סרבנות הרשות וסרבנות חמאס, לכל מגע מדיני והשחיתות הפושה בהם, יחד עם מציאות כלכלית-חברתית עגומה בשטחי הרשות ובמדינות שכנות, מחלישים את מעמדה והשפעתה. חולשה זו וחוסר המעש של הרשות לשיפור רמת החיים ואיכות החיים בשטחיה מחוללת צמיחת תנועות חברתיות פלשתיניות ומנהיגים פלשתינים ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים המעיזים להרים ראש ולהתבטא בזכות כינון מדינה אחת תחת ריבונות ישראלית שתבטיח להם חיים בכבוד ושוויון זכויות.

עוגן אמריקני

הצהרות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, "מדינה אחת או שתיים - מה שהצדדים יסכמו ביניהם מקובל", כמו גם הכרת נשיא ארה"ב בירושלים כבירת ישראל, והפחתת המענק האמריקני לתקציב אונרא, מחוללים קרע הולך וגדל בין הממשל האמריקני והרשות הפלשתינית והיא מתנגדת לכל תיווך אמריקני.

עוגן לממשל פדרלי

ניצנים ראשונים מצביעים על עוגנים בסיסיים למעבר לשיטת ממשל פדרלית הן בישראל והן בקרב הפלשתינים. בעידוד משרד הפנים ובשיתוף ראשי רשויות מוניציפליות צומחים מתאגדים בחבלי הארץ השונים אשכולות מוניציפליים. ממשל הרשות הפלשתינית ביהודה ושומרון מושתת על נפות פלשתיניות.

גם פתרון לסכסוך כבר כאן

עוגנים אלה הם בלתי הפיכים. יוזמות שונות לשנות ולהחליש עוגנים אלה, כולם או חלקם, יחוללו זעזועים מסוכנים הן בישראל והן ברשות הפלשתינית. עצימת עיניים והתעלמות מכך שמדינה אחת כבר כאן לא תועיל. בראייה זו אין לישראל דרך חזרה. עליה להאיץ ולחזק ביסוס עוגנים אלה. עליה להכיר בכך שהיא עמוד וחוט השדרה של ארץ ישראל בשלמותה. היא נותנת הטון הביטחונית, המדינית, הכלכלית, הדמוקרטית, הערכית, המוסרית. פועל יוצא מכך, עליה לעסוק בבחינה, העצמה וביסוס כל אחד מעוגנים אלה. בדרך זו היא יכולה להוביל ולקדם תהליך שלום בכוחות עצמה ללא תלות בפרטנרים פלשתינים אשר לאמתו של דבר הם סרבני שלום כרוניים שובחרו להיאבק כנגד קיומה. מי שרואה כך את פני הדברים יכול לראות אור בקצה המנהרה ולסמן שגם מתווה ישראלי לפתרון הסכסוך כבר כאן. לסיום, הבנה והכרה רחבה בישראל שמדינה אחת כבר כאן תחלץ אותה משיח שלילי מתלהם עוד ועוד בין שמאל וימין. היא תשנה ותתעל את השיח הלאומי והבינלאומי בסוגיות הסכסוך לשיח ולסדר יום ענייני, פורה, חיובי ונורמטיבי יותר. מדינה אחת בועטת, נושמת, וצומחת למרות נסונות ומאמצים נואשים לעצור, לבלום ולשבש תהליך צמיחת המדינה האחת בידי גורמים פוליטיים בישראל ובעולם. גורמים וכוחות בינלאומיים אנטרסנטים לעצמם מנציחים את הסכסוך. בעיקר האו"ם ומוסדותיו והאחוד האירופי. המציאות חזקה מהם.