הנזק הרב שנגרם לציבור הישראלי

אין ספק בכך שמי ששילם מחיר כבד על המעשים המיוחסים למי שכהן אז כמנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, בשליחותו של שר התקשורת דאז בנימין נתניהו, היה הציבור הישראלי, שבמקום ליהנות מרפורמות שיקרבו אותו לעולם הרחב ומתחרות בין גופי התקשורת (כפי שקורה היום בענף הטלוויזיה הרב-ערוצית) נאלץ לשלם מכספי הפנסיה שלו בעבור מה שכינה הנשיא המנוח שמעון פרס: "קפיטליזם חזירי".

פירוט הכשלים

1. כזכור, ביוני 2015 אישר שר התקשורת נתניהו את המיזוג בין חברת הטלפון והתקשורת "בזק" לחברת הלווין "יס". משמעותו של מהלך זה הוא: הפיכת "בזק" למונופול ומניעת תחרות בשוק התקשורת. כלומר, המדינה הפסידה הכנסות ממסים שהיו יכולים להוריד את יוקר המחיה לציבור הישראלי, והציבור הישראלי הפסיד תחרות במשק שהייתה יכולה להוריד את מחירי הטלפון והאינטרנט. 2. רפורמת השוק הסיטונאי - חשוב לציין, שמנכ"ל משרד התקשורת דאז אבי ברגר לא קיבל את עסקת המיזוג ודרש לערוך בה שינויים. בין השאר הוא חייב את "בזק" לקדם את רפורמת השוק הסיטונאי. מדובר בתוכנית אשר מחייבת את "בזק" לאפשר למתחרות שלה להשתמש בתשתית שלה הפזורה ברחבי הארץ, כדי שהן תוכלנה לספק שירותי טלפון ואינטרנט מבלי להקים תשתיות משל עצמן (דבר שהיה מוביל להוזלת מחיר הטלפון והאינטרנט שמשלמים אזרחי מדינת-ישראל). במצב ענייניים סביר, היה צריך שר התקשורת לדון בנושא ולבדוק את כדאיותו. מיותר לציין שככול הנראה שר התקשורת נתניהו לא עשה כן, ואף הוסיף חטא על פשע כאשר פיטר את יוזם הרפורמה אבי ברגר מתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת.

המצב כיום

למרות הקשיים שהערימה "בזק" על מתחרותיה הצליחו חברות התקשורת "סלקום" ו"פרטנר" להשיק חבילות תקשורת מוזלות. 3. כל אדם שרוצה כיום להתחבר לשירותי הטלפון של "סלקום" או "פרטנר" חייב לעשות זאת רק דרך רשת האינטרנט. אם רפורמת השוק הסיטונאי לא הייתה מטורפדת בגסות על-ידי נתניהו היו יכולים אזרחי ישראל לחבר את חוט הטלפון לשקע של "בזק", ודרכה לקבל שירות של איזו חברה שיחפץ. עצם העובדה שחברות "סלקום" ו"פרטנר" נאלצות להשתמש בנתב משודרג, הדבר מייקר את העלויות לחברות אלו, אשר בדרכן המנומסת משיתות אותן על הציבור הישראלי. 4. בסוף שנת 2016 החליט מנכ"ל משרד התקשורת דאז שלמה פילבר לאחד את כל השירותים של בזק אשר פעלו עד אז בנפרד לתאגיד אחד, זאת כדי לכסות את ההפסדים של חברת הלווין "יס" אשר עמד על 462,000 שקל. לכאורה, מדובר ברעיון טוב אשר היה מצמצם עלויות, ומציע לאזרח הפשוט חבילת תקשורת מוזלת, אך עצם העובדה שבזק לא קיימה את חלקה ברפורמת השוק הסיטונאי ולא פתחה את שירות הטלפון והאינטרנט לתחרות גרמה לכך שהיא הרוויחה מיליארד שקל בשנה על חשבון הציבור. הרעיון טורפד על-ידי משרד האוצר, וזכה לביקורת נוקבת על-ידי מבקר המדינה. דוגמאות אלו מראות שטובת הציבור לא עמדה בראש מעייניהם של ראש-הממשלה נתניהו, ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. לכן, לא ברור למה רוב הציבור מעדיף לשתוק ולא למחות כנגד עוולות אלו אשר פוגעות בו בראש ובראשונה.