הוא לחם באויבים, שלו, ובלי פחד.
בקרבות עקובים מזיעה, ומדם.
הוא כבש את הארץ, והעיר המובטחת.
חלוץ, שסלל את הדרך לעם.
מלחמה, רגיעה, מלחמה עוד הפעם
הוא היה איש צבא, שהיה לו חלום:
לראות את עמו, מניח החרב,
וזוכה להינות מפירות השלום.
חברים אין מספר איבד הוא בדרך.
ורוחו סערה, אבל, לא נשברה.
ומשהופיע סיכוי הבין, הוא בעל ערך.
ואסור לוותר! זוהי המטרה.
פסע וצעד לא חסך יום כלילה.
לא נרתע מביקורת ניתכת תדיר.
כל עוד חיילים לא שבו הביתה,
ידע שהעם ישלם עוד מחיר.
מאז לא ידע הפוגה ומרגוע.
ולחם לשלום. לא חסך מאמץ.
שלוש יריות שמו קץ לחלום.
שלוש יריות של נבזה משוקץ.
שוטה שירה, חסר כל בינה.
רוצח שפל. ונטול אמונה.
הרצח הזה, בוצע בדם קר!
ביד זדונית, ובלב אכזר.
האדם שעשה זאת, אינו משוגע.
הוא ידע איך יפעל, ובמי יפגע.
מותר שיהיו חילוקי דיעות.
וזה לגיטימי. וצריך להיות.
מותר לחשוב אחרת מכולם.
זו לא עילה ליטול חיי אדם.
תרמה כאן מאוד, אותה הסתה
אשר את שינאת החינם ליבתה.
ויש אנשים, איתנים בדעתם,
שבצעד כזה, לא ינקטו - לעולם!!!
זהו רצח נתעב, רע, ושפל,
של חיים שניטלו, ולא בידי אל.
זה אדם נחות, שנטל לו סמכות,
שאיננה שמורה לו - לעזאזל.
וראוי לעשות בדק בית בעם,
להשמיד גידולים אלה,
- עוד באיבם.
