שנת הבחירות לרשויות המקומיות בפתח ובצידה צחצוח החרבות, ריבוי התלונות הפוליטיות, חקירות וניסיונות לשימוש במשטרה ובכלי התקשורת, ככלים לניגוח פוליטי.
אין מי שיחלוק על כך, שמדינה מתוקנת לא רק רשאית, אלא אף לעיתים חייבת, לחקור ולבדוק בציציות של נבחרי הציבור שלה. עם זאת, עולות לעיתים תמיהות בדבר תכיפות החקירות ומועדן הסמוך ליום הבוחר.
יש לזכור, החלטה על זימון לחקירה פלילית או הודעה על העמדה לדין של נבחר ציבור עלולה להביא להדחתו מהכהונה, גם כאשר לימים תוסר כל עננה מעל שמו. בכך למעשה עולה חשש מסיכול המאפיין והצביון הדמוקרטי, והרי היו דברים מעולם. לכן, נכון להקפיד, שמערכות אכיפת החוק והמשפט לא תגררנה, בעל כורחן, למעורבות בזירה הפוליטית, ולו בעקיפין.
לצורך כך, נעמוד במאמר זה על הכללים והנהלים הפנימיים לחקירת אנשי ציבור.
"פתיחתה של חקירה פלילית או משמעתית כנגד ממלא תפקיד ציבורי היא צעד רב משמעותי ורב השלכות למערכת התפקודית, שעליה הוא נמנה ולגביו באופן אישי. לחקירה כזו השלכה על מעמדה בציבור של המערכת המשטרתית ועל דרכי תפקודה. כרוכה בה פגיעה קשה בנילון, במעמדו ובתפקידו והן בחייו ברשות הפרט. השלכות ניהולה של חקירה כאמור על המערכת הציבורית ועל היחיד מחייבת זהירות רבה של הגורם המוסמך להחליט על פתיחה בחקירה, מתי להורות על כך ומתי להימנע מכך"
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה קובעות, אפוא, כי יש לפעול למניעת שימוש פסול במערכת החוק, ככלי ניגוח בידי יריבים פוליטיים, באמצעות הגשת תלונות מניפולטיביות אשר יובילו לביצוע פעולות חקירה ועלולות להשתכלל לכדי שיתוף פעולה עם המעוניינים לגרום להשפעה פוליטית גרידא.
לכן נקבע, כי תלונות שיוגשו במהלך תקופת בחירות נגד נבחרי ציבור או מועמדים תיבחנה ישירות ע"י ראש אח״מ (אגף חקירות ומודיעין, אשר לאחרונה נבחר ניצב
גדי סיסו לעמוד בראשו) במשטרת ישראל. במקרים שמעלים ספק, יביא ראש אח״מ את הדברים בפני היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה.
עוד קובעות ההנחיות, כי כלל פעולות החקירה יאושרו ישירות על-ידי ראש אח"מ ובטרם תבוצע פעולת חקירה כלשהי.
קבלת תלונות נגד נבחרי ציבור ופעולות חקירה ראשוניות:
הכללים לביצוע חקירת אנשי ציבור קובעים מפורשות, שפעולות חקירה ראשוניות, כגון חיפוש בביתו של נבחר ציבור או בלשכתו, מעצר או חקירה פרונטלית של חבר כנסת, ראש רשות מקומית וסגנו או מנכ"לים ברשויות מקומיות תובאנה מראש לידיעה ואישור של פרקליט המדינה או פרקליט המחוז הרלוונטי, ותבוצענה אך ורק בהנחיית ראש אח"מ וביידוע היועץ המשפטי לממשלה.
למותר לציין, כי לפי הדין קיימת חסינות מפני מעצר וחיפוש אצל חברי כנסת, שרים וסגני שרים, כל עוד לא הוסרה חסינותם בהליך מיוחד של הכנסת. סייגים לחסינות יחולו במידה ונבחר הציבור נתפס בשעת מעשה בעבירות פשע, עבירות ביטחון או בגידה.
בנוסף, בנוהל המשטרתי ראו לנכון להדגיש, שכל פרסום או העברת מידע לגורמים חוץ-משטרתיים, בנוגע לחקירת אישי ציבור טעונה אישור של ראש אח"מ וזאת בנוסף לאיסור הדלפת מידע מתוך חדרי החקירות בפרט ומצד אנשי המשטרה בכלל.
ביצוע "בדיקה מקדימה"
כאמור, לחקירה פלילית השלכות ציבוריות מעבר לעניינו האישי של הנחקר. לפיכך, למשטרה סמכות להורות על ביצוע בדיקה מקדימה כפעולה טרומית ועל-פי תוצאותיה יוחלט האם לפתוח בחקירה פלילית, אם לאו. מקום בו מוצתה הבדיקה, ובעקבותיה לא מתגבש חשד סביר לביצוע עבירה פלילית מצד נבחר ציבור, ייגנז התיק ללא ביצוע פעולות חקירה כנגד איש הציבור.
כך לדוגמה, נניח כי מוגשת תלונה בודדת ולא מפורטת כנגד איש ציבור או שמוגשת תלונה המתייחסת לשנים קודמות לתחילת כהונתו, מצד יריבו הפוליטי; ההצדקה כאן לביצוע בדיקה מקדימה תגבר פי כמה וסביר אף להניח, כי במקרים רבים תביא הבדיקה המקדמית לגניזת התיק או לחלופין, להחלטה לדחות את השקת הבדיקה או החקירה ליום שלאחר הבחירות.
קל וחומר כאשר מוגשת תלונה כנגד נבחר ציבור, בתוך שנת הבחירות, ובהקשר הנוגע במישרין לפעילותו הפוליטית, יוחלט בדרך כלל לנקוט בהליך של בדיקה מקדימה חלף חקירה פלילית של ממש.
במסגרת ביצוע הבדיקה המקדימה, רשאית הרשות החוקרת לאסוף מידע ומסמכים מרשויות מקבילות, לגבות עדויות ממעורבים ולבצע בדיקה "אווירית" בעניין.
בשלב זה, רשויות האכיפה לא ייבצעו חיפושים, לא יבוצעו חקירות באזהרה, לא יבוצעו עימותים ולא יעשה שימוש בסמכות המעצר או עיכוב נגד נבחר הציבור.
כאמור, ביצוע הליך הבדיקה המקדימה תאושר ע"י ראש אח"מ במשטרת ישראל ובטרם תבוצע כל פעולת חקירה כלשהי ע"י רשות האכיפה, שבה הוגשה התלונה.
עינינו הרואות, כי מעמדם של נבחרי הציבור אומנם אינו בגדר לעולם חוסן, אך ההגנה עליהם נחשבת כחלק אינהרנטי של הצביון במדינה מתוקנת. אכן, במדינה דמוקרטית ראוי להיזהר שבעתיים במקרים בהם תלונת שווא או מידע, שאינו מבוסס דיו, יובילו לפתיחת חקירות פליליות, ״באופן אוטומטי״, העלול לסכל את פעילותם הפוליטית או תפקידיהם של נבחרי ציבור. מסיבה זו נכתבו הכללים דלעיל, המלמדים שחקירה כזו תותנה באישורם האישי והבלעדי של הגורמים הבכירים ביותר במשטרה ובמערכת אכיפת החוק, שמא יריבות פוליטית תזלוג אל רשויות החקירה והאכיפה.
העקרונות של הליך הבדיקה המקדמית והכללים בדבר חקירת אנשי ציבור דומים באופיים לחסינות זמנית או אף להוראות הדין, הידוע בכינויו ״החוק הצרפתי״; הוראות אלו נקבעו, בין היתר, על-מנת למנוע חשש לשימוש בצילומים של נבחר ציבור במסדרונות חדרי החקירות במשטרה ושיבוש מיידי ולעיתים בלתי הדיר של סדר היום הציבורי אצל נבחרי הציבור. כל שנותר הוא לוודא קיומם וביצועם, כדבעי.
