X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
מה יקרה לחשבונות הבנק בתחילת 2006? מדריך ללקוחות הבנקים לאור השינויים הצפויים
▪  ▪  ▪

כידוע, החל מתחילת שנת 2006 אסר המפקח על הבנקים לאפשר ללקוחות הבנק להיות ביתרת חובה שאינה מוסדרת במסגרת אשראי.
הבנקים נערכים לכך, וכמוני - כמוכם, כולנו קיבלנו מהם מכתבים המזמינים אותנו לסור לסניף על-מנת להסדיר את מסגרת האשראי.
לקוח שלא יסדיר מסגרת האשראי בבנק, צפוי לכך ששיק/הוראת קבע שיגיעו לפירעון בבנק לאחר ה- 1.1.06, בהיותו ביתרת חובה, לא יכובדו, עם כל המשמעויות הכרוכות בכך.
לבנק ניתנה הסמכות להקצות מסגרות אשראי חד-צדדיות, לאלה שלא יסדירו המסגרת עד לתום שנת 2005.
בדיקה השוואתית בין הבנקים העלתה כי במסגרת "ההתארגנות מחדש", הם גובים עמלות שונות, ובפרט עמלת 'עריכת מסמכים' על הסכם ההלוואה החדש.
מעבר לגביית עמלות, מנצלים הבנקים את ההתארגנות החדשה לשם בחינת היקפי האשראי הניתנים ללקוח, ויחסם מול הביטחונות שבידי הבנק.
במסגרת זו יתכנו מקרים בהם הבנקים יסרבו להמשיך וליתן ללקוח אותה מסגרת אשראי כפי שהיתה לו בעבר, והשאלה הינה כיצד מתמודדים עם כך.
הלכה פסוקה, כי לבנק שיקול דעת מוחלט למי לתת אשראי, וכמה לתת. לקוח שהחלטת הבנק אינה לרוחו, רשאי לעבור לבנק אחר.
ברם, במציאות, יישום פסיקה זו אינה תמיד כה פשוטה: לבית המשפט הסמכות לבחון אופן יישום שיקול הדעת של הבנק, שכן - אף אם קיימת לבנק הזכות האמורה - חובה עליו להפעיל זכותו בתום לב כלפי לקוחו.
במסגרת זו, נפסקו מספר כללים מנחים:
1. אין חולק, כי על הבנק מוטלות חובות תום לב מוגברות כלפי לקוחו, ואף חובות נאמנות (שבמהותן "גבוהות" הן יותר מחובת תום הלב).
2. בתי המשפט נוטים לראות בבנקים כחלק מהגוף הממסדי, ומטילים עליהם יותר ויותר חובות מהמשפט הציבורי, שבמהותן הינן לטובת האזרח הקטן.
3. לאור זאת נפסק כי אסור לבנק להפסיק את מסגרת האשראי בהפסקה שרירותית (ולדוגמה: ללא שינוי במצב הלקוח, עקב חילופי גברי בסניף, מסיבות אישיות של נקמנות, וכו').
במסגרת זו יבחן בית המשפט את הסיבה האמיתית לסגירת/צמצום ברז האשראי, ואם לא ימצא סיבה כלכלית אמיתית לכך - בסמכותו לבטל החלטת הבנק.
4. כן נפסק, כי אם הבנק חפץ להקטין מסגרת האשראי של הלקוח, עליו לתת לו זמן סביר על-מנת להתארגן, והוא אינו רשאי "לסגור את הברז" מהיום למחר, או בסמיכות קרובה דומה.
היקפו של ה"זמן הסביר" משתנה בהתאם לאופי הלקוח, היקף האשראי, וצרכיו המיוחדים, ולא ניתן לקבוע כאן אמת מידה אחידה.
מה הדין אם תבקשו תוספת אשראי והבנק יסרב?
ככלל, בתי המשפט מכבדים את השיקול המסחרי של הבנקים, וכל אימת שיוכח כי החלטת הבנק מעוגנת בשיקולים מסחריים כנים והחלטתו נעשתה בתום לב - לא ישים בית המשפט שיקול דעתו במקום הבנק.
תופעת עצימת העיניים של הבנקים מחריגות ממסגרת האשראי:
כידוע, כל שקל ביתרת חובה שמעבר לגובה המסגרת המאושרת מחויב על-ידי הבנקים ב'ריבית חריגה' היקרה במספר אחוזים מריבית המסגרת.
תופעה ידועה, שבגינה קבע המפקח על הבנקים את הנחיותיו לבנקים, למנוע את תופעת ה"אוברדרפט" - מצויה בחשבונות לקוחות רבים אשר למרות מסגרת האשראי שנקבעה בחשבונם - מאפשר להם הבנק לחרוג ממנה, ולעיתים אף פי כמה וכמה מגובה המסגרת.
השאלה הינה: היש ללקוח טענה כנגד הבנק, בבחינת "מדוע נתת לי למשוך מעל גובה המסגרת"?
נדגיש, כי אומנם בהתאם להוראות החדשות תופעה זו צפויה להיעלם. עם זאת, בתי המשפט ימשיכו עוד לעסוק במשך שבע השנים הבאות (לפחות) במאות אלפי תביעות בנקאיות, של הבנקים ונגד הבנקים, כאשר באחוז ניכר מתביעות אלו, שרר המצב המתואר לעיל, קרי: שהבנק אפשר ללקוח לחרוג מהמסגרת, תוך עצימת עיניים מצד הבנק לחריגה זו, ו"בצדק" משיקוליו המסחריים, שהלא במקרים אלו גובה הוא ריבית גבוהה ביותר.
האם במאבקים משפטיים אלה יהיה רשאי הלקוח לטעון נגד תופעה זו?
העמדה המסורתית של בתי המשפט הינה שמרנית, ומתמצה בעיקרון שהבנק אינו 'רואה החשבון' של הלקוח, ואינו צריך לבדוק את הנזק שיגרם ללקוח עקב כך.
לא רק זאת, ישנם שופטים שקבעו כי טענת הלקוח נגד הבנק במקרים אלו הינה מחוצפת, בבחינת: "הרצחת וגם צרחת", קרי: כשלקחת כסף - שתקת, היום כשאתה נתבע להחזיר - אתה זועק חמס.
לדעתי, יש מקום לבחינה מחודשת של הפסיקה בסוגיה זו: אין ספק כי כסף שנלקח על-ידי הלקוח, הרי שהוא נהנה ממנו וחייב להשיבו לבנק, בין מבחינה חוזית ובין מבחינת "עשיית עושר ולא במשפט".
השאלה מתמקדת בגובה הריבית שתחול על השבה זו: האמנם יש בכל מקרה להחיל על משיכה עודפת זו את הריבית החריגה?
לדעתי, ותימוכין לי בפסיקה: חובת תום הלב המוגברת של הבנק ללקוחו, בבחינת "אדם לאדם - מלאך", מחייבת את הבנק להתחשב בטובת הלקוח, ולא רק ברצון הבנק לעשות רווחים, ככל חברה מסחרית.
מניסיוני המשפטי, ישנן פעמים רבות בהן הלקוח מבקש מהבנק הגדלת מסגרת האשראי, ופקיד הבנק משכנעו שאין זה לטובתו, אבל "מבטיח" לו שהוא יאפשר לו למשוך עוד סכום מעבר למסגרת המאושרת.
מה שהפקיד לא תמיד מסביר (ולא כל לקוח מודע לכך כנדרש), כי אותו סכום נוסף יחויב בריבית שונה וגבוהה בהרבה מהמסגרת המאושרת.
עלינו לצאת מתוך הנחה שהחלטה כזו של פקיד הבנק הינה החלטה מושכלת, שאין הוא מסכן את כספי הבנק, וכי לפיכך יאפשר חריגה כזו רק כאשר מצבו הכלכלי של הלקוח ורמת ביטחונותיו אכן מאפשרים זאת.
אם כך - מדוע מסרב הוא להגדיל ללקוח את מסגרת האשראי? מדוע הוא בוחר "לעשות לו טובה", שעולה ללקוח הרבה כסף?
אחת משתיים: או שהלקוח מהווה סיכון - ולכן אסור לפקיד לאפשר לו חריגה מהמסגרת, או שמצבו טוב - ולכן הבנק צריך לאפשר לו הגדלת המסגרת, על-מנת לחסוך בריביות.
לא כל המקרים הינם "שחור או לבן", ובהחלט יש לבחון כל מקרה לגופו. אך ישנן פעמים בהן פעולת פקיד הבנק, כמתואר לעיל, הינה תפיסת החבל משני קצותיו, באופן שרק הבנק יכול להרוויח מכך, והרבה.
לעניות דעתי, במקרים כאלה על בית המשפט להתערב ולקבוע כי התנהגות כזו של הבנק הינה תוצאה ישירה של חוסר האיזון שבין הלקוח לבנק, וניצול עליונותו הברורה של הבנק מול הלקוח הקטן.
על בית המשפט לקבוע, במקרים המתאימים, כי מדובר בחוסר תום לב, בהפרת חובת הנאמנות, וגרימת נזק מיותר וכבד ללקוח.
תוצאת הדברים תהא כי באותם מקרים אומנם יש לחייב את הלקוח להשיב את הכספים שמשך מעל לגובה המסגרת, אך לא לחייבם בריבית החריגה המקסימלית, אלא בריבית המסגרת בלבד, או בריבית ביניים שתקבע על-ידי בית המשפט.
נציין, כי ישנם מקרים, בהם הבדלי אחוזי הריבית מגיע לנזק של עשרות ואף מאות
אלפי שקלים!
הניסיון המשפטי מלמד כי כל אימת שבית המשפט חש כי הבנקים פעלו בניגוד לחובתם כלפי הלקוח ו/או בניגוד לחוק והתקנות המיוחדות החלות עליהן, ובפרט כללי גילוי נאות, לא היסס בית המשפט לחייבם בתוצאות מעשיהם.
מומלץ איפוא לכל לקוח לבחון היטב מצבו מול הבנק בכל הקשור למסגרת אשראי, ולמצות זכויותיו כראוי.
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

תאריך:  14/11/2005   |   עודכן:  14/11/2005
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אלעזר לוין
מונופול 4 חברות ביטוח בא במקום מונופול חמשת הבנקים    החברות קנו קרנות וקופות גמל ב-2.56 מיליארד שקל והשתלטו על נכסים בעשרות מיליארדי שקלים    ביקורת עלובה
אברהם שרון
הוא מדבר עברית שוטפת, עם כל הסלנג הדרוש, אפילו שינה את שמו מעט - מיוסוף ליוסף    בערב, כשהוא חוזר לביתו, הוא חוצה את הקו ושב לכפרו, הוא חוזר להיות יוסוף    מה אומר ה"משחק" הזה עליו, ומה זה אומר עלינו?
עו"ד אברהם פכטר
המאמרים בעד ונגד פרופ' רות גביזון לעליון, מתחילים לצאת מפרופורציות ועוד נתבקש להצביע ב-SMS    אין מחלוקת על כישוריה והתאמתה - אז איפה הבעיה?    ההתנגדות של ברק בשל האג'נדה של גביזון היא היתממות לשמה
עו"ד יראון פסטינגר
הספד לזכרו של עו"ד ורון ז"ל [11.11.05] שנפטר ממחלה קשה
ספי סגל
סוף סוף הצלחנו לחלץ מפיו הודאה: לבג"צ יש אג'נדה פוליטית, והוא זה שקובע אותה    אולי לא רק אורוות מפלגת העבודה נפתחו השבוע בפני פועלי התברואה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il