בכל הנוגע לטרור השריפות בעוטף עזה, ממשלת ישראל והעומד בראשה, וכמובן ר הביטחון שלה, שרים את אותו הפזמון כבר חודשים רבים: לא ייתכן שהשריפות תהפוכנה לשגרה, הם שרים במקהלה. אם הם, שם בעזה, לא יחדלו מכך מיד, הם צועקים לכל מיקרופון שהם עוברים לידו, צה"ל הכל-יכול יראה להם והם יקבלו מכות נוראיות. וכדרכם של ביבי ומרעיו, דבר לא קורה והשריפות היו לשגרה שאפילו תגובות שפעם היו מופיעות בעטיין שוב לא נראות. באותה מקהלה הם "מזהירים" את סוריה ומבטיחים שהדבר הכי קרבי שהם יעשו הוא לא לקבל פליטים סוריים לארץ.
ההצהרה של ליברמן ערב מיוניו לתפקיד שר הביטחון, שתוך 48 שעות משעת מינויו הוא יחסל - פיסית - את
איסמעיל הנייה אם לא ישתרר שקט מוחלט על גבול הרצועה התאדתה בשנייה שנתמנה לתפקידו. הצהרותיהם של ביבי ושריו כי ישראל לא תסבול "זליגה" של רקטות, פצמ"רים ושאר מרעין-בישין מבית מדרשו של חמאס גם הן כמו נכתבו על הקרח ומזכירות גם הן את שיירת הכלבים הנובחים שאינם מסוגלים לנשוך. הדבר היחיד שהם עושים הוא להטיל את האשמה והאחריות על החמאס.
והנה, הבה נקבל את הטענה שהחמאס לבדו הוא האשם והוא האחראי לרקטות ולשריפות. אז מה הם מציעים לעשות? כנראה כלום. לשיטתם, די בכך שהם מייללים שחמאס הוא זה שיש לגלגל לפתחו את האחריות למצב הנורא הזה בו אזרחי ישראל חיים שנים, ובשלושה-ארבעה חודשים גם נושמים ומריחים, מטחי רקטות ושריפות המשמידות לא רק שדות ויבולים אלא גם סביבות ונכסי טבע שלבנות ולשמר אותם עמלו דורות של חלוצים שבאו להפריח את השממה על גבולה של מדינת ישראל.
אז נניח שרק החמאס אשם. השאלה היא: מה מתכוונת מדינת ישראל לעשות כדי לנטרל או לחסל את האירועים הנוראים הללו שהוא אשם בהם ואשר להם הוא אחראי? מה מתכוונת מדינת ישראל כדי למנוע הרעות נוספות של המצב? אילו תוכניות יש למדינת ישראל לפתרון סוגיית עזה? הטלת אחריות והפניית אצבע מאשימה כלפי החמאס וכלפי הרשות הן נביחה - לא נשיכה. אם הרשות רואה את עזה כאויב אז אולי כדאי להבין סוף-סוף שעזה היא ישות מדינית נפרדת מהישות הפלשתינית המגולמת ברשות וכך יש להתייחס אליה. כלומר, להפסיק לתת לרשות להיות הכתובת למה שקורה בעזה (בעיקר כי אין לה השפעה למעט עצירת כספים) ולהתכתב עם עזה באופן ישיר.
פעילות תוקפנית
נכון, זה כולל הכרה, גם אם לא רשמית, בחמאס כשליט הרצועה; אבל זה משהו שישראל אומרת בעצם הטלת האחריות על הנעשה בעזה על חמאס. אז אם החמאס אחראי, שיהיה אחראי גם על המצב ההומניטרי, על תיקונם של דברים, על בניית בתים ועל אספקת חשמל ומים. וכדרכן של מדינות אחראיות, אם תהייה למדינת עזה עצמאות, חופש תנועה לא דרך ישראל, ויכולת לקיים קשרים בינלאומיים, הרי אפשר יהיה לגבות ממנה תשלום על כל פעילות תוקפנית שלה כנגד ישראל.
בהזדמנות זאת זה כנראה ישפר את היחסים עם הרשות ואולי אף יאפשר ליצר פתרון מדיני גם בגדה.
אבל ממשלת ישראל לא מוכנה לעשות ולו את הדבר הבסיסי ביותר - להגן על אזרחיה הדרים על הגבול ולהגן על השטחים שעתה הם בעיקר נשרפים. הדבר היחיד שביבי ושותפיו יודעים לעשות הוא לשחרר הצהרות נבובות - ממש נביחות שאינן מובילות לנשיכה.
בכלל, ממשלת ישראל חזקה במילים אבל חלשה במעשים וכאשר היא כבר עושה, ובדרך כלל זה בא כתוצאה מלחץ או תחושת אין ברירה, היא עושה מעט מידי, שלומיאלי מידי וכמעט תמיד גם מאוחר מידי! וכמעט תמיד, מי שמשלם את המחיר זה לא הממשלה אלא האזרחים; במקרה שלפנינו - רבבות האזרחים הדרים בעוטף עזה ובסביבה. ביבי לא צריך להריח את הצחנה המחניקה שבכל עוטף עזה סובלים ממנה; ליברמן לא צריך לקום בבהלה בלילה כל אימת שצבע אדום פורץ אל תוך שנתו הטרופה. ילדיהם אינם סובלים מחרדות הנובעות מנפילות של רקטות ופצמ"רים הנורים לעברם זה שנים.
תושבת העוטף שהתראיינה לאחת מתוכניות הרדיו סיפרה כיצד היא וחבריה לעוטף חשים שהמדינה זנחה אותם. אחרים טוענים כנגד הממשלה בגין חוסר ההחלטה שלה. החליטו, הם תובעים מהממשלה. מבחינתם, היינו-הך להם אם תחליט הממשלה להיכנס לעזה ולהסתבך במלחמה ממשוכת או שתכיר בחמאס כשלטון הלגיטימי של הרצועה ותגיע איתו להסכם על שיקום הרצועה והפסקת פעולות האיבה - אפילו אם בשלב הראשון לא יוחלפו גופות ואסירים; החיים הם העיקר, הם אומרים; לא המתים. אבל בין אם כך ובין אם אחרת המפתח הוא פשוט - שממשלת ישראל תחליט. המצרים, הקטרים, נציג הקוורטט ואולי גם אחרים מנסים ליצור איזה מו"מ בין ישראל לחמאס. יושבי עוטף עזה מבקשים ממשלתם: השתמשו בגורמים כאלה או דברו ישירות, בלי מתווכים, עם החמאס - ובלבד שתחליטו מה אתם רוצים. הרשות מוכנה להיכנס לתמונה אם החמאס ייכנע ללא תנאי. זה כנראה לא יקרה ולמעשה, מבחינת ישראל כנראה שזה בלאו-הכי לא טוב אם זה יקרה. אם כך, אומרים יושבי העוטף, פשוט הכירו בחמאס ודברו איתו.
