ישנה שאלה חמה המסותבבת ברשתות החברתיות: כיצד אפשר לחסל את טירוף העפיפונים. לי יש רעיון ותזה בנידון אבל לפני כן הייתי רוצה להציע שאלה פשוטה לקורא היקר: כשאתה הולך ברחוב למה איש לא ניגש אליך ומחטיף לך סטירה? ממש שאלה רצינית' אנא נסו לקחת אותה ברצינות ולענות עליה. אני מעריך שהסיכויים לקבל תשובה רצינית לשאלה שלי שואפים לאפס ועל כן יורשה לי להתבאס ולהציג בכל זאת את התזה שלי בנידון.
קיימת תכונה השולטת בהתנהגות האנושית, ובעצם היא מסבירה את מקור כל ההתנהגויות שלנו, לתכונה זו קוראים: רצף מחשבתי. כל דבר שקורה בהווה ימשיך ויקרה גם בעתיד אם נתווה לו רצף מסוים ונשמור על הרצף הזה. פשוט לא מחטיפים האנשים ברחוב סטירה איש לרעהו ויש לזאת סיבות חינוכיות, תרבותיות, משפטיות שהחברה אימצה את כל אלה והנהיגה אותם באופן רציף מאז עד עכשיו. בחברות אחרות כורתים את יד מי שגונב, בחלב העיר המודרנית בה נולדתי, רק לפני כמה חודשים, הנהיגו שם כריתת ראש למי שעישן או למי שאכל ברבים ברמדאן. הנהיגו את זאת באופן רציף.
החברה האנושית למדה לחיות עם כל דבר, מנהג או החלטה שהונהגו באופן רציף. אנחנו מתאימים את עצמנו לרצף. לכל רצף, אפילו אם נגזרת ממנו פעולה שלילית. זה הטבע שלנו.
קריאת תיגר על הרצף
אבל יש גם את המרדן, המהפכן, הסרבן... כל אלה טבעם הוא לקרוא תיגר על הרצף ולחבל בו, דהיינו לכרות את הרצף הזה על-ידי החדרת חוליה בדידה אליו. לפעמים במרי שלהם עושים מעשה טוב וחיובי שמשרת אותם ואת החברה שלהם, ולפעמים הם חותכים רצף מסוים ועושים בזאת מעשה רע דווקא כדוגמת הפושעים, שאף הם מורדים מטבעם, רבולוציונרים המבקשים לקרוא תיגר על הנורמה החברתית, על הרצף המונהג בחברה שאחד ממאפיניו הוא החוק והמשפט.
גם בקנה מידה של אומה ומדינה קיימת תכונת הרצף השולטת בהתנהגות האומה. לפעמים יש להפסיק את הרצף על-ידי אנשים מורדים ומהפכניים. בזמן שלנו קוראים להם מנהיגים, העם בוחר בהם בבחירות דמוקרטיות בשביל שיפסיקו עבורם רצף מסוים שאינם עוד רוצים בו, שינהיגו עבורם את המרי השואפים להסדירו בחברתם.
פתרון אין
וזה הזמן לחזור בקפיצה קוונטית אל שאלת העפיפונים והקסאמים. משמעות העובדה שאנחנו דנים על הפתרון שלהם היא הראיה הנחרצת כי הוגדרו אצלנו כאחד הדברים הרציפים שקוראים אצלנו באופן שוטף, ואנו מקבלים אותם כהווייתם והם ימשיכו להתקיים כהווייתם, לא כי הם טובים או רעים, לא כי שליליים הם או חיוביים, כי אם רק מסיבה אחת מהותית: דבר קיומם הונהג אצלנו באופן רציף. אלה האחראים להפסיק את הרצף שלהם ולהנהיג מרי נגדם לא עשו את עבודתם זאת ועל כן הם ימשיכו, פשוט ימשיכו. אם תרצה קרא לזה אינרציה, כוח ההתמדה, הנטייה להתמיד באותו רצף, באותו מצב.
תאר לך שיגש מישהו ברחוב ויחטיף לך סטירה: העולם יקום, המשטרה תגיע, האנשים ברחוב יעצרו וינסו לתפוס את הסוטר או יקחו איתו סלפי. העניין בקיצור לא יעבור בשקט. אבל העניין של הקסאמים והקטיושות והעפיפונים עבר פעם אחת בשקט בלי שישראל עצרה והשתגעה ואז בנקודת הזמן ההיא נותק הרצף ששרר עד אז וחל במקומו רצף אחר ומהופך המקבל את הקטיושות כדבר שמכילים אותו ולומדים לחיות איתו. הפתרון: צריך מנהיג מרי שיחזיר את הרצף הקודם לקדמותו ומנהיג-מרי כזה, כרגע, אין.
