אני רוצה להקדיש מספר מילים למוהלת הראשונה, בימים שמקדישים מקום נכבד באמצעי התקשורת למינוי של אישה לתפקיד של מפקדת טייסת, תוך הבלטה שמדובר באישה הראשונה שזכתה להיות מפקדת טייסת בחיל-האוויר. אך הייתה לנו גם מוהלת ראשונה. משום מה כיום נעדר מקומה של האישה בטקסי ברית מילה.
"וַתִּקַּח צִפּוֹרָה צֹר וַתִּכְרוֹת אֶת-עָרְלַת בְּנָהּ וַתִּגַּע לְרַגְלָיו, וַתֹּאמַר: כִּי חָתָן דָּמִים אַתָּה לִי... חֲתַן דָּמִים לַמּוּלַת" (שמות ד' 25-26). בפסוק 18 אנחנו מתוודעים, שצפורה החליטה ליטול על עצמה את התפקיד עת היא, משה ובניה היו בדרכם מהמאהל של אביה במדבר לעבר הציוויליזציה במצרים, כשמשה מבקש לראות, האם אחיו במצרים "עוֹדָם חַיִּים". משה לקח "אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו" וכשהיו "בַּדֶּרֶך בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה' וַיְּבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ" (שם 24).
אל מול פני האימה, שם בדרך במלון, כשיש מי שמבקש את מות היקר לה ביותר, היא נוטלת את הצר וכורתת ערלת בנה.
אינני נכנס לדיון, האם היא הסירה רק את ערלת בנה לפי פשט הפסוק, או ערלת בניה, או גם הסירה את ערלת משה בעלה. אינני נכנס לדיון בשאלת רצון האל להרוג אדם והצלתו עם חיתוך ערלתו בידי אישה. במקרה הזה לאישה יש שם - ציפורה. ציפורה היא בתו של כהן מדייני ידוע ומוערך והיא גם רעייתו של מי שעתיד להיות מנהיגה של אומה. היא מבצעת במיומנות אקט שהיא מודעת לו ויודעת מה עליה בדיוק לעשות.
העובדה היא שישנה אישה שהוכיחה מיומנות רבה בעבודתה כמוהלת. מה שמלמד אותנו, שנשים ראויות ואף יכולות לשמש בכל תפקיד. רק חבל ששוביניסטיות גברית חסמה להן את הדרך. ועל כל פריצת דרך יש רק לברך.
