אתגרים לא פשוטים

אני שמחה להשתתף לראשונה כנשיאה בוועידת המשפט השנתית של לשכת עורכי הדין המציינת באופן חגיגי את פתיחת שנת המשפט שתחל בעוד יומיים. כפי שציינתי בעבר לא אחת, אני רואה חשיבות רבה בקיום דיאלוג ובשיתוף פעולה בין מערכת בתי המשפט ושופטיה ובין הלשכה שהיא הגוף המאגד על-פי חוק את כל העוסקים במקצוע עריכת הדין. שיתוף פעולה זה חיוני בעיני. הוא מתקיים במסגרות שונות ומגוונות - בכנסים, בהשתלמויות ובמפגשים מקצועיים וכן בוועדות סטטוטוריות ואחרות היוצרות ממשקים של עבודה והפריה הדדית בין הלשכה ונציגיה ובין נציגי מערכת בתי המשפט. על-פי תפיסתי השיח המקצועי המתקיים בינינו יש בו כדי לתרום תרומה משמעותית לקידום ולשיפור מערכת בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין כאחד, לטובת הציבור שאותו אנו אמורים לשרת. אכן, השופטים מעורבים בהליכי הבחינה וההסמכה של עורכי הדין, ונציגי הלשכה מעורבים בהליך בחירתם של שופטים ורשמים בכירים במסגרת הוועדה לבחירת שופטים ומזה כשנתיים מעורבת הלשכה גם בתהליכי ההערכה והמיון של עורכי הדין המועמדים לשפיטה. המטרה המשותפת המנחה אותנו בקיום שיתוף הפעולה בהיבטים שתיארתי, היא החתירה למצוינות מקצועית על-מנת שהציבור בישראל יזכה לקבל שירות משפטי יעיל ואיכותי. אך האם תפקידו וייעודו של עורך-הדין כפרט ושל לשכת עורכי הדין כאיגוד מקצועי היא אך ורק ליתן שירות יעיל ואיכותי לציבור המתדיינים? לפני ימים אחדים התבקשתי לשאת דברים בכנס ההסמכה של המחזור האחרון שצלח את בחינות הלשכה ובאותו מעמד הבאתי בפניי פרחי המשפט החדשים דברים שכתב המשנה לנשיא מישאל חשין ז"ל באחת העתירות אשר נדונו בבית המשפט העליון בשנת 1999 באשר לקווי המתאר של מקצוע עריכת הדין כפי שהוא ראה אותם. ואלה הדברים: "עורך-דין אינו אך טכנאי-משפט, אדם שמילא את כרסו חוכמה ודעת ויודע הוא להשיב לעניין על שאלות חוק ומשפט שהוא נשאל. מקצוע עריכת-דין טובל כל-כולו בערכים: בנאמנות, בהגינות, בהוגנות, ביושר, באמירת אמת, בנימוס, בכבוד לזולת". ומה תפקידה של לשכת עורכי הדין ככל שהדבר נוגע לעיסוק בסוגיות ערכיות? תשובה לשאלה זו מצאתי במסמך מרתק משנת 1987 שפורסם בגיליון מיוחד של כתב העת "הפרקליט" לכבוד עשרים וחמש שנה ללשכת עורכי הדין. המסמך מתעד רב שיח שהתקיים אז עם חמישה עורכי דין מיתולוגיים שכיהנו כראשי לשכת עורכי הדין מאז הקמתה בשנת 1962 ועד לשנת 1987: עו"ד יהושע רוטנשטרייך ז"ל, עו"ד יצחק טוניק ז"ל, עו"ד אמנון גולדנברג ז"ל, עו"ד דוד ליבאי יבדל לחיים ארוכים ועו"ד מנחם ברגר ז"ל. בין יתר השאלות שהוצגו לחמישה הם נתבקשו באותו רב-שיח להגיב על הטענה שהלשכה נמנעת מלנקוט עמדה בנושאים העומדים ברומם של חיי הציבור בארץ. הם נשאלו האם הטענה נכונה ואם כן האם יש הצדקה לכך? לא אלאה אתכם בתשובות שנתן כל אחד מחמשת ראשי הלשכה. דעתם בעניין זה הייתה כמעט אחידה אך ראיתי לצטט בפניכם מקצת הדברים. וכך אמר בעניין זה למשל עו"ד אמנון גולדנברג ז"ל שהוא מגדולי עורכי הדין שקמו לנו בישראל מאז ומעולם אם לא הגדול שבהם: "מאז ומתמיד גרסתי שלשכת עורכי-הדין אינה רק גוף מקצועי צר מידות השוקד על האינטרסים של חבריו, אלא גוף ציבורי בעל יעוד מובהק בנושא שלטון החוק. מתפיסה זו נגזרת גם חובתה להשמיע קולה בנושאים ציבוריים בעלי אופי משפטי. חובה זו כפופה לשתי מגבלות: ראשית, אל לה ללשכה לשקע עצמה במחלוקות פוליטיות. שנית, אל לה ללשכה להביע דעה שעה שהנושא תלוי ועומד בבירור משפטי (...) הנושאים שבהם הייתי מצפה שהלשכה תדריך את דעת הקהל נוגעים לזכויות האזרח, מעמדו של שלטון החוק, שמירת מעמדה של מערכת המשפט וכיוצא באלה עניינים אשר בהם מוסמכת הלשכה לחוות דעתה, מכוח הכשרתה ונסיונה". אני סמוכה ובטוחה כי השקפה זו של האבות המייסדים של הלשכה עומדת לנגד עיני ראשי לשכת עורכי הדין ומוסדותיה גם כיום כמורשת וכמגדלור המאיר להם את הדרך, ויש לי יסוד להניח כי כך הדבר. פרשת השבוע שתיקרא בבתי הכנסת, פרשת ניצבים, מתארת את חידוש הברית בערבות מואב והיא פותחת במילים "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם" שאומר משה לעם ערב הכניסה לארץ. ללמדנו כי כאשר אנו ניצבים בפני מטרה משותפת מן הראוי כי נהיה כולנו מחויבים בברית להגשמת אותה המטרה. מערכת בתי המשפט ניצבת היום בפני אתגרים לא פשוטים. הברית המקצועית והערכית בינינו ובין לשכת עורכי הדין ידעה אומנם לאורך השנים עליות ומורדות אך היא מעולם לא חדלה מלהתקיים, וברית זו בהחלט מחזקת את מערכת בתי המשפט בהתמודדות עם האתגרים שבפניהם היא ניצבת. וברוח של ברית ואחדות אשר מן הראוי שינחו כל אחת ואחד מאתנו בכל מישור אפשרי, אחד הדברים היפים והראויים לציון בפעילות הלשכה הוא היותה גורם מחבר ומאחד בין האוכלוסיות השונות והמגוונות המרכיבות את החברה הישראלית. העובדה כי בלשכה ובמוסדותיה יש ייצוג מרשים של המגזר הערבי ידועה לכל. אחד מחבריה הבכירים עו"ד חאלד זועבי, ראש ועד מחוז צפון, אף כיהן במשך כשבע שנים כאחד משני נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. עובדה פחות ידועה בציבור הרחב היא כי יש בלשכה סיעה פעילה שראשיה נמנים עם המגזר החרדי, העושה לקידום מקצועי של עורכי הדין במגזר זה. אחד ממייסדיה של הסיעה הוא עורך דין יוסף ויצמן המשמש כמשנה לראש לשכת עורכי הדין ועורך-דין נוסף שהוא מראשי הסיעה, עורך הדין מנחם מושקוביץ, מונה אך לאחרונה כיושב-ראש ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין. נפגשתי עם השניים על-פי בקשתם לשיחה והתרשמתי מאוד מפעילותם ומהרעיונות שהם מקדמים, המיועדים להעמיק בקרב ציבור עורכי הדין ובכלל את ההיכרות ואת הקשר בין המגזר החרדי למגזרים אחרים בישראל. מאמץ זה יש בו כדי לתרום לקירוב לבבות ולהסרת מחיצות בין חלקי החברה השונים בישראל וזוהי בעיני אחת המשימות החשובות אשר מן הראוי שכולנו נתגייס למענה. אכן, בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים מובעת התקווה ש"ייעשו כולם אגודה אחת" ובחג הסוכות נאגדים ארבעת המינים אף שהם שונים זה מזה בטעמם ובריחם לאגודה אחת. המשימה לשאוף לשיתוף פעולה, לקירוב לבבות ולאחדות בתוכנו דורשת תעצומות נפש ופתיחות ואני תקווה כי היא תעמוד לנגד עינינו גם בשנה הקרובה הבאה עלינו לטובה. השנה בשל המועד המוקדם שבו נחגוג את ראש השנה משתלב ומתמזג החג מבחינת העיתוי עם אירוע ועידת פתיחת שנת המשפט של הלשכה וכן הוא משתלב עם פתיחת שנת הלימודים בגנים ובבתי הספר. אני מניחה שחלק גדול מן הקהל כאן אף ליווה את ילדיו ואולי גם את נכדיו לפתיחת שנת הלימודים. זוהי אם כן שמחת התחדשות משולשת - השנה המתחדשת עלינו לטובה וכן שנת המשפט ושנת הלימודים שאף הן מתחדשות עלינו ואני תקווה כי הן אכן תתחדשנה עלינו לטובה ולברכה. אני מאחלת לכולם שנת משפט מוצלחת ופורייה, שנה של עשייה איכותית וערכית וברמה האישית אני מאחלת לכם ולכל בני ביתכם שנה טובה ומתוקה וחג שמח!