ב-20 באוגוסט התרחש ביוון אירוע דרמטי. תוכנית החילוץ (Bailout), מטעם מוסדות
האיחוד האירופי, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית, הגיעה לסיומה. מעתה לא אמורות להגיע ליוון הלוואות נוספות אך גם אי-אפשר לכפות עליה תנאים. לפחות באופן רשמי, יוון יכולה עתה לצאת לדרך חדשה.
שלוש תוכניות החילוץ החלו ב-2010, עם פרוץ המשבר הכלכלי החמור ביוון, ובמסגרתן הועבר למדינה סכום עתק של 320 מיליארד אירו, שנועדו לחלץ את המדינה מהבוץ ולמנוע קריסה כלכלית של האיחוד האירופי כולו.
כצפוי, ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, מנסה עתה לנכס לעצמו ולמפלגתו "סיריזה", את מה שהוא מגדיר כהישג. לפני ימים אחדים נשא ציפראס נאום דרמטי וסמלי מן האי איטאקה, מקום מושבו של הגיבור אודיסאוס כמתואר באודיסאה של הומרוס. ציפראס האשים את קודמיו בשלטון, השמרנים, במשבר הכלכלי שהביא לחתימת "מזכרי ההבנה" (Memoranda) השנואים, שבהם הוכתבו ליוון תנאי החילוץ והצנע. ראש הממשלה שיבח את פעולות ממשלתו וטען שעתה הגיע יום חדש ונפתח עידן חדש.
אולם נראה שהשמחה מוקדמת מדי. בשמונה שנות תוכנית החילוץ, הצטמקה הכלכלה היוונית ברבע, והאבטלה שנסקה עד ל-28% התייצבה כיום על 20% "בלבד". בקרב הצעירים עדיין עומדת האבטלה על כ-40% . כחצי מיליון יוונים, רובם צעירים ומשכילים, עזבו את המדינה, במסגרת בריחת מוחות מסיבית.
הידוק החגורה
המלווים שהעניקו ליוון הלוואות ענק, העמידו בפניה שורה של תנאים, כולל צמצום המגזר הציבורי הענק, שיפור משמעותי בגביית המיסים, מאבק בשחיתות, צמצום הגרעון, ועוד. ממשלת הימין, בראשות אדוניס סמאראס ומפלגת "הדמוקרטיה החדשה" ניסתה לבצע חלק מהמהלכים הללו, אך ללא הצלחה יתרה. יוונים רבים ירדו מתחת לקו העוני והמשבר הורגש היטב.
על-רקע זה נחל הימין בינואר 2015 תבוסה בבחירות, ומנהיג מפלגת האופוזיציה "סיריזה" (שנחשבה אז כשמאל קיצוני), אלכסיס ציפראס (בן ארבעים באותה עת), עלה לשלטון. בניגוד לציפיות ולהבטחות הבחירות, הוא המשיך במדיניות קודמיו והציבור היווני נדרש להמשיך בהידוק החגורה תחת עול "מזכרי ההבנה" והכתבות אירופה וקרן המטבע.
ראש הממשלה ציפראס מנסה לזכות באשראי על הצלחות אמיתיות ומדומות, אולם עתה יוון תיאלץ להחזיר את חובות הענק שלה לאיחוד האירופי ולקרן המטבע הבינלאומית, בעודה מנסה לאושש את הכלכלה הרדומה.
בינתיים, וללא קשר לבעיות הכלכליות, פרץ משבר בלתי צפוי ביחסי יוון-רוסיה. כידוע, שני העמים חולקים אותה דת, הנצרות האורתודוקסית המזרחית, והיסטורית היו יחסים טובים בין שתי המדינות, אך אלה ניזוקו באחרונה מסיבה יוצאת דופן.
בחירות מוקדמות
יוון גירשה לא מכבר שני דיפלומטים רוסיים בטענה שניסו להשפיע על פוליטיקאים ופקידים בכירים ביוון, כולל באמצעות שוחד, על-מנת שיתנגדו להסכם שהושג בין יוון לבין מקדוניה בסוגיית שמה של מקדוניה. מקדוניה ויוון מתקוטטות זה שנים על-רקע דרישת יוון ממקדוניה לשנות את שמה, שכן מקדוניה הוא גם שמו של חבל ארץ נרחב בצפון יוון. יוון מכנה את מקדוניה FYROM, ראשי תיבות של Former Yugoslav Republic of Macedonia. באחרונה נחתם הסכם בין שתי המדינות לפיו מקדוניה תיקרא מעתה "הרפובליקה של צפון מקדוניה". בעקבות חתימת ההסכם הוזמנה מקדוניה להצטרף לנאטו, בתנאי ששינוי השם יאושר במשאל עם שצפוי במדינה. עד עתה הטילה יוון וטו על צירוף מקדוניה לנאטו.
רוסיה מתנגדת כמובן להגדלת נאטו על-ידי צירוף מקדוניה ולדברי ממשלת יוון הדיפלומטים הרוסים ניסו ליצור תסיסה ביוון נגד אישור ההסכם ולכן גורשו שניים מהם. הרוסים הגיבו בגירוש שני דיפלומטים יווניים ובביטול ביקור שר החוץ
סרגיי לברוב באתונה בחודש ספטמבר.
על-רקע כל אלה שוקל ראש הממשלה ציפראס להכריז על בחירות מוקדמות. ממשלתו הנוכחית (השנייה במספר) מכהנת כשלוש שנים והוא מקווה ליהנות מסיום תקופת ה"חילוץ". הרוב של מפלגתו בפרלמנט זעום - 152 מתוך 300 - והוא נשען על קואליציה מוזרה עם מפלגה ימנית קיצונית קטנה, "הדמוקרטים העצמאיים".
הסקרים מנבאים לציפראס הפסד. בסקרים מובילה מפלגת הימין "הדמוקרטיה החדשה" בראשות קיריאקוס מיצוטאקיס, שגם אביו קונסטנטינוס היה ראש ממשלה. הימין שלט במחצית הראשונה של "תוכנית החילוץ" והבוחרים הממורמרים הדיחו אותו מהשלטון והעלו את ממשלת השמאל. הבוחרים מאוכזבים גם מהשלטון הנוכחי, ונראה שידיחו גם אותו ויחזירו לשלטון את הימין.
