X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
בגלל אשפוזי, באמצע החודש, לא הצלחתי לממש את רצוני לכתוב כמה תגובות קצרות על מלחמת יום הכיפורים במהלך חודש אוקטובר לכן, אני מעלה עכשיו את מחשבותיי
▪  ▪  ▪
אמצעי לחימה מיושנים וקלוקלים [צילום: קוגל אברהם/לע"מ]

12 באוקטובר
בצעד מוזר, שאי-אפשר גם היום להסבירו, החליט המטכ"ל לבקש מהמצרים הפסקת אש על-אתר. כלומר, בקשה ישראלית לכניעה בתנאים המחפירים, שנוצרו בחזית עקב מחדלינו בפתיחת המלחמה.
שומר פתאים מנע את פיתוח היוזמה, ואז הגיעה הידיעה על הכוונה המצרית לפתוח במתקפה כוללת - מהלך, ששינה את פני המלחמה בחזית המצרית, והסתיים במבצע אבירי-לב לצליחת התעלה מערבה.
גשרים
מאז שנפתחה תעלת סואץ, באמצע נובמבר 1869, היה ברור, שאסיה הופרדה מאפריקה במחסום ימי גדול, שרוחבו כמאתיים מטר והזרימה בו קשה ומסובכת. לכן, מיד אחרי מלחמת ששת הימים החל חיל ההנדסה לחפש אמצעי גישור, שאף מדינה לא רצתה למכור לישראל. במגרש גרוטאות באירופה נמצאו אסדות ז'ילוּאה, שיצאו משירות נאטו, וצבאנו רכש אותן, והחל לשפצן - ה'תמסחים' המפורסמים.
במקביל, נרכשו פונטונים - דוברות יוניפלוט - שלחלקן הוצמדו גלגלים להנעה עצמית, וחלקן נגרר על-ידי טנקים.
בשלב מסוים החל אלוף ישראל טל, סגן-הרמטכ"ל, להתעניין בגשר הגלילים, שפיתחה יחידת הפיתוח (יפתח) של חיל ההנדסה. הוא הציב את עצמו לצד תא"ל דוד לסקוב, ראש יפתח. טל קידם באלימות רבה את גשר הגלילים "שלו", והורה לשם כך להצמית כל מתחרה.
חיל ההנדסה המרה את הוראתו, והסתיר בבסיס בדרום הכינרת תשעה עשר תמסחים, שנשלם שיפוצם. במקביל, הגיע תא"ל יצחק בן-דב המנוח, קצין ההנדסה הראשי דאז, ל"עסקה" עם טל - חיל ההנדסה ימליץ על גשר הגלילים לפרס ביטחון ישראל, ולא ייפגעו התמסחים, ששיפוצם הופסק.
כשפרצה המלחמה, לא דאג אף אחד לקדם את אמצעי הגישור לתעלה. אדרבה, בשלב מסוים הפריעו הדוברות הכבדות והאטיות לתנועת הכוחות, ונזרקו אל הדיונות כחפץ שאין לו דורש. שתי פלוגות הטנקים של חטיבה 7, שהתאמנו בגרירת גשר הגלילים - מפלצת, שכולה מקשה אחת, ושקלה יותר מ-400 טונות - נלקחו כשבוע קודם לכן להגנת רמת הגולן.
לולא יוזמתו של בן-דב, שהורה לגדוד התמסחים לנוע לגזרת התעלה, והעמידוֹ לרשות אוגדה 143 של אריאל שרון - לא הייתה צליחת התעלה אפשרית.
רעיונות הבל ישראלים להשתלט על גשר מצרי, ולצלוח את התעלה עליו, עלו וירדו. אף קצין מודיעין/שריון לא הבהיר להוזים, שטנק ישראלי הרבה יותר כבד והרבה יותר רחב מטנק סובייטי; ולכן, גם אם ייתפס גשר מצרי, לא יוכלו טנקי צה"ל לצלוח עליו.
בסיכומו של דבר, התפרק גשר הגלילים, למזלנו, קצת אחרי שהתחילו לגוררו. זה היה ממש על ספו של מארב נ"ט מצרי. התמסחים ירדו למים, והעבירו את הטנקים של חטיבה 421 של חיים ארז ל'אפריקה'. רק כעבור יומיים, הושק גשר הגלילים על התעלה - למרות שהיה אמור להיות הג'וקר הישראלי בצליחה.
והיו עוד גשרים - גשר צנע, שפיתח בחשאי המהנדס יעקב ירושלמי ביחידת יפתח, וגשר, שפיתח בטכניון צוות בראשותו של פרופ' דן זסלבסקי המנוח. בסערת הקרב, ובעיקר, אחרי המלחמה, הצליחו להצניע את הגשרים הללו, כדי להאדיר את גשר הגלילים, ולהסתיר את כישלונו.
החרמון
קשה להבין למה חשבו בצבאנו, שאחרי כישלון חטיבת גולני לשחרר את החרמון בשמונה באוקטובר, יצלח מהלך דומה, אך בסדר כוחות גדול יותר.
ליומה האחרון של המערכה נקבע מבצע 'קינוח'. השתתפו בו חטיבת גולני בפיקודו של אל"ם אמיר דרורי וחטיבת מילואי הצנחנים 317 הנשר בפיקודו של אל"ם חיים נדל. את המבצע תכננו פיקוד הצפון ואל"ם אריה צידון (צימל), סגן קצין הצנחנים הראשי דאז, שהופקד על הנושא כמעט מתחילת המלחמה.
כוח צנחנים הונחת בגישה לא ישירה במסוקים על ראש החרמון, וירד ממנו לעבר המוצב הישראלי. הוא חתך במערך הסורי כמו סכין חמה בגוש חמאה. אז פקדו עליו (כנראה - תא"ל קותי אדם, שהיה ראש-מטה פיקוד הצפון) לעצור, כדי להותיר את שחרור המוצב הישראלי בידי חטיבת גולני.
גולני נלחמו בגבורה על כל שעל בחרמון, ואיבדו אנשים רבים. זה היה יכול להימנע לו נתנו לצנחנים של חטיבה 317 לפעול בלי הגבלה.
סוגיה אחרת, הראויה ללימוד, הנה ההפעלה השגויה של הסיוע הארטילרי לחטיבת גולני ב'קינוח'. לו הופעלו התותחנים כהלכה, הקרב החטיבתי היה מסתיים בתוצאות אחרות לגמרי.
יסעורים
שלושה מבצעים נועזים, לפחות, נרשמו לזכות טייסת המסוקים יסעור 118 במלחמה. במבצע ראשון ('פונטיאק', עשרה באוקטובר 1973) הנחית מסוק צמד תותחים יבילי-אווירM-102 בליילה על פסגת גבל עתקה במצרים, כדי להפגיז משם את המערך המצרי, וחילצם מראש ההר.
במבצע השני ('דוידקה', 12 באוקטובר) חילץ מסוק יסעור, שהוטס בידי סא"ל יובל אפרת, מפקד הטייסת, את פלוגת הסיור של חטיבת הצנחנים בפיקודו של רס"ן שאול מופז מלועו של מארב סורי ליד קטייפה בעומק השטח הסורי.
במבצע האחרון שאמנה ('קינוח', 21 באוקטובר) הנחיתו היסעורים את כוחות מילואי הצנחנים בראש החרמון, כדי לשחררו. על אחד משלושת המבצעים עוטר אפרת בעיטור המופת.
מודיעין קרבי
הכל עוסקים במחדל ההתרעה, שקדם למלחמה, אך מתעלמים מתפקודו הכושל של אמ"ן במלחמה, ובעיקר, מהעובדה המרה, שהכוחות לחמו ללא מודיעין קרבי.
כשנתיים לפני המלחמה החליטו להקים את גדודי הסיור (גדס"ר) באוגדות. לפיכך, פירקו את פלוגות הסיור בחטיבות, ומשכו את אנשיהן לגדס"רים. לצה"ל היו ב-1973 שבע מפקדות אוגדה במלחמה, אך עד למלחמה הצליחו להקים רק ארבעה גדודי סיור, שהורכבו מיחידות טנקים, מיחידות סיור מנוגמ"ש ומפלוגת ג'יפי סיור, שעשו אימון הקמה. צה"ל של אחרי מלחמת ששת הימים לא התאמן בהפעלה משולבת של חי"ר ושל טנקים, ולחימה כזו יש ללמוד ולתרגל.
לאור התדהמה בפרוץ המלחמה, ניכסו לעצמן האוגדות את ארבעת הגדס"רים כגדודי טנקים מוקטנים. בכך ויתרו על עיניהן - הסיור האוגדתי - בניגוד לכל היגיון. ואכן, חלק גדול מהתקלות נבע מהעדר מודיעין קרבי.
יחידת סיור אינה שירות מוניות למפקד העוצבה וגם אינה כוח ללחימה. תפקידה ליצור מגע עם האויב, ולדווח על הנעשה "מעבר לגבעה". כשזה לא נעשה, רצו הכוחות כסומים בארובה, עד שנתקלו באויב.
הרחבת מאמץ
תורת הלחימה מדברת על חדירה בגזרה צרה והרחבתה לאחר מכן בהזרמת כוחות רבים. זה לא נעשה בצליחת התעלה. זמן רב והזדמנות פז בוזבזו כשהכוחות נעצרו בהוראת הרמטכ"ל ומפקד חזית הדרום, והמתינו להקמת גשר נוסף.
גם בצפון היה דבר דומה - אוגדה 36 של רפול פרצה בנתיב למרגלות החרמון, וננעצה בעורף המערך הסורי. במקום להרחיב את הפרצה, ולהזרים אליה את אוגדה 210 של דן לנר, כדי למוטט את המערך הסורי, החליטו הרמטכ"ל ופיקוד הצפון, שאוגדה 210 תפרוץ את מערך חאן ארינבה בגזרת קוניטרה. הדבר נעשה בקרבנות רבים ומיותרים, שאי-אפשר להסבירם.
"רצח" החי"ר
אחד הליקויים הגדולים בצבאנו ביום הכיפורים היה, שהחי"ר שלו "נרצח" אחרי מלחמת ששת הימים. רוב מוחלט של יחידות החי"ר נעו בזחל"מים מיושנים, או באוטובוסים, ובידיהם אמצעי לחימה מיושנים וקלוקלים - כמו רובה-מיטען FN, תת-מקלע עוזי ומטול-רקטי נגד-טנקים (מרנ"ט "בזוקה"). כל אלה פג תוקפם כבר במלחמת ששת הימים, ואפילו לפניה. יתר על כן, צבא סוריה וצבא מצרים צוידו בנשק מתקדם לחי"ר, והורוו בנשק נ"ט קל. לכן, החי"ר הישראלי נחשב לזניח, וכמעט שלא שיתפו אותו בתכנונים.
בפועל, הוכיחו חיילי חי"ר מאומנים בשתי הזירות, שיש מקום רב לחי"ר. רובאים יכולים לבצע משימות חשובות בקרב - כמו אבטחת חניונים, סיור, קישור, חילוץ נפגעים ועוד. רק בשנים האחרונות שינה צבאנו את טעמו, והיחידות מתאמנות שוב בקרב משולב, שבו לכל מרכיבי זרוע היבשה, כולל סיור, יש חלק חשוב.
במהלך המלחמה קלט צבאנו את רובה-סער (רוס"ר) M-16, את מערך הטילים נ"ט לאו, דראגון וטאו ואת הנגמ"ש M-113 ("זלדה", הנקראת בצבאנו, 'ברדלס'), והצליח להשתוות באמצעי לחימתו לצבאות ערב.
סודיות מיותרת
גם כיום, למרות שפגה מזמן הסיבה, חסויים הרבה מסמכים על המלחמה, ובעיקר, דוחות ועדת אגרנט (שחקרה רק את ההכנות למלחמה ואת שלושת ימיה הראשונים) ומחקריה. לפיכך, לוקה מחקר המלחמה בחסר. מגיע ללוחמים, לפצועים, לנכים, לפדויי-השבי ולמשפחות השכולות לדעת יותר על המלחמה. הגיע הזמן לחשוף את מרבית המסמכים הללו למען נדע מה איתרע במלחמה.

תאריך:  28/10/2018   |   עודכן:  28/10/2018
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כמה הערות על מלחמת יום הכיפורים
תגובות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  כתוב תגובה 
1
הערות מחכימות. תודה!
אהוד פרלסמן  |  28/10/18 15:53
2
ואף מילה על האחראי לפשע?
חשדנית  |  30/10/18 19:57
 
- ערבוב עובדות לא נכונות בנכונות
חזקי שנאן  |  31/10/18 10:04
3
הכי חשוב בריאות טובה והחלמה
חשדנית  |  30/10/18 20:04
4
זכרונות
יוסי מ.  |  31/10/18 08:12
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מלחמת יום הכיפורים
עמי דור-און
עד לרגע האחרון ניסה הררי לזעזע את הקונספציה פרי הגותו של ראש אמ"ן אלי זעירא; ניסה ולא עלה בידו; גולדה אמרה שהיא אינה מבינה בנושא; ואילו שר הביטחון משה דיין אמר שהמידע שמציג בפניו הררי נוגד את הקונספציה; הרמטכ"ל דדו היה בשטח ואי-אפשר היה להגיע אליו
יהודה קונפורטס
באנלוגיה מאוד זהירה מגובה של 100 אלף רגל, העיסוק בהיסטוריה ובאירועי המלחמה לא פחות חשוב מחשיבות המורשת של ההיסטוריה של השואה    כן, צריך להגיד לעצמנו, לילדים שלנו שלא היו אז ולדור הבא שבאוקטובר 73 המדינה היהודית עמדה בפני שואה שניה, וצריך לחנך את הדורות הבאים ששום דבר לא מובן מאליו, כולל לא קיומה של המדינה, אבל צריך להילחם בחירוף נפש לא רק בשדה הקרב אלא גם במרחבים האחרים שיכולים למנוע את החלל הבא
אברהם פכטר
הפרוטוקולים הסודיים שהתפרסמו בזמנו על מלחמת יום הכיפורים, מציירים תמונה של כישלון קונספטואלי, פרשנות מוטעית מבחינה צבאית של מערכי ומטרות האויב, על-ידי הממשלה וקובעיה גולדה ודיין    לרמטכ"ל דדו ז"ל נעשה עוול היסטורי וצבאי כשהטילו עליו את כל מחדלי יום כיפור    הגיע זמן חשבון נפש והוצאת מסקנות גם לעתיד הקרוב    אורות וצללים - במלחמה הקשה עד למהפך ולניצחון
ישראל לביא
ליל יוהכ"פ תשל"ד: "בעת שישנתי נראו לי המילים 'קרע שטן', כשהאות רי"ש שב'קרע' מנותקת ומרחפת מעל התיבה. התעוררתי בפחד. חזיון זה מה טיבו? שמא סימן רע הוא? - מיד קמתי והלכתי לסטייפלר..."
איציק וולף
פרוטוקול דיון המטה הכללי האחרון שנערך לפני מלחמת יום כיפורים נחשף לראשונה ומגלה את עומק העיוורון שאחז במפקדים הבכירים של צה"ל    ראש אמ"ן טען שהמצרים והסורים מפרשים בטעות פעולות של צה"ל ולכן נערכים מולן, והתעלם מהיעדר הסבר לבריחת הסובייטים ממצרים    הרמטכ"ל קיבל את ההערכה ואפילו התבדח על טענת ראש אגף האפסנאות שבשל עוצר היציאות חסר מזון טרי: "סוף-סוף זה יום כיפור, אז צמים"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il