היא אמרה וכתבה: תנו לאמנות להיות חפשית.
עניתי לה: אין דבר כזה. אין חיה כזו. אמנות היא אמצעי בידי האדם לתכלית הטבה לעולם. אמנות פוגענית ומעודדת רוע ואלימות עיוורת ושנאה היא אמנות שיש להוקיע ולהרחיק.
ענתה לי: אמנות תפקידה להציב מראה ויש מראות מכאן ומכאן...
השבתי לה: אמנות תפקידה כמו כל אמצעי לקדם, להעצים ולחזק את הטוב והיפה והאצילי והמוסרי בעולם. בדיוק כך אנו מתייחסים לכל אמצעי. עבריין שפוגע בחברה מורחק ומסולק. יש אמנים עבריינים שאין מקומם עימנו. במיוחד אמנים שבוגדים בעם שלהם ובחברה שלהם ומעודדים טרור ואלימות ושנאה כלפי בני עמם היהודי שרק זה עתה מתאושש מהשואה וממלחמות אינספור וטרור יומיומי רצחני ואכזרי.
הגיבה שוב: זכוכית מגדלת ידידי משה... מה אתה בוחר להגדיל?... על מה אתה רוצה לתת את תשומת הלב?... אתה הוא זה שבוחר מאייזה ניגון תושפע..
השבתי: כלומר לפי עמדתך עבריינות היא תופעה מקובלת ואין להתמודד עימה בכדי לסלקה ולהרחיקה ומי שרוצה להיות עבריין שיבחר פשוט. מי שרוצה להיות בוגד שיבחר פשוט. עמדה כזו הינה הפקרות מוסרית וחוסר אחריות שאין אדם בעולם שיסכים לה.
שוב כתבה לי: הי משה, מוזמן לקרוא מה כתבתי שוב. האם כתבתי שעבריינות היא תופעה מקובלת? או שזה מה שאתה בוחר להבין? כאשת חינוך במוזיקה אני נגד עבריינות בכל תחום. הגישה של חוק הנאמנות בתרבות לא מקובלת. תמיד היו קצוות קיצוניים. תמיד יהיו כאלה קצוות. אין זה מצד השרה רגב להתנהג כמו מפקחת במשרד החינוך. עובדה היא שיש לה מתנגדים מכל תחומי האומנויות.
והשבתי לאחר שחשבתי: נשמה יקרה, זהו שיח חרשים. מעולם לא קראת את חוק הנאמנות בתרבות. זהו חוק מאוזן ודמוקרטי. מעולם לא קראת את חוק הלאום. חוק מאוזן ודמוקרטי. החוקים הללו נחקקו רק כי השומרים על הדמוקרטיה שהם המחנכים והמחנכות ואנשי התקשורת והתרבות הפנו עורף ליהדות ולנאמנות ליהדות ולמדינה היהודית.
נחצו קווים אדומים שמעולם לא העיזו לחצות. הצגת תאטרון שמהללת מחבל ערבי שרצח יהודי. תערוכות בבצלאל ובמכללת ספיר ובאוניברסיטת ירושלים שמהללות טרור ערבי ומחבלים ומציגות את שרת המשפטים כמופקרת ואת ראש הממשלה ושר החינוך כנאצים.
סרטים שקריים שמציגים את חיילי צה"ל כרוצחים צמאי דם. זמרים כמו
אביב גפן ו
אחינועם ניני שמשתפים פעולה עם האויב הערבי ומחזקים אותו. מייצגים של שנאה במוזאונים בתל אביב ובירושלים. סופרים כמו
עמוס עוז שמוציאים דיבת המדינה היהודית וממשלתה הנבחרת רעה בכל הבמות בעולם.
אחד שעוסק בפיסול שתוקף בשנאה יהדות ויהודים ומזלזל במזוזות ומנשקי מזוזות. ליצן אידיוט בארץ נהדרת שמגחך על תפילין ואמנית שמציגה עירום מעוטף בתפילין ומופקרת שעושה צרכיה על דגל ישראל המקודש בדם לוחמינו. עיריית תל אביב תעניק פרס לאריאל ברונז, אמן שהתפרסם בעקבות מופע בו תחב דגל ישראל לעכוזו. אמור למי אתה נותן פרס ואומר לך מי אתה.
קרן הקולנוע הישראלי שהדירה ונידתה ומנעה כל תקציב מאמנים דתיים ואוהבי עמם ומדינתם. אפליה אמנותית כלפי פריפרייה וחרם אמנים על יהודה ושומרון שהם ארץ התנך ונכס ביטחוני וכלכלי מאין כמותו.
הגיע הזמן לשים קץ לחושך הזה.
יתמו חטאים מן הארץ.
ורשעים עוד אינם.
משנאיך השם אשנא
ובתקוממיך אתקוטט.
הלאה בוגדים.
הלאה רודפי יהדות ויהודים ויהדות המזרח.
הלאה מכאן.
