שפע של ידע עומד לרשותנו על השואה. בעבודת נמלים זוהו שמותיהם של למעלה מ-4 מיליון מתוך 6 מיליוני הקורבנות. תהליכי ההשמדה בתאי הגזים ידועים לפרטיהם. גאיות הריגה בברית המועצות אותרו. ניתן לתארך אקציות בקהילות קטנטנות. ידועה זהותם של רבים ממבצעי הגירושים, ההתעללויות והרצח. והידע אינו נגמר; על בסיס קבוע נוספים עוד ועוד פרטים, ומדי חודש מתפרסמים עוד ועוד מחקרים.
למרות כל אלו, השתרשו בציבור לא מעט טענות שגויות על היבטים רבים של השואה. אפשר לשמוע אותן בשיחות סלון, במוסדות לימוד, בסיורים בפולין ובטקסים ממלכתיים ואפילו בהרצאות אקדמיות. מטרתו של הספר "לא רק טלאי צהוב", שכתב
איתמר לוין, היא להצביע על 101 טעויות נפוצות שכאלו ולהעמיד דברים על דיוקם.
קיימת חשיבות כפולה לדיוק בעובדות הנוגעות לשואה. ראשית - חשיבות עקרונית: יש לומר את האמת ולדייק ככל הניתן בכל מה שיוצא מפינו. שנית - חשיבות נקודתית: אמירות על השואה שניתן להפריכן, עלולות לשמש את מכחישי השואה שיטענו שכשם שדברים אלו אינם נכונים - כך גם האמירות על מספר הקורבנות, אופי הרצח ועוד ועוד.
הטעויות המובאות בספר חולקו לשלושה סוגים: "אמירה שגויה", "אמירה מדויקת חלקית" ו"אמירה כוללנית". בחלק מן המקרים מדובר על טעויות עובדתיות, ואין חולק על האמת; בחלק מהם הדעות חלוקות, ומטבע הדברים - לוין מציג את דעתו שלו, שכמובן אינה בבחינת "כזה ראה וקדש".
מסגרת הדברים היא מצומצמת מאוד במתכוון, ומובן שיש מקום להרחבה ניכרת בכל נושא במקורות הידע הרבים הקיימים כיום; מעט מהרחבה זו ניתן למצוא במקורות המומלצים לעיון נוסף (ואשר חלקם מציגים דעות שונות מאלו של לוין).
לספר צורפו ציורים את השואה, ואשר חלקם צוירו במהלכה וחלקם אחריה בידי ניצולים ואמנים אחרים. הטקסט מלווה גם בהסברים קצרים על מונחים מרכזיים בתולדות השואה ומלחמת העולם השנייה.