הציבור יכריע בעלילות תיקי נתניהו

נתניהו עשוי לצאת נשכר מהודעת היועמ"ש, אם אכן תפורסם לפני הבחירות. בגלל הנסיבות שנוצרו. סוד גלוי הוא: המשטרה פרסמה רשמית את ממצאיה בהם ייחסה לנתניהו עבירות שוחד בשלושת התיקים; כלי התקשורת פרסמו מאות פעמים ידיעות לפיהן פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), בראשה עומדת עו"ד ליאת בן-ארי (המצפה לקידומה לתפקיד פרקליט המדינה, במקום שי ניצן המסיים תפקידו בדצמבר 2019), הגישה חוות דעת שבה היא ממליצה להגיש כתב אישום נגד נתניהו בעבירות שוחד, גם כן בשלושת התיקים; גם פרקליט המדינה, לפי פרסומי כלי התקשורת (הרואה עצמו ומצפה למינוי לתפקיד שופט בבית המשפט העליון), ממליץ להגיש כתב אישום נגד נתניהו בשלושת התיקים בעבירות שוחד. לא פחות. הנה-כי-כן: המידע שנדחף אלפי פעמים נצרב בתודעת הציבור, בין אם נכון הוא ומדויק ובין אם לאו. המשוכה האחרונה, אפוא, היא היועץ המשפטי לממשלה. על-פי החוק, היועמ"ש הוא האיש היחיד המוסמך להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן. הדעת נותנת, כי היועמ"ש לא יוכל להחמיר יותר מהמשטרה ומהפרקליטות המייחסים לנתניהו עבירות שוחד. הדעת נותנת, וכך גם מצופה מהיועמ"ש, להפיק לקחים ממה שאירע בתיק המעונות (ראו בהמשך), ולשקול היטב את דלות הראיות בתיקים אלה ואת הנורמות הנהוגות בישראל. ואם כך ינהג, צפוי נתניהו רק להרוויח: היועמ"ש יציג, לכל היותר, כתב אישום רזה שגם הוא כפוף לשימוע; וכתב אישום זה יעמוד למבחן הציבור המצביע עבור הליכוד - ציבור שאוהד את נתניהו, ויודע היטב, כי מתנהל נגד נתניהו במשך שנים רבות מסע ציד ושיסוי ואכיפה בררנית, לרעתו. היועמ"ש ייאלץ גם בהמשך לפעול על-פי החוק ולטובת מדינת ישראל ואזרחיה. כן-כן, כולם שווים בפני החוק. וכשמדובר בסופו של דבר בזוטי דברים, או בנסיבות חריגות, קל וחומר כשמדובר בראש ממשלה מכהן, רשאי היועמ"ש לשקול שיקולים נוספים ולהזהיר עצמו מפני מעשה שאין ממנו חזרה: הפלת ממשלה. בדיוק כפי שנהג שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, בתפקידו בתקופה הרלוונטית כיועץ המשפטי לממשלה (על-אף, שלהבדיל, יוחסו לאריאל שרון ולבנו קבלת מיליוני דולרים, שלא כדין). נזכור נא: החלטת מזוז התקבלה בניגוד לעמדותיהן של המשטרה, הפרקליטות, ובמיוחד פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל. הוגשו עתירות לבית המשפט העליון, ואלה נדחו, לאחר שבית המשפט העליון קבע: היועץ המשפטי לממשלה הוא, והוא לבדו, המוסמך על-פי החוק לקבל החלטות. רשאי הוא לדחות המלצות שהובאו בפניו, ולא נבוא בנעליו - אם אכן הגיע למסקנה, כפי שהודיע עליה, לפיה אין מקום להגיש כתב אישום נגד שרון, כשהוא, היועמ"ש, אינו מאמין בוודאות להשיג הרשעה.

בשבועות האחרונים החלה ההתפכחות. לא רק בלשכת היועמ"ש, אלא גם בפרקליטות: יותר ויותר קולות מזהירים מפני התרסקות הפרקליטות - אם אכן יסכים היועמ"ש להגיש כתב אישום בתיק 1000 שייחס לנתניהו עבירות שוחד (בגין יחסי חברות שכללו סיגרים ובקבוקי שמפניה); יותר ויותר פרקליטים מבין חברי הצוות משמיעים את קולם נגד חומרת החשדות שיוחסו לנתניהו על-ידי המשטרה והפרקליטים המלווים בתיק 2000, למרות שברור שנתניהו ומוזס הונו זה את זה, ולא התכוונו לרגע לשרת זה את זה; יותר ויותר פרקליטים מזהירים כי אין להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן בתיק 4000 בגין מעשים/פעולות שנחשבו לנורמה בישראל (היחסים עם התקשורת, כולל וואלה), ובגין זאת שמילא את חובתו כשר התקשורת ואישרר בזמנו מיזוג yes לתוך חברת בזק כשזו נשלטה על-ידי שאול אלוביץ' (נתניהו אישר גם את יישום רפורמת השוק הסיטונאי, שגרמה נזק עצום לבזק ודחפה לפשיטת רגל לאלוביץ'); יותר ויותר פרקליטים עם לב ומצפון וערכים נאורים יותר מבינים: הפרקליטות תתקשה להסביר בבית המשפט את האכיפה הבררנית לרעת נתניהו, בעוד שהיא מתעלמת ו/או "מורחת" חשדות חמורים ביותר נגד אישים אחרים, כמו: אהוד ברק, יאיר לפיד, ציפי לבני ואחרים. לא בכדי החלו כמה כלי תקשורת - הממשיכים להונות את הציבור ולדחוק ביועמ"ש להגיש אישומי שוחד בכל מחיר - לתקוף דווקא את אותם פרקליטים מקרב אנשי התביעה, שהחלו להזהיר מפני הגשת כתב אישום בעבירות שוחד למרות דלות הראיות.

לא במקרה החלה ההתפכחות. בשבועות האחרונים אירע משהו שזעזע באמת את אנשי הפרקליטות והיועמ"ש: התרסקות תיק המעונות (להלן: "תיק החמגשיות"). כידוע, היועמ"ש נכנע לכלי התקשורת ולאנשי הפרקליטות והמשטרה, והגיש כתב אישום מוזר נגד שרה נתניהו ועזרא סיידוף, וייחס להם עבירות חמורות ביותר, שדינן כמה שנות מאסר, לכל אחד. היועמ"ש נכנע, למרות שמלכתחילה התבטא בכמה פורומים כי צריך לגמור עניין זה לכל היותר בתשלום/פיצוי של כמה עשרות אלפי שקלים משרה נתניהו. מעשים חמורים, טענו אנשי התביעה, ודחקו ביועמ"ש. וזה, בלחצם של כלי התקשורת עשה שגיאה ענקית בהגישו כתב אישום הזוי ומופרך נגד שרה נתניהו ועזרא סיידוף. כלי התקשורת שפמפמו את החשדות במשך שנים החריפו את הטון לאחר שהוגש כתב האישום. כתבים 'חרוצים' המשיכו ללבות את האש, הציגו את שרה נתניהו כמפלצת שזללה ארוחות שחיתות בלא חשבון ותוך ניצול מופקר של הקופה הציבורית, ואף קישקשו כי הנה-הנה, הפרקליטות עומדת להגיש תיקום לכתוב אישום ולהוסיף אישומים נוספים. והנה, המשפט נפתח בפני נשיא בית המשפט השלום בירושלים, השופט אביטל חן. התביעה ביקשה - אוי לבושה - בגלל חומרת כתב האישום, כביכול, לדון בכתב האישום בפני הרכב מיוחד של שלושה שופטים. ומה שאמרנו כל הזמן ב-News1 (בסך-הכל חמגשיות, חמגשיות...), התברר כאמת לאמיתה כבר בדקות הראשונות מדבריו של השופט אביטל חן, שאותת לאנשי התביעה: לא מדובר בתיק חמור, מדובר באוכל, אוכל, אוכל, ובפרוצדורות שאולי לא הוקפד בהן. זה הכל. אמר להם. לכן, הציע לאנשי התביעה, כדאי לצדדים להגיע להסכמות וללכת לגישור. השופט אביטל גיבש עמדתו, גם בעקבות דבריו הקשים של בא-כוחה של נתניהו, עו"ד יוסי כהן, שהצביע על חקירה מגמתית שאף לקתה בשחיתות; ולאחר ששמע מקצת מדבריו של עו"ד יהושע רזניק, בא-כוחו של סיידוף. מיותר כמעט לציין: הפרקליטות היססה, קודם שנתנה הסכמתה להליך גישור. היא התנתה בתחילה הליכה להליך גישור, בהסכמת שרה נתניהו, ומראש, להודות בעובדות ולספוג הרשעה. דרישות אלה נדחו. בהוראת היועמ"ש ניתנה הסכמה לגישור בפני שופט אחר בבית משפט השלום בירושלים - סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט מרדכי כדורי. והנה, אוי לצרתה של הפרקליטות: השופט כדורי הבין גם הוא, מהר מאוד, כי אין מקום לניהול תיק בגין החמגשיות. מדובר באוכל, אמר/סנט בנציגי הפרקליטות, לא בתיק חמור. שום גורם לא לקח לעצמו כסף, הוסיף. נראה לי, אמר, שצריך לגמור תיק זה בכך ששרה נתניהו תשלם כסף/פיצוי מסוים לקופת המדינה. וזהו. לא הרשעה, לא הודאה בעבירות. השופט/מגשר כדורי הטיח באנשי התביעה, כי הוא לא מבין מה הם רוצים מעזרא סיידוף. הוא אפילו לא נהנה מהארוחות, אמר. מופתעים ומובכים, דיווחו באי-כוח התביעה, עורכי הדין ארז פדאן וג'ני אבני, לפרקליט המדינה וליועמ"ש על עמדות שני השופטים. ואלה הבינו, כך ניתן לקוות, כי בית המשפט לא רואה עין-בעין את העובדות המתוארות בתיק ואת חומרות המעשים שיוחסו ואוגדו בכתב האישום. עכשיו תצטרך הפרקליטות להשיב למגשר: האם היא מסכימה להצעה שהציג: תשלום כסף/פיצוי. וזהו. כאן המקום לציין, כי אותם כלי תקשורת שדחפו להגשת כתב אישום הזוי נגד שרה נתניהו, ממשיכים כאילו כלום. חלק מפרטים דלפו לכמה מהם, ואלה מיהרו לפרסם איומים נגד אנשי התביעה לבל יסכימו להצעות השופטים; וכן פרסמו דברי בלע נגד אותם שופטים - משל אלה עשו קנוניה כדי לחלץ את שרה נתניהו, שלא כדין, מכתב האישום.