בניגוד לנהר התנ"כי היוצא מעדן להשקות את הגן ונפרד לארבעה ראשים, תיקי
נתניהו, עם עשרות האפסים המעטרים אותם, אינם נפרדים מאותו נהר ואינם משקים את אותו הגן. אברמוביץ', כשמזיז את ידו מעלה מטה, גיא פלג כשמקבע את הראש לבל יזוז ויחבל בדיווח הדרמטי, וגם יונית כאשר מרימה גבה לקדם את התדהמה - כולם יחד וכל אחד לחוד מתכוונים לאותו הנהר והגן, אך תנועת הגוף הדרמטית של נבחרתנו הלאומית תעיד אולי על פני הדברים אך לא על בטנם. כולם מתכוונים לנהר השחיתות הנפרד מגן עדן להשקות את נהר השוחד, ועוד נהר ועוד נהר, אולם השקפות משכילות אלו מאירות אומנם את פני הדברים אך לא את בטנם. לא קשה לנחש כי אף מח' ההמלצות של להב 433 והפרקליטים שליוו את הפרשות וסידרו את אפסיהן - רואים עין בעין את אותו נהר עם מערכת אחידה של השקיה: ונהר השחיתות יוצא מבלפור להשקות את הגן האסור, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים: שם האחד שוחד, שם השני שוחד, וכן השלישי והרביעי.
לאמיתו של דבר תיקי נתניהו נחלקים לשלושה ראשים - לא ארבעה: שם האחד אישי, שם השני צוללות, והשלישי מוזס & אלוביץ'.
השמפניה הוורודה וחמגשיות
שרה נתניהו, שפעלה להשיגן במרמה, ועשרות אלפי השקלים שהזוג נתניהו שילם על ארוחות חמות, הם עניין משפחתי של משפ' נתניהו ואין לאיש רשות להכנס לסלונם המשפחתי או לנעוץ את עיניו בתוך הצלחות שלהם, גם לא למשלם המיסים שמכיסו נלקחו הכספים תמורתם. כך הגלידות, כך הסיגרים, המתנות, הטובין וכל המרעין בישין.
שופט מחוזי שמדינת ישראל וכל אזרחיה ממנים אותו, פונים אליו בשם כל אזרחי המדינה ואומרים לו בזה הלשון מילה במילה: אתה הולך אדוני לעסוק בדיני נפשות ולדון אותנו לחיים ולמוות, אנו מפקידים בידיך סמכות ואשראי אינסופיים. יכלה הזמן וממדי הסמכות והאשראי שהופקדו בידך לא יכלו אבל נא אל תטעה במהותם; הסמכות והאשראי שהופקדו בידך הם לא הכוח ושיקול הדעת הבלתי מוגבלים כי אם ההכרה כי אין בידינו, אנו ששמנו את השרביט בידך, את היכולת לבדוק אותך או לשימך במבחן.
Come on
שופט יכול להיות חשוף למאמר בעיתון או באתר אינטרנט שישפיע מהותית על שיקולו, לדעה עיתונאית שתקבע את גורל הנאשם שלו, לסרט קולנוע שיעצב את נקודת ראותו לתיק שבידו. שופט בשר ודם יכול לקבל שוחד בצורת חיוך ובסוגים שונים של מטבעות אנושיים, וביכולתו להחזיר את השוחד שבעתיים באותו סוג של מטבע. אנו מודיעים לו בפירוש וקבל עם ועדה כי לעולם נבדוק את כליותיו והאמון שהענקנו לו תמיד יישאר למפרע. הבה נשווה איפא את מהות הסמכות והאשראי שהופקדו על-ידי העם בידי ראש ממשלה, ואת ההכרה כי באמת ובתמים אין בידינו את הכלים לבדוק את כליותיו או לשימו במבחן, זאת לאור הנדבכים הכפולים והמכופלים הכל כך סותרים שחשוף להם ראש הממשלה. ואתם רוצים לבדוק את הסיגרים שקיבל ואת סוג האוכל שהזמין ומקורו. על זאת נחקקו צמד המילים הגאוניות באנגלית: (come on).
ולנהר השני 'צוללות'. מוצא לציין כי אינני מכוון דווקא לפרשת הצוללות וכמו-כן לעיל לסיגרים וחמגשיות, הם בסך-הכל אב טיפוס עבור אינספור תיקים, ברוך השם, העומדים באותו נדבך. אל הנהר השני איפא ועליו אין באמתחתי הרבה מילים. ישראל שברה את קופת החיסכון והלכה לקנות עם הכסף צוללות. בדרך הכירה בני עוולה שעשו עליה קופה בתנועה סיבובית, ניצלו אם תרצו את התמימות שלה. זה מבזה ומעליב וצריך לעשות בדק בית ולנקות את האורוות מזבל אנושי זה. נחמתי היחידה לאבלים המרוסקים: הראו לי בית שאין בו זבל.
"מקורבים. הם היו אנשי נתניהו" - צעקו כותרות העיתונים והלוביסטים של צדוקי ישראל ואני במברק ששלחתי להם: "וואלה"! רק טבעי כי לראש הממשלה ישנם מקורבים ומספרם כחול הים בטיילת ת"א. ודודים ובני דודות ומכרים מאשתו הראשונה, השנייה, רק שרה לא קשורה הפעם. שמא כן?
התיק השלישי הוא התיק האמיתי והמרכזי, במאמר שלי לפחות. זה הנהר היחיד שיזרום איתו בסופו של יום לכלא. אין ספק כי נתניהו עשה החלאפות עם מוזס ואלוביץ', ביקש מילה יפה וכנראה שילם עליה במטבעות ממשלתיים. כאן הוא נפל נקודה. הוא ישלם על זאת וכנראה ילך לכלא. הוא עשה את מה שהיה פעם מובן מאליו ולא לפני הרבה שנים, ההבדל כי היום מוטלת אגרה על 'מילה יפה' ופעם היו צוחקים מבדיחה כזו. לשלם? על מה? ממתי משלמים על תצרוכת עצמית בחנות המפעל של בעל הבית! הצחקתנוני. התקשורת היא אנחנו, היא הקול שלנו, היא השוט והשרביט שבידינו, היא הראי של מדינתנו. היא אנחנו. המעניין הוא כי עד היום המשוואה הזאת חיה ובועטת: התקשורת היא אנחנו. אם נגיד ב-9 באפריל ייפול ברד באילת והשמאל יחזור לספסלים הקדמיים של הכנסת, הבדיחה שסיפרתי לעיל תשוב להצחיק עוד כמה אנשים.
