מה קורה פה לעזאזל

אני הולך לדווח על משהו בלתי יאומן. העיתונאי יואב יצחק פרסם מאמר באתרו News1 בו טען טענה בומבסטית כי היועמ"ש אביחי מנדלבליט הוא איש 'סחיט' מצד שני אנשים בעלי עמדות כוח: פרקליט המדינה שי ניצן ורה"מ בנימין נתניהו. פרקליט המדינה, כך יצחק, מחזיק שלוש קלטות מחקירת פרשת הרפז המתעדות שיחות מפלילות של מנדלבליט עם אשכנזי וארז וינר בהן שיבש הליכי חקירה ומשפט, ונתניהו מחזיק מכתב מנומק ונפיץ מאוד שקיבל מהיועמ"ש יהודה וינשטיין, בו פירט את מעשיו הפליליים של מנדלבליט, ומכוחו דרש וינשטיין מנתניהו לשקול את הדחת מנדלבליט מתפקיד מזכיר הממשלה. יואב יצחק לא הסתפק בזו כי אף זו: בסיפת המאמר פרסם את תוכן המכתב של וינשטיין ככתבו וכלשונו, 18 עמודים, מאיפה השיג אותם אין לי מושג. קראתי את המאמר בתמיהה וסיימתי אותו עם פה פעור. אמרתי לעצמי: הולך להיות שמח. אבל שום דבר לא קרה משלשום עד היום. אמות הסיפים לא הזדעזעו; שום רעידה לא נרשמה בסולם ריכטר. שום רמז לדברים בשום מהדורת חדשות. השאלה הפשוטה: מדוע? איפה אמנון אברמוביץ? איפה שחרור התמיהות של יונית? מה עם הכוכבת העולה דפנה ליאל, ובעיקר מה עם ציטוטים עם גרשיים ממכתב וינשטיין מגיא פלג? מדובר בפצצת מימן תקשורתית, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמור למחרת פרסום הדברים להניח את המפתחות ולהתפטר ממשרתו, כי הרי זה עתה נודע ברבים כי היועמ"ש לשעבר יהודה וינשטיין הטיל דופי פלילי בהתנהלות מנדלבליט ודרש מנתניהו לשקול את הדחתו מתפקיד מזכיר הממשלה לא פחות, זאת כי על-פי ממצאי וינשטיין שהציג במכתב, מנדלבליט סרח ועל ראשו מרחפת עננה פלילית: הוא הדליף מידע רגיש ושיבש במודע הליכי חקירה, על-כן המליץ לנתניהו לשקול הפסקת כהונתו בתפקיד הרגיש כמזכיר הממשלה. על אחת כמה וכמה, הוא אינו ראוי לשמש בתפקיד בכיר שיכריע בתיקי ראש ממשלת ישראל בעיצומן של הבחירות לכנסת. אבל אמות הסיפים לא הזדעזעו ולא זזו מילימטר אחד בשום אתר תקשורתי, בשום מהדורת חדשות. אין מנוס איפא מהמסקנה כי כל עוד מנדלבליט מספק את הסחורה הנדרשת לאג'נדה של אנשים בעלי כוח ועמדה בתקשורת - חסין הוא באמצעי התקשורת. זו המסקנה וזו החרפה, חרפת כולנו כאחד, חרפת כל איש ואשה בארץ. תארו לכם עכשיו מצב הפוך: מנדלבליט סוגר את תיקי ראש הממשלה בתואנה כי אין תשתית ראייתית נגדו, ובו-בזמן הגיע לשולחן מערכת החדשות של ערוץ 12 דבר המכתב של וינשטיין שמטיל רפש ומכפיש את מנדלבליט. או אז מה היו עושים במידע הזה? מה היה עושה במידע הזה אברמוביץ, איך דפנה הייתה מעבדת אותו, איזו אנחה הייתה משחררת יונית היפה שלנו, ואילו משפטים עם גרשיים היה מצטט גיא פלד מהמכתב. העניין כשלעצמו עוד יותר רגיש: מונחת לפנינו טענה שלא ניתן להתכחש לקיומה ולהתעלם ממנה: האמור לעיל מעמיד את היועמ"ש אביחי מנדלבליט בעמדה של 'סחיט': נתניהו ששמר כברת זמן במגירה על מכתב, וינשטיין שעשוי ו/או עלול לסחוט אותו כי יש בידו מידע מפליל נגדו. כמו-כן פרקליט המדינה שי ניצן המחזיק שלוש קלטות מחקירת פרשת הרפז המתעדות שיחות מפלילות של מנדלבליט עם אשכנזי וארז וינר, בהן שיבש הליכי חקירה ומשפט בפועל - עשוי ו/או עלול לסחוט את מנדלבליט בעליל, מה עוד ולא השתמש בקלטות הללו והעמיד את מנדלבליט למשפט כמתבקש מתפקידו - דבר שמפתח חשד טבעי כי לניצן עניין מהותי לניצול הקלטות שבידו. מנדלבליט איפא סחיט בן סחיט. הכיצד תתנו לאיש סחיט בקומתו לקבל החלטה זו או אחרת בעניינו של איש שעלול לסחוט אותו. הכיצד תתנו לאיש סחיט בעליל שעלול לתאם את החלטותיו בתיאום מובהק עם עמדותיו של איש נוסף שאף הוא עשוי לסחוט אותו? היכן המשטרה והלהב שלה? היכן התקשורת הכלבה הנאמנה ששומרת על הדמוקרטיה? היכן מערכת המשפט והצדק? היכן העו"דים ואנשי החוק של ארצנו? מה קורה פה לעזאזל?