עד שלא ראיתי את כרזת תעלומת הבחירות של שר האוצר (הנוכחי, ולא בהכרח זה שיכהן במשרה זו, לאחר הבחירות),
משה כחלון, העומד בראשות מפלגת 'ימין שפוי', כאשר כרזה זו מעוטרת בצבע תכלת בהיר ושובה עין, כאשר דמותו של המנהיג המיתולוגי,
מנחם בגין המנוח, מרחפת מעל, לא הבנתי עד כמה מנסים כולם, להיות 'יותר יפנים מיפנים'. פתאום הכל מתעטפים ומסתופפים, תחת הצבע הכחול, לגווניו השונים, מכחול נייבי עז, עבור לכחול-תכלת רויאל וסיים בצבע התכלת טורקיז.
הצבע האדום, פשוט נעלם מן העין ואבד במרחב האין. מעניין האם במפגן האחד במאי שיתקיים, השנה - בדיוק שלושה שבועות ויום אחד, לאחר הבחירות הקרובות האמורות להתקיים בתשעה במאי - יצעדו עוד מתי המעט, הנוהגים לצעוד במפגנים אלה, באותו תאריך, עם דגלים אדומים ובסיסמאות הקלישאתיות דוגמת: 'מדינה יהודית - מדינה ערבית' או: 'שתי מדינות לשני עמים - ליהודים ולערבים, כשהם מניפים דגלים אדומים, או אולי ימירו הם את הדגלים האדומים, המונפים בהפגנות אלה בדגלים בצבע כחול, לגווניו השונים, מכחול נייבי עז, עבור לכחול-תכלת רויאל וסיים בצבע התכלת טורקיז.
פתאום הכל הפכו לימין, ולא סתם ימין, אלא כל אחד מתהדר בכך, שהוא - הוא - והוא בלבד, הינו הימין האמיתי. האם אמרנו לכם שמדובר ברצון של עגולי העיניים, להיות - בכל מחיר - מלוכסני עיניים, בבחינת 'יותר יפנים מיפנים'? אהה, אמרנו לכם כבר, אז לא נחזור על כך, פעם נוספת.
פתאום, לקראת פורים, התחפשו
נפתלי בנט,
איילת שקד ו
אלונה ברקת, בתחפושת של לא פחות מאשר תחפושת של 'הימין החדש'. באתר הבית של 'הימין החדש', מופיע הלוגו של מפלגה זו, בצבעים של כחול עז וצבע תכלת הנוטה לטורקיז. פוליטיקאים אלה ניכסו לעצמם את המגן דוד המופיע בדגל המדינה והוא מופיע בצבעים של כחול טורקיז, בצד שם מפלגה זו, המופיע גם הוא, בצבעים אלה.
מעניינת, בהקשר ובהדבק דברים זה, תגובתם של אוהדי הפועל באר שבע, קבוצתה של אלונה ברקת, שבנט ושקד מייחצנים אותה, כשרה השלישית, מטעם מפלגתם - שעה שלא ברור, כלל וכלל, אם מפלגה זו, תעבור את אחוז החסימה. אוהדים אלה, המניפים את דגלה האדום של הפועל באר שבע, שאלונה ברקת, אינה עוד חלק ממנה, הבהירו: 'שהלב שלהם נשאר עם הפועל באר שבע, אבל בקלפי יצביעו הם, ביבי - ורק ביבי'.
לא רק בנט, שקד, ברקת, כחלון ואחרים מנכסים לעצמם את הצבע הכחול, לגווניו ולבני גווניו השונים. הצבע הכחול, בגוון של כחול-רויאל, מככב, מזה שנים, בצורה איתנה ו'זקופת קומה' בכל פרסומי הליכוד השונים, כאשר האות ל' של המילה 'ליכוד', נמשכת בתנופה עזה, כלפי צד ימין.
מפלגתם של שלושת הגנרלים וכתב עיתון 'במחנה' לשעבר, רוצה לומר, מפלגות 'חוסן לישראל' ו'יש עתיד', התחפשו, למעין תחליף של הליכוד, כאשר שמה של המפלגה המאוחדת, הינו - לא, לא טעיתם, ממש, ממש כן - 'כחול לבן' כאשר באתר של המפלגה החדשה מופיע השם, תוך שימוש בצבעים כחול נייבי, תכלת-טורקיז, המדגיש את הצבע הלבן.
כמי שהינו בוגר הקורס של שפת גוף, בניהולם ובהנחייתם של ד"ר חגי אורנשטיין ועו"ד רות אלדן-אורנשטיין, פניתי אל ד"ר חגי אורנשטיין, בבקשה שיבהיר לי, מדוע נזנח הצבע האדום בקמפיין של כלל מפלגות ישראל והועדף על פניו, הצבע הכחול, לגווניו ולבני גווניו השונים.
בתגובה, כתב לי, ד"ר חגי אורנשטיין, דברים אלה: "נראה, שלאור ההבנה שמרבית הבוחרים הולכים ונוטים לימין הפוליטי, מנהלי הקמפיינים מנסים לטשטש את המרכיב השמאלני של המפלגות, כאשר באדום (המסמל קומוניזם, שמאל, דם ומלחמה), מוסר, ובמקומו מודגש הצבע הכחול, המסמל רוגע שלווה, ממלכתיות, איזון, שיקול דעת ותקווה וכן ישראליות, כחלק מצבע הדגל הלאומי".
