האירוע העוצמתי מתחיל זמן רב בטרם התרחשותו בלוח הזמנים הנקבע מראש. ההתחלה היא במפגש הראשוני בין ההורים. קוראים למפגש הזה וורט. יש בו היכרות ראשונית בין המשפחות הבאות בקשרי הנישואים. חשיבות מרכזית נודעת למפגש ראשוני זה. ניתן לקיימו במסעדה או בבית קפה נעים, או בבית הכלה כפי שנעשה בהיכרות שלנו. היערכות משפחת הכלה הייתה מופתית, מושקעת, בכל טוב הארץ ובמעדני אם הכלה, ממיטב מטבחה ואפייתה. ההיכרות עלתה יפה מאוד ושורטטו הקווים העיקריים של ההשקעה הכספית המשמעותית בקיום אירוע הנישואים. קודם לכן, סוכם כי אירוע השידוכים, יתקיים במימון וארגון משפחת הכלה. הם הזמינו קייטרינג ואולם צנוע קרוב לביתם. אכן, אירוע טעים ובו הועמק המפגש בין המשפחות ומצאנו חן זו בעיני זו. סוכם כי נחלוק בעלויות החתונה ומשפחתנו, משפחת החתן, תארגן ותפיק שבת חתן ביישוב בו אנו מתגוררים. משמעות ההשקעה הכספית הינה 35,000 שקל לחתונה ועוד 10,000 שקל לשבת חתן. סכומי כסף שמבחינתי הם אסטרונומיים. לא נלקחו בחשבון זה עלויות הביגוד וההנעלה של המשפחה שלנו לקראת החתונה שעלותם מגיעה לאלפי שקלים.
ההכנות ממשיכות במפגש ראשוני באולם החתונות שבמקרה שלנו הינו גן אירועים בקריית ספר. המקום מצא חן בעיני החתן והכלה ובעיני המשפחות. כאן התקיים משא-ומתן פרטני לגבי רמת התפריט שהוא המבטא את עיקר העלויות. המשא-ומתן חשף פער בציפיות בין המשפחות. משפחת הכלה בהנהגת האם העדיפה רמת מנות גבוהה בעוד אנו הסתפקנו ברמה הבסיסית. הסיכום היה שאת הפער בין הרמה הבסיסית ולרמה הגבוהה תשלם משפחת הכלה. בעוד שאת הרמה הבסיסית נחלוק שווה בשווה. עוד נותר לחלוק הוצאות מימון להקת החתונות והצלם וכן ביגוד הכלה והחתן. במעמד המפגש עם מנהל האולם נוסח חוזה הכולל את ההזמנה וסוכם על מתן מקדמות.
במהלך הזמן שחלף, תזרים ההוצאות גובר והולך, ומתגלה הקושי לעקוב אחר פרטי ההוצאות בפרוטרוט. כמו-כן, התקיים מפגש המשך באולם האירועים המכונה טעימות. מפגש ארוך, מתיש ומפרך בו שוב נתגלו הפערים בין רמות המימון בין המשפחות ונערך מאמץ מתמשך לגשר על הפערים במשא-ומתן מתמשך הדורש יכולות משא-ומתן, ירידה לפרטים, רגישות גבוהה, כושר עמידה והצבת גבולות, ניהול קונפליקטים, עין טובה, לימוד זכות, ומבט רחב המאפשר ביצוע משותף של אירוע כלכלי ורגשי טעון מאוד ומשמעותי ביותר.
מעתה בני הזוג נכנסו לחיפוש דירה, אשר נמצאה במקום מגורי הורי החתן. מעתה התמקד החתן, בהקמת ביתו, ברמה הפיסית. מדובר בתהליך קליטה ליישוב, פרוצדורה של שכירת הדירה שהיא קרוואן. המתנה לשיפוץ הדירה וקבלת מפתח. ריהוט הדירה על-ידי חיפוש יד שנייה, מתנות חברים ומשפחה. החתן התמקד בהובלת הריהוט, פירוקו בבית המוכר, הרכבתו בדירה, ורכישת מוצרים ומכשירי חשמל, והצבתם בדירה. כל התהליך הזה גם הוא כרוך בתזרים מזומנים אינטנסיבי שלנו ושל משפחת הכלה.
כאשר מגיעים לאירוע עצמו, אנו מגיעים לאולם מצוידים במעטפות סגורות, לתשלום ללהקה, ואנו נערכים לסדרת צילומים משפחתיים בניצוחו של הצלם המקסים. ההגעה היא במספר רכבים. האורחים מתחילים להגיע. הרבנים מתחילים להגיע. הרב עורך הקידושין, מוביל לכתיבת פרטי בני הזוג והתאריכים וסכום הכתובה עם החתן בנוכחות האבות. לאחר מכן, התפללנו ערבית. לאחר מכן, החתן הובל למפגש עם הכלה הממתינה בתוך האולם כשהיא ישובה על ספה מפוארת ונשים ונערות וילדות משמחות ומחזקות אותה. האבות מובילים את החתן. החתן התיישב בצידה ואמר לה קרוב לאוזנה, מילים שחשב עליהן מבעוד יום, מילים של אהבה וחיזוק. לאחר מכן מכסה את פניה בהינומה ומובל אל החופה המעוצבת באופן קלאסי עתיק ורחבת ידיים. האבות מצוידים בנרות בתוך מתקן שקוף והם נושאים אותן עד להגעת הכלה להצטרף לימין החתן. כל הזמן הזה, הלהקה מלווה בניגונים מרגשים. את הכלה מלוות האימהות. עם הגעת הכלה בריקודים סביבה, החתן מקבל פניה במאור פנים ובתפילה והתקדשות.
מתנה לחתן
מעתה מנהל את האירוע עורך הקידושין, שהוא הרב הגדול, הרב
חיים משה בן שושן, בו בחרה המשפחה של החתן, על-פי בקשת החתן, בהסכמת משפחת הכלה. הרב הגדול פתח בברכתו המיוחדת והחל את האירוסין בברכה על היין ובברכת האירוסין. החתן טעם ונתן לכלתו. לאחר מכן הוזמנו העדים ויוחדו על-ידי החתן, הוצגה הטבעת והחתן בירך וענד אותה על אצבע הכלה בהודיעו הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל. הרב הדיין משה חביב הוזמן לקרוא את הכתובה ועשה זאת בניגון ובקצירת האומר. נערך קניין בו הרב הדיין מסר את שעונו מתנה לחתן, והחתן ביצע קניין וגם תקיעת כף. השעון הוחזר לרב הדיין, במתיקות מתקתקת. לאחר מכן, הוזמנו רבנים ובני משפחה לברך את ברכות הנישואים. את הברכות פתח הרב יואב מלכא שהקשר שלו עם משפחת החתן הוא קשר עמוק רב שנים וקשרים. לאחריו בירכו ראש המועצה בית אל שי אלון, בני משפחת הכלה, וסיים הרב הדיין משה חביב בנעימה וניגון יחד עם הקהל. החתן קיבל טלית חדשה מהודרת ובירך עליה שהחיינו. הטלית נמתחה מעל החתן והכלה וההורים הניצבים לידם, ומעתה הוקדש האירוע לזיכרון בית המקדש, והחתן שר לכבודו, ושבר את הכוס בתום הניגון. מעתה החתן והכלה הם איש ואישה. החתן בירך את אחיו תחילה והחלו חיבוקים וברכות עם המוזמנים.
החתן והכלה, הכלה מקודשת לחתן, כאיש ואישה, פרשו לחדר ייחוד, בעוד כל הקהל מגיע לאולם. מתקיים בירור מתמשך שבו האבות דואגים למקום לכל מוזמן. מתקיימים מפגשים בין בני המשפחה. צילומים. ריקודים. היה נפלא.
מקום עיקרי וחשוב עבורי, היה השיח בין החברים שלי, שהתפתח ביני לבין כל אחד מהם, שיח שיש בו פתיחת הלבבות, שיתוף רגשי, העצמה אישית ובינאישית. אפשר לומר שזו הזדמנות יחידה במינה, לבקשות סליחה הדדיות, לקירבה ייחודית, ולהודיה על הדרך המשותפת שאנו עושים אותה יחד. ניתן לומר בוודאות גמורה, שללא החברים שלי, לא הייתי מגיע ליום הגדול והנורא הזה. מעמד הר סיני אינו בר ביצוע ואינו בר מימוש ללא החברותא. ללא החברים. עבורי זו אחת התובנות העיקריות ומהפרי המשובח ביותר של אירוע נישואי בן או בת.
לקראת סיום האירוע, שוב מתחזק הצד הכלכלי, ונפרעים חובות נוספים להנהלת האולם, לצלם, ופנקסי השיקים נשלפים, נחתמים ומתקיימים משאים ומתנים מסכמים, עד לחלוקה פרטנית של העול הכלכלי, אשר יש לומר, הינו כבד למדיי. האב של הכלה, שהוא בעל ניסיון רב מחתונות קודמות, לקח על עצמו לפקח על כספות האולם המכילות את מכתבי הברכה נושאי השיקים והמזומנים כמתנות לחתן ולכלה. בידיו המפתחות והוא אכן זכר לאסוף את תכולת הכספות, בכדי להעניקה מאוחר יותר לחתן ולכלה, ולהזכיר אותי לרוקן את תכולת עגלת המתנות לרכב החתן והכלה.
אב החתן, ביחד עם אב הכלה, מתגייסים לאכוף את קיום שבע הברכות, על הקהל הנמרץ והמקפץ. אכן, נערכים סביב שולחן האבות, שולחן הכבוד, וכעת נערך אירוע נוסף, וגם בו נבחרים המברכים, והכהן המוביל ממשפחת הכלה.
סיום האירוע מתקרב והולך, נאספים לצילומים אחרונים, והמשפחות נפרדות עד למפגש בשבת חתן.
הסדרת המימון
האירוע כולו, נערך ברובו כאשר גברים יושבים לחוד, ונשים יושבות לחוד, יש מחיצה המפרידה בין עזרת ישראל לעזרת נשים. הנשים רוקדות לעצמן, וגברים לעצמם. הלהקה ממוקמת בעזרת הגברים, ושולחן המשפחות, בו ישבו בעיקר האבות, ממוקם במרכז. קיימים שולחנות מעטים, בקצה האולם, בעזרת הנשים, בהן ניתן להתיישב כמשפחה, ללא הפרדה בין גברים לנשים. ניכר כי ההפרדה הייתה קשה לבני משפחה, ולכל אורך האירוע היה צריך להסביר, לפייס, להאיר פנים, לכל המוזמנים, ולמעשה מתקיים כל הזמן תהליך של תשובה של ההורים כלפי מוזמנים. הקשר בין האבות מצוין. תיאום מלא. הקשר בין האימהות מצוין במיוחד מול העומסים של ניהול כלכלי, ניהול אירוע, תיאומים תוך כדי האירוע, והסדרת המימון לפרטי פרטים. מדובר ביכולות גישור, תיאום, ויתור הדדי, הסכמות, תוך כדי מצבי פתע, אי-ודאות, והתנהלות הדדית, באופן שניתן להגדירו גבורה עילאית בתנאי קונפליקטים ואי ודאות. מתן פתרונות יצירתיים למצבים משתנים. נעשה הכל, שלא לערבב את שמחת בני הזוג הטרי, ושמירה מתמדת על רוח טובה, שיתוף פעולה, ויכולות הכלה וספיגה, תוך כדי הצבת גבולות מעודנת ככל הניתן.
משפחתנו, משפחת החתן, נערכת לקיום שבת חתן, בקהילתנו, בבית הכנסת על-פי מנהג טוניסיה. ההיערכות היא שריון דירות לאורחים, הזמנת קייטרינג, שריון אולם קהילתי 'פסיפס'. שימוש בגמ"ח כלים. הפעלת שכנות וחברות לסייע באפיית עוגות. כיבוד לקידוש בוקר בבית הכנסת. מתן מענה לפניות המשפחה באשר לתחזית מזג האוויר, ביגוד מתאים וכד'. עלות שבת חתן: 10,000 שקל.
ניתן לומר שאירוע הנישואין, הינו אירוע המציב אתגרים ברף גבוה מאוד, שהם בראש ובראשונה אתגרים של שלום בית, בין ההורים, ובין ההורים להורים, שהם אתגרים כלכליים כבדי משקל, ניהול פרויקטים, ניהול אירוע, ניהול משא-ומתן, יכולות הכלה והצבת גבולות, מתן פתרונות יצירתיים במצבים משתנים, ובעיקר הרבה מאוד אמונה בריבונו של עולם, ובבני המשפחה. מדובר על מבחן אמונה, אמינות, באופן שלא מצוי בשום אירוע אחר, בחיי האדם.
האירוע מרגש ביותר. מדובר על עוצמות רגש שגם הן אינן מתקיימות בשגרה, ולמעשה זהו אירוע שיא בחיי המשפחות. אין מילים להביע עד כמה נדרשות רמות רגישות גבוהה, ועד כמה יש תמיד סיכון גבוה לעימות על כל צעד ושעל, בצד סיכוי גבוה לאירוע שממנף את כולנו למימוש מרבי ומיטבי ביכולות והכישורים האישיים והבינאישיים.
בתוך כל המעמד הזה, שהינו הקרוב ביותר לחוויית מעמד הר סיני, יש דופק פנימי, של נוכחות רוחנית עוצמתית, שהשם הכי מתקרב אליה, זו השראת שכינה. זו נוכחות של נשמות המשתתפים, נשמות בני המשפחה שלא יכלו להגיע, נשמות בני המשפחה שכבר הם בני העולם הבא, ונשמת כל חי. זו סינרגיה של עוצמות רוחניות, שממש תלויה בהתנהלות החתן והכלה, הלהקה, הרבנים ואישים, בני המשפחה.
גבורת עולמים
ככל שרמת הנכונות לסלק אגו, להזיז התנגדויות, לפנות מקום לזולת, לשמח באמת את החתן והכלה, ואת כלל באי האירוע, היא גדולה ביותר, כך הרוצים בכך, והראויים לכך, יכולים לחוש היטב יותר ויותר, את נוכחות הכוח העליון, שמקיים את הקשר הזה, מזווג את הזיווג הזה, ובונה להם בית בעולם הזה. כל כך הרבה תפילות, כל כך הרבה מגעים מקדימים ומתמשכים, לפרטי פרטים, מרמת הרצפה הנקייה ועד לכוונות על-פי הקבלה של עורך הקידושין, הם התשתיות להזמנת הנוכחות הרוחנית העוצמתית, והיא מעוררת תהליכי תשובה, בכי של התעלות, שמחה של ריקוד ושיר, ומרחיבה את הדעת ואת הכלים הנפשיים, למציאות שאי-אפשר אלא להגדירה, מציאות על טבעית. ממש ניסית.
הזוג הצעיר הגיע באמצעות רכב שכור לדירתו. באמצע הלילה. תוכו רצוף אהבה וגעגוע. לאחר ערב של ריקודים נמרצים, בעוז וענווה, וחשיפה מרבית לציבור גדול מאוד. במיוחד פלא בעיניי כיצד החתן והכלה מתייצבים כך בגבורת עולמים, בעוד שניהם ענוותנים, ביישנים, רחמנים, וגומלי חסדים בנסתר, ומוצאים חן ושכל טוב בכל האירוע הקולני, רצוף כוחות שונים ומשונים, בתעצומות גוף ונפש. יש לומר כי עמידתם אל מול הגלים והתדרים, מחייבת אותם לברית הנחרטת בהם, אומנם בטרם הכל, אך יותר מכל, פשוט בכדי להתייצב אל מול המצלמות, החשיפה החברתית, וסביבה סופר דינאמית, ולהיות יחד, כאן ועכשיו, מעל הזמן, מעל הטבע, ופשוט להיות יחד בתוך הסערה, אל מול פני הסערה, בשקט שביניהם, בסוד שביניהם.
