יום הכיפורים של מערכת המשפט

שני מחדלים של מערכת המשפט בישראל נחשפו ביום עצוב אחד והראו את חומרת מצבנו בשני תחומים חיוניים. בבוקר הצליח מחבל של עבאס/חמאס לרצוח חייל ואזרח ולפצוע אנושות חייל נוסף, כמעט ללא תגובה של חיילים שהיו בזירה, ככל הנראה בגלל שמורא מערכת הפרקליטות והמשפט משתק אותם עד כדי סירוס יכולתם לתפקד כחיילים. קשירת יד מאחורי הגב של חיילים לנוכח האויב היא מעשה בלתי מוסרי. חייהם של חיילי צה"ל קדושים יותר מזכויות המחבלים, לרבות נשים וילדים המופעלים על-ידי האויב כבשר תותחים. בנוסף, אי-מתן הכשרה חיילית של ממש לכלל חיילי צה"ל מחייבת חשיבה מחודשת. בערב גילה בג"ץ לוליינות יוצאת דופן: מצד אחד הוא פסל את הח"כ היהודי ד"ר מיכאל בן-ארי מלהתמודד לכנסת, ומצד שני הוא אישר למועמד האוטו-אנטישמי ד"ר עופר כסיף ולרשימות עוינות לישראל היהודית והדמוקרטית להתמודד לכנסת. בכנסת היוצאת, וככל הנראה גם בכנסת הבאה, יושבים ויישבו ח"כים וח"כיות מן השמאל הגזעני-טרנספריסטי, כאלה שוויתרו על שלום אמיתי ואימצו את השלום החזירי, "שלום" שכל כולו מבוסס על גירוש גזעני של יהודים מבתיהם בארצם, "שלום" שאיננו יהודי ואיננו דמוקרטי, איננו ציוני ואיננו מוסרי, וממילא איננו שלום. "שלום" זה אינו מפריע לבג"ץ, שהכשיר לפני 14 שנים את השרץ ואיפשר את הגירוש ("הינתקות" בשפתם המכובסת של האתרוגים והמאתרגים). מערכת המשפט, שהמרכיב החיוני בעוצמתה הוא אמון הציבור, יורה לעצמה שוב ושוב ברגל, ושוחקת שוב ושוב את אימון הציבור בה. לא נתניהו ו"הימין" פוגעים במערכת המשפט ובאכיפת החוק. מערכות אלה עושות זאת בעצמן, במעשים המתגלים כנקיטת עמדה פוליטית חד-צדדית, ברוח מפלגת השמאל/תקשורת. לא ניתן להתנגד להחלטתה של ועדת הבחירות המרכזית בטענה שזו גוף פוליטי, בשעה שהחלטת בית המשפט העליון היא היא ההחלטה הפוליטית, החד-צדדית והמנוגדת לשכל הישר. ייתכן מאוד שהתגובה הציבורית ההולמת להתערבות הפוליטית הגסה והחד-צדדית של הרשות השופטת בבחירות הקרובות לרשות המחוקקת (ובהמשך גם המבצעת) תינתן כבר ב-9 באפריל 2019, כאשר "הימנים" ינהרו באוטובוסים לקלפיות, יצביעו הצבעת מחאה, ויאמרו את דעתם על מפלגת השמאל/תקשורת ועל הרוח הגבית הניתנת לה מטעם הרשות השופטת.