גילה אדרעי היא יהושע פרץ של הרכבת

ארנון בר-דוד, יושב-הראש החדש של ההסתדרות, יכול לקנות את עולמו. כל מה שהוא צריך זה להצליח להביא לשולחן המשא-ומתן את הנהלת הרכבת ואת ועדי העובדים. זה נשמע פשוט, אבל במציאות זאת משימה כמעט בלתי אפשרית. אין מחלוקת שאת רכבת ישראל ממשיכה לנהל גילה אדרעי, יושבת-ראש ועד חזקה ותקיפה, שלא חוששת מכלום. חייבים להחמיא לאדרעי על כך שהיא דואגת דאגת אמת לעובדים שאותם היא מייצגת, אבל צריך לומר באותו גילוי לב, שהעיצומים ברכבת ישראל חצו מזמן את כל הגבולות. לפני כמה עשורים, היה השם יהושע פרץ, לשעבר יושב-ראש עובדי התפעול של נמל אשדוד, השם החם בתחום היחסי עבודה. כשפרץ החליט בוקר אחד לנעול את שערי נמל אשדוד, ולמנוע יצוא ויבוא של סחורות, הארץ סערה. חיים לסקוב, הרמטכ"ל החמישי של צה"ל, שעמד לאחר שחרורו בראש רשות הנמלים והרכבות, נאלץ לצאת לקרבות לא פשוטים מול פרץ, שזכה לאהדת העובדים וההסתדרות. גילה אדרעי היא יהושע פרץ של זמננו. היא לא מפחדת, לא דופקת חשבון, והיא בעיקר מיליטנטית. עובדי הרכבת יודעים שהיא דואגת להם, ולכן הם הולכים אחריה. הנהלת הרכבת לא מצאה עדיין את נוסחת ההידברות איתה. רבבות נוסעים שפוקחים את העיניים בבוקר מקווים שאדרעי התעוררה על הצד הנכון, כדי שיוכלו להגיע לעבודה. המצב הבלתי נסבל שבו אדרעי אוחזת בצוואר לא רק את הנהלת הרכבת, אלא גם את הנוסעים, חייב להיפסק. לא ברור מה כוחה של הוועדה שהקים יושב-ראש ההסתדרות בר-דוד, בראשותו של השופט בדימוס ארנון סטרשנוב. ספק אם סטרשנוב שהוא שופט מוערך יוכל להביא בכוח המסקנות שיפרסם להפסקת השביתות ברכבת. אבא שלי נהג לומר שכאשר מקימים ועדה יש כוונה לקבור את הנושא. אני משוכנע שבר-דוד רוצה את ההפך - להביא לפתרון המחלוקת ברכבת, אבל לא ברור איך הוא מתכוון לעשות את זה. קודמו בתפקיד אבי ניסנקורן נחל כישלון חרוץ. הוא הצליח אומנם להדיח את אדרעי מראשות ועד העובדים, אבל השמחה הייתה גם קצרה וגם מוקדמת. אדרעי הצליחה לחזור לעמדתה הקודמת, בתמיכת העובדים, שמאמינים בה ויודעים שהיא רוצה את טובתם. עכשיו כשהיא חזרה למרות שניסנקורן לא רצה בה, היא חזקה ומסוכנת הרבה יותר. ארנון בר-דוד צמח באיגוד המקצועי. הוא התמודד עם שביתות רבות של עובדי הרשויות המקומיות, אבל ספק גדול אם הוא נתקל במנהיגי עובדים כמו אדרעי. בן-דוד לא טיפש. הוא יודע שראש הממשלה ושר התחבורה הניחו לו מארב והם ממתינים לכישלון ראשון שלו, כדי לחוקק את "חוק בוררות חובה" בשירותים הציבוריים, שיפגע פגיעה אנושה בהסתדרות, ולא יאפשר לוועדי העובדים בשירותים החיוניים לעשות ככל העולה על רוחם. בעניין הזה מתרבים הסיכויים שנתניהו יזכה בתמיכה גדולה של הציבור, שמאס בריטואל הקבוע של עיצומים ברכבת כאשר בכל פעם נתקפת קבוצת עובדים אחרת במחלה מסתורית ולא מתייצבת לעבודה. חוק בוררות חובה נמצא כבר הרבה שנים בראש סדר היום של נתניהו. הוא ניסה בעבר להגיע להסכמה על חקיקת החוק בהסכמים הקואליציוניים הקודמים. לפי שעה הוא לא הצליח. המתנגד החריף ביותר עד כה לחוק היה שר האוצר משה כחלון, שמבקש להצטייר חברתי, אבל היום גם הוא מבין שאבי ניסנקורן עשה לו תרגיל מהסרטים, כאשר הוא נתן לו להבין שפניו לשותפות אמת, אבל בחר להתמודד לכנסת במסגרת "כחול לבן". הכדור נמצא עכשיו במידה רבה בידיו של ארנון בר-דוד. אם יצליח במשימה, הוא יוכיח שהוא עומד בראש הסתדרות חזקה. אם ייכשל, טובים הסיכויים שהעובדים יפגשו מהר מהצפוי את החוק לבוררות חובה.

ישראייר היא חברת תעופה שאני טס בה בקביעות לחו"ל אחת לחודש. השבוע הופעתי לגלות שהחברה, שהפכה לחברה המועדפת שלי, גוזרת קופונים מכל הכיוונים. בנוסף לכרטיס הטיסה והמלונות שאני מזמין דרך החברה, שהם במחירים הגונים, אני נדרש מעתה לשלם לישראייר תוספות שלא שילמתי בעבר. כיוון שאני מיתמר לגובה של כמעט מטר ותשעים, אני מבקש לשבת בכניסה למטוס, שם הרווח לרגליים גדול יותר. המחיר עבור "הושבה" בטיסות ישראייר הוא 40 דולר לכל כיוון. עבור טיסת הלוך ושוב מסתכם המחיר ב-80 דולר. כל נוסע בטיסות ישראייר יכול להעלות למטוס מזוודת "טרולי", שמשקלה לא יעלה על 8 קילוגרמים לכל כיוון. ועכשיו החידוש: עבור כל מזוודה שתשלח לבטן המטוס ומשקלה עד 23 קילוגרמים שלא שילמנו בעבר, יש צורך לשלם מעתה 35 דולרים לכל כיוון. מכיוון שהגיוני שנחזיר את המזוודה שלקחנו איתנו לארץ, נשלם 35 דולרים נוספים. חישוב פשוט מלמד שמעתה כרטיס טיסת הצ'רטר של חברת ישראייר עבור אדם גבה-קומה שלוקח בטיסת ישראייר מזוודה אחת נוספת יתייקר ב-150 דולר, גם אם במקרה הצלחנו למצוא טיסה זולה ומלון זול. ישראייר, היא חברת התעופה האהובה עלי, למרות שהמושבים במטוסיה הולחמו כך שלא ניתן להשכיב אותם, למרות שלא מוגש קפה בטיסותיה של החברה גם לא בתשלום, ולמרות שיש לשלם עבור האוכל. ישראייר הפכה מבלי שנרגיש לחברת-חסך ("לואו קוסט") דוגמת "איזי ג'ט", כאשר בישראייר מחירי הטיסה יקרים הרבה יותר. אז מה תשיב ישראייר לנוסעיה הנאמנים שישאלו מדוע להעדיף אותה על פני חברות-חסך שפועלות באותה שיטה, רק שהן גובות סכומים קטנים בהרבה עבור מחירי הטיסה. כדאי שישראייר לא תאבד את נוסעיה הנאמנים. רווחים היו ויהיו תמיד שם המשחק, בעיקר בתחום התעופה, שבו יש תחרות על כל נוסע. אלא שהנוסעים לא פראיירים, ומה שנראה "לואו קוסט" ומתנהג כמו "לואו קוסט" הוא "לואו קוסט". אז למה לא להעדיף את המקור?

שפת גוף היא מכלול של הבעות פנים, תנועות ותנוחות גופניות. במשך שנים אני מרותק לשפה הבלתי מילולית, שמאפשרת להתבונן באחר, ולגלות תהליכים בלתי רצוניים שניתן לגלות אותם רק באמצעות מעקב מדויק אחרי האדם תוך תשומת לב לפרטים הקטנים. במשך השנים קראתי כמעט כל ספר שהצלחתי להשיג על שפת גוף. חלק מהדברים שקראתי ניסיתי גם ליישם. במרבית המקרים נחלתי הצלחה, למרות שאני לא מומחה לשפת גוף, ויש לי עוד הרבה מה ללמוד. שפת גוף היא הדרך המהירה ביותר שמאפשרת לנו לקרוא את המחשבות של האחר. הפרופסור אלברט מהרביאן, שהוא פרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה ב-YCLA שנודע בעיקר בפרסומיו על תקשורת לא מילולית, גילה למשל ששבעה אחוזים מהתקשורת שלנו נובעת ממילים, שלושים ושמונה אחוזים מהמידע מגיע מנימת הדיבור, וחמישים וחמישה אחוזים משפת הגוף. לכן מי שמצליח לקרוא שפת גוף, ובמקביל להשתמש נכון בשפת הגוף שלו יכול לנצח בקלות בהרבה ממשחקי החיים. נזכרתי בשפה הבלתי מילולית, כשצפיתי בטלוויזיה בכניסתם של ראש הממשלה ורעייתו לאולם בגני התערוכה, לאחר שכל הסקרים בכל הערוצים קבעו שנתניהו הוא המנצח הגדול של הבחירות. התמקדתי בעיקר בחברי הכנסת ובשרים, שעשו כמיטב יכולתם להגיע לקרבתו של ראש הממשלה, אבל יותר מכל עניינה אותי שפת הגוף של ראש הממשלה. נתניהו היה בעניין הזה שקוף. ניתן היה לראות מאיזה שר או חבר כנסת הוא בוחר להתעלם אבל לוחץ בכל זאת את ידו, למי הוא מעניק חיבוק חם, את מי הוא מופתע לראות, וגם את מי הוא היה מעדיף לא לפגוש. הריצה חסרת השליטה של השרים לקרבת ראש הממשלה ורעייתו, כדי שראש הממשלה המנצח יבחין בהם ולא ישכח אותם בעת השיבוצים, לימדה מי לחוץ יותר, מי פחות, מי מבין שההחלטה לגביו כבר התקבלה, ומי בחר בעוד רגע של חנופה, כשהזדרז לחבק את שרה נתניהו שניסתה בעדינות להיחלץ מהחיבוק הלא רצוי. שפת הגוף תגלה לכם כמעט הכל. האם האדם שמולכם מגלה בכם עניין, אוהב אתכם, שונא אתכם ואולי מתעב אתכם. זו שפה ללא מילים רק עם תנועות, שאם תלמדו להבחין בהן ולפענח אותן בדרך הנכונה, ייחסך מכם במקרים רבים הצורך לשמוע את התשובה המילולית. תוכלו לדעת כמעט הכל רק מהתבוננות על האיש שלפניכם. אם אתם בקיאים בשפה לא תטעו ולא תופתעו.