רשימת המסוכלים הפוליטיים בישראל עקב חקירות פליליות היא ארוכה. חלק מהמסוכלים הם מימין, חלק משמאל, אך לדעתי דבר אחד מרכזי מאפיין אותם, הם התנגדו באופן נחרץ לדומיננטיות היתר של מערכת שלטון המשפטנים בישראל, אשר שורשיה במהפכה השיפוטית של
אהרן ברק.
שמאלנים שסוכלו וימנים שלא
אהוד אולמרט? שמאלן? כן בערוב ימיו הפוליטיים היה שמאלן, אך הוא מינה את הפרופסור
דניאל פרידמן לתפקיד שר המשפטים, ודניאל פרידמן, אללי, הוא גם פרופסור וגם אויב גדול של המהפכה השיפוטית.
חיים רמון, שמאלן, ממתנגדי העוצמה היתרה של שלטון המשפטנים בישראל.
איילת שקד, לא שמאלנית, מתנגדת למהפכה השיפוטית. היא לא סוכלה, או יותר נכון סוכלה בסיכול עצמי עקב קריאה שגויה של המפה הפוליטית. ומדוע לא סוכלה? כי היו זמנים שהייתה נכס כלכלי ל
ידיעות אחרונות (בהתנגדה ל
ישראל היום) ואז היא אותרגה, ואולי משום שהיא פוליטיקאית מזן אחר שאין במה לסכל אותה, ואולי גם לא היה די זמן לשם כך. נתנה מכת ברק, תרתי משמע, והלכה.
הטיית עיתון
ומכאן נעבור לעיתונות ולעיתונאים. עולות כעת האשמות, הזויות ומפרכות לטעמי, נגד מו"ל ובעלים של
עיתון (אתר וואלה), ונגד ראש ה
ממשלה על מתן/קבלת שוחד אשר בסיסו היא עיתונות טובה או בסיסו היא הטיית עיתונות לכיוון הרצוי לראש הממשלה.
ומה רע בעיתונות טובה? ואפילו מוטית? מה רע בכך? הרע היחיד אמור להיות רע אתי, אך
מועצת העיתונות האמונה על האתיקה עיתונאית לא ראתה מעולם בעיה בעיתונות המוטית של ידיעות אחרונות ושל הארץ, ישראל היום, ערוצי הרדיו והטלוויזיה וכיו"ב. בכל הקשור לעיתונות שקרית, קיימת התערבות של גורמי רגולציה (בעיתונות המעוגנת בחוק), אך עיקר ההתערבות היא במקרים של הוצאת לשון הרע, בדין אזרחי לגמרי מחוץ לדיון הפלילי או האתי.
אין ארוחות חינם
אז כיצד ניתן להחשיב עיתונות מוטית כחלק מעסקת שוחד, כאשר עיתונות מוטית היא לחם חוק יום יומי במדינתנו, וכפי שידוע לכולנו, עורכים ועיתונאים לא מטים עיתונות חינם חינם? הם לא פראיירים. בכל המקרים, מתחבאת איזו הכרת תודה של איש הציבור.
רצוי להזכיר שרבים רבים מקרב הגורמים הציבוריים הם מקורות של עיתונאים ועיתונים והחוק מטיל חיסיון אפילו מפני חקירת משטרה על מערכת יחסים זו (ראה הלכת ציטרין) והסרת החיסיון תהיה רק במקרים קיצוניים ביותר ותחת צו בית משפט. ומה שברור הוא שתמורות של איש ציבור לעיתונאי ועיתון הנובעות מיחסי עיתונאי – מקור, אשר עשויות להפוך עיתונאי מדמות שולית וענייה למדות מרכזית ועשירה, יישארו תמיד קבורים עמוק מתחת פני אדמה.
מדינת ישראל בוררת באכיפה
אז ראינו כיצד מפעילים נגד שנוא מערכת המשפט
בנימין נתניהו שיניים של כלב טורף על כך שביוזמתו לכאורה הוטתה העיתונות באתר וואלה, בואו נראה מן העבר השני מה קרה אשר חביבי מערכת המשפט עברו לכאורה אשכרה עבירות פליליות בשידור אל מול כ-400 אלף צופים.
בתחילת העשור
יאיר לפיד היה מגיש אולפן שישי בערוץ 2. במקביל הקים מפלגה על-מנת לרוץ לכנסת ולהפוך לראש הממשלה הבא של ישראל. בהביטי בו באותם ימים ראיתי פוליטיקאי, המשתמש באופן ברור ומובהק באולפן לצורך תעמולה פוליטית עבור מפלגתו בהקמה, נגד שלטונם הבטוח של בנימין נתניהו כראש ממשלה ו
אהוד ברק כשר ביטחון באותם ימים.
כל מדינת ישראל ראתה זאת ולא התרגשה, נשיאת מועצת העיתונות הכשירה אתית, ורק הצעה מעשית לחוק צינון עיתונאים טרם כניסה לעולם הפוליטי, הפסיקה סופית את הפארסה הזו. במהלך אותה תקופה נעברו לכאורה מהאולפן, אשר יאיר לפיד יושב בראשו, שתי עבירות פליליות (לכאורה) מובהקות וצועקות לשמיים:
1. חדירה לפרטיות - הצגה בפני מאות אלפי הצופים של עותק ממבדקי קבלה לעבודה של אדם, ללא הסכמתו, באופן שמבייש בפרהסיה אותו אדם. בדיעבד הסתבר שהמסמך הוצא לכאורה ממשמורתו שלא כדין. המסמך פורסם מאולפנו של לפיד על-מנת ללכלך על אדם ובמסגרת קמפיין שניהלו יריביו למנוע מאותו אדם קבלה לתפקיד בכיר. חלק מהביקורת על אותו אדם הייתה שהוא שליחו של נתניהו לתפקיד. פורסם כי גורמי מדיה ועיתונות אחרים סירבו לפרסם את המסמך, עקב היות הפרסום פלילי לכאורה עם שנות מאסר בצדו (ומהווה גם עילה לתביעה אזרחית), ורק אולפנו של לפיד ניאות לפרסמו.
2. שימוש במסמך מזויף - הצגה בפני מאות אלפי צופים של מסמך הרפז המזויף, כאשר מי שהיה חתום עליו לכאורה אמר לאולפן לפני השידור כי המסמך איננו אוטנטי וכי הוא "או תעלול או זיוף".
באותו מועד היה
יואב סגלוביץ' ראש אח"מ במשטרה, אשר החליק את כל פרשת הרפז כאילו אין בה דבר. אינני יודע על כל קשר אך ודאי זה לא נראה יאה בעיני שיואב סגלוביץ' הוא כיום חבר כנסת מטעם מפלגתו של לפיד יש עתיד/כחול לבן. מה שבטוח הוא שבתקופת כהונתו הגדילה המשטרה את אתרוג העיתונאים, ונאסר במפורש, ובתיאום עם נשיאת מועצת העיתונות, על ביצוע פעולות חקירה, חיפוש, האזנה לעיתונאי אלא באישור ראש אח"מ, ומדיניות כזו ודאי מהווה אפקט מצנן לכל דרגות הפיקוד במשטרה לא להתעסק עם עיתונאים, אפילו הם נחשדים בעבירות, כי התעסקות עם עיתונאים היא בפועל התעסקות עם מגנם בצמרת, ראש אח"מ. מדיניות כזו נותנת גם כוח לראש אח"מ, אשר ודאי מחובר אף הוא לעיתונות, ויש עיתונאים מקובלים עליו יותר או פחות, לטעות במידת החומרה של החשדות המובאים בפניו, כפי שאכן טעה, ולדעתי קיצונית, בפרשת הרפז (וזאת על-אף שהחקירה המחודשת הסתיימה בקול ענות חלושה).
עולם הפוך לגמרי
מה אנו רואים כאן? אנו רואים שכאשר איש הציבור פועל באופן שאפילו גורמי האתיקה לא מוצאים בו פסול, הוא נאשם בשוחד, וזאת כי קוראים לו בנימין נתניהו, ואילו כאשר נעברות מהאולפן, בשידור ישיר מול מאות אלפי צופים עבירות לכאורה פליליות, מהעבירות החמורות ביותר שיכול עיתונאי לבצע במסגרת עבודתו העיתונאית (חדירה לפרטיות ושימוש במסמך מזויף, הכל לכאורה), עוצמת מערכת אכיפת החוק את עיניה כי מדובר במושיע המערכת מציפורניו של נתניהו, הריהו יאיר לפיד.
ולכן, בדיוק לכן, אומר השבט שוב ושוב את דברו באופן הכי ברור והכי נחרץ, יאיר לפיד הושלך ממרום מושבו המדומיין כחצי ראש ממשלה אל ספסלי האופוזיציה, ובנימין נתניהו יזכה אותנו בקדנציה נוספת, החמישית במספר.