1 |
|
|
דברים שרואים מכאן אינם מה שרואים מעמדת הפיקוד הבכירה, דבר זה אמור להיות ידוע לעיתונאים בכירים...
לעניות דעתי היה כאן מארב גלובליסטי מובהק בניסיון לסבך את נתניהו במבצע שיחייב אותו לפרוש או למצער לא יאפשר לו להרכיב ממשלה.
את זה ביבי שלנו קורא בקלילות, את הגלובליסטים הוא מכיר היטב וברור כשמש שחמאס וגם הג'יהאד אינם תוקפים בעוצמה כזו ללא הוראה מגבוה, הכי גבוה.
יום טוב. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מסעודה משדרות |
|
|
|
|
|
2 |
|
|
קיים הבדל עקרוני בין סרבנות השלום של אבו מאזן לסרבנות השלום של נתניהו, וכדי לעמוד על הבדל זה יש קודם כל להפסיק להשתמש במינוח מטעה. המונח "סרבנות השלום" הוא פראזה שקרית זדונית ומגמתית, ואפילו צינית, בערך כמו הביטוי הרווח משנות השישים "כוחות הקידמה והשלום" כשהכוונה לבני בריתה הדיקטטורים המפלצתיים המפגרים של רוסיה הסובייטית האימפריאליסטית. המינוח האמיתי הוא "סרבנות למדינה פלסטינית". אז אבו מאזן הוא סרבן מדינה פלסטינית, וגם ביבי. אבל ההבדל העקרוני הוא שביבי מעולם לא נבחר כדי להקים מדינה פלסטינית אלא - מבחינתי למשל ועוד מיליונים כמוני - בדיוק כדי למנוע הקמת מדינה כזו. הוא נבחר על ידי הציבור הישראלי היהודי, בעוד שאבו מאזן נבחר (עלק נבחר) בידי הציבור הפלסטיני לשום מטרה אחרת אלא כדי להקים לו, לכאורה, מדינה. המילה "לכאורה" כאן היא לא במאמר מוסגר אלא עיקר העיקרים: בניגוד לסירוב של ביבי למדינה פלסטינית, שהוא מובן מאליו, גם אם מישהו לא מסכים לו, הסירוב של אבו מאזן היה צריך להרים אלפי גבות תמוהות בעולם ובמיוחד בשמאל הישראלי. אף גבה לא הורמה, מעטים מאד בשמאל (ובעולם) ניסו לחשוב על פשר האנומליה הזו. אפשר רק לדמיין את התגובות בעולם אילו בן גוריון היה מסרב לאורך 28 שנים להקים מדינה יהודית. אז כנראה שגם לתומכי המדינה הפלסטינית (תומכים עלק, שוב) ברור לגמרי שהפלסטינים לא רוצים מדינה, לא הגדרה עצמית ולא בטיח. גם להם ברור לגמרי שהמטרה היחידה של הקמת "העם הפלסטיני" היא חיסול מדינת ישראל, ואבו מאזן הוא סרבן מדינה פלסטינית משום שהוא מאמין שיש דרך או דרכים קצרות יותר להשמיד אותנו. ייתכן שהוא צודק וייתכן שדווקא טועה, אבל זה לא הדבר החשוב. הדבר החשוב הוא שהוא רוצה בדיוק מה שהחמאס רוצה, אבל הוא מתוחכם יותר מהחמאס, ובניגוד לקודמו בתפקיד הוא גם מגולח ולובש עניבה, ולכן מסוכן בהרבה גם מקודמו הקוצני הקיצוני וגם מהפנאטים של חמאס, שלפחות לא מנסים להסוות את מטרתם. את זה ביבי מבין, ולכן הוא מעדיף, בצדק, את הפילוג הפלסטיני ואת המשך שלטון החמאס בעזה, עם כל הג'יפה הכרוכה בזה, על פני מהלך קטסטרופלי בלתי הפיך שיביא את הרש"פ והחמאס גם יחד עם חיזבאללה ומשמרות המהפכה לשליטה טופוגרפית מוחלטת על כל ארצנו שתוצאותיה יהיו הרות אסון, לא פחות משואה. לכן יש לדן מרגלית כל הסיבות בעולם להצביע גם בפעם הבאה לביבי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עובד 1 |
|
3 |
|
|
מרגלית, חסר הנאמנויות וכפוי הטובה, שהסתבך בשנים האחרונות גם בבעיות משפחה, מכונה ב'הארץ' "בוגד" על שום "פיזור רעל ואיום על חבריו" כי אם לא יעשו כמצוות הבוס, שתמיד זועק "מצוקה", ייסגר העיתון והעיתונאים יפוטרו. הוא "עכבר מסומם שנבהל מהמו"ל ומרבה להסתודד עימו במסעדת 'אולימפיה'. מרגלית גם נודע כחלטוריסט מס' 1 ב'הארץ'. ואולי לא רק בעיתון זה. הוא לא בוחל בשום הצעה - ממראיין ב'שבתרבות' ב'הבימה', 'ערב חדש' וערבי ראיונות מסחריים מובהקים, ועד ניצוח על ערבי תרבות בקואופרטיבים 'אגד' ו'דן', פגישות עם חברי מפלגות וגופים כלכליים, ועוד. בעבר נמנה עם הימין ותמך בשמואל תמיר בימי 'המרכז החופשי'. הוא אסף חתימות בחוצות הכרך כדי להמליך את משה דיין. בשנים האחרונות החליף את עורו - כמו רבים ב'הארץ' על פי הכוונת הבוס - התאים עצמו למדיניות ההבלגה, הפיוס וההתרפסות הקוניוקטוראלית של המערכת: תמיכה בשמאל ופלירטוט עם אש"ף... (מתוך "כוח להשחית" מאת יאיר קוטלר, עמ' 357) |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
זוכר נשכחות |
|
4 |
|
|
ביבי כל הזמן "נכשל" וכל הזמן נבחר. אולי הבעיה אצל הפרשנים שהם אף פעם לא נכשלים אך גם לא נבחרים.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורי פ |
|
|
|
|
אגב מרגלית הוא כמו בלעם, כי אפילו האתונות של הסמול רואות (ורק הוא לא רואה)- שנתניהו כן הגיע לפשרות מעשיות מצוינות עם חמאס, כי יהיה שקט כנראה עד אחרי אירוויזיון כלומר חמאס יקבל כעת $30M - ואח"כ השם ירחם, כי נוכל אם נרצה פשוט להפר הסכם איתוצ- ושילך לעזה תרתי משמע!
●☆●
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ע_הראל |
|