X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
"פיסקת ההתגברות" היא נושא חשוב אבל לא משקפת את הבעיה בכללותה תיקוני החקיקה הנדרשים מקיפים למעשה את מכלול היחסים והסדר ההירארכי בין רשויות השלטון מאמץ חקיקה כזה איננו עניין שניתן לענות בו כל שני וחמישי חשוב שייעשה וחשוב שיהיה מעמיק ומועיל. רק כך ייצב ויחזק את הממשל כולו
▪  ▪  ▪
[צילום: הדס פרוש, פלאש 90]

במאמרו "להתגבר על המחלוקת" בוחן אוריאל לין את סוגיית הוספת "פסקת ההתגברות" לספר החוקים שלנו, שעיקרה קביעת הנורמה המגדירה את תיחום הסמכויות בין בית המשפט לכנסת. נושא זה הוא אחד הנושאים החמים בדיון בין הממשלה והכנסת לבין האופוזיציה, בית המשפט וחוגים בעלי עניין בתוכניות החקיקה עליהן הכריזה הממשלה לא מכבר וביתר שאת אחרי בחירות 2019.
הרפורמה התחיקתית בה מדובר עוסקת בתיחום הסמכויות בין רשויות השלטון העיקריות בדמוקרטיה הישראלית - מחוקקת, מבצעת, שופטת - עם דגש מיוחד על חקיקה לצורך תיחום סמכויות, מבנה ודרכי פעולה של הרשות השופטת. לתשומת ליבם של המלינים והמודאגים הקמים נגד יוזמות החקיקה החיוניות הללו, הציבור מביע דעתו בזכות שינויים כבר זמן רב. המהפכה החוקתית של אהרן ברק וממשיכי דרכו, הייתה זרז משמעותי בהעצמת הדרישה הציבורית לשינוי. בהשפעתה קבע בית המשפט לא רק עמדות ערכיות שנויות במחלוקת אלא הגדיר בעצמו במקום בחקיקה את מרחב סמכויותיו ואת דרכי בחירת חבריו.
לין מדבר על שלוש רגליים של פיסקת ההתגברות: לחזור ולחוקק חוק שבוטל ע"י בית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט לחוקה), ביטול החלטות הכנסת - המליאה או אחת הוועדות שלה - וביטול החלטות של הרשות המבצעת. לין כעו"ד מנסה לנווט את הספינה במסלול פשוט וקל לעיכול, אולם גישה זו פשטנית וצרת אופקים מדי, משום שממדי הבעיה כיום עקרוניים ומורכבים הרבה יותר.
אולם אוריאל לין עושה לעצמו חיים קלים, שכן הדיון אינו נוגע רק לזכות הביטול או הווטו של רשות אחת על אחרת, אלא במספר גדול של נושאים נוספים שגוזרים את האופן בו פועלות הרשויות זו מול זו, מקור סמכותן וגבולות סמכויות אלו והאופן בו מושגים איזון ובקרה אופטימליים, מבלי לפגוע ביכולת הגופים הללו למלא את חובותיהם והתחייבויותיהם על-פי חוק והחלטות הריבון. במציאות זו, זכות וטו היא אוקסימורון כאשר היא אינה נגזרת מסמכות המוקנית על-פי חוק.
הדיון הרחב מקיף מספר שאלות עקרוניות. בעיית-יסוד אחת היא השאלה מיהי הרשות המופקדת על הגדרת הערכים החברתיים שאותם חייבות לשרת כל הרשויות. בעיית-יסוד שניה היא שאלת ההירארכיה - איזו רשות היא ראש הפירמידה כאשר נוצרת מחלוקת ונדרשת הכרעה באמצעות וטו. בעיית-יסוד שלישית היא כיצד מונעים תהליך מתגלגל של פרשנויות, למשל משפטיות, שלאחר פרק זמן מספיק ארוך משנה את מהותם של החוקים בהשוואה לכוונתו המקורית של המחוקק. כאשר מדובר בתהליכים המוליכים לעבר ביטול רצונו של המחוקק כנציג הנבחר של העם, האם אפשרית בכלל זכות וטו בידי רשות שאיננה המחוקק עצמו?
דרך מקובלת בדמוקרטיה ואחת היעילות ביותר לקיום בקרה בין רשויות באמצעות פיקוח הדדי והבטחת שוויון לפני החוק, היא פעולה במסגרת החוק ושקיפות הדיונים וההחלטות. דרך נוספת היא איזון הרכבן של הרשויות כך שבמהלך תהליכי קבלת ההחלטות בהן, מירב הדעות וההשקפות תקבלנה ביטוי הוגן. שהרי אין להעלות על הדעת מציאות בה הציבור יבחר מחוקק ורשות מבצעת על-מנת שיובילו קו מדיני ואידאולוגי מסוים וגורם שלטוני אחר שסמכותו נובעת מאותו מחוקק, יטיל וטו על עמדותיו ויוביל בכיוון שונה או אפילו מנוגד לרצונו של המחוקק, שהוא ראש הפירמידה הדמוקרטית.
למעשה, כל רעיון ביטול החקיקה (וטו) לקוי מיסודו. לטעמי, הדרך הנכונה היא שכאשר בית המשפט לחוקה סבור שקיימת סתירה מהותית בין חוק יסוד (או חוקה) לבין חקיקה רגילה פרטנית, יאמר דעתו זו בפומבי, ואמירה זו תקפיא לפרק זמן קצוב את תוקפה של החקיקה ותחייב את המחוקק, לדון בפסיקה ולאשרר מחדש את החוק או לשנותו בהתאם להערות בית המשפט. במקום שלא יקבל את עמדת בית המשפט, ינמק בפומבי את הסיבות לכך. מכאן גם נגזר שלא ייתכן כלל שבית המשפט יבטל חוקי-יסוד (שהם בבחינת חוקה בהתגבשות).
על הפרק עומדות שאלות נוספות בהן חייבים תיקוני החקיקה לטפל כך שיאפשרו הליכים ברורים ויעילים ביחסים בין רשויות השלטון המרכזיות. הליכים כאלה גם ישפיעו על מעמדו והגדרת תפקידיו של מבקר המדינה. בין הנושאים בהם מדובר ניתן למנות: יועצים משפטיים ורפרנטים מקצועיים מתחומי מקצוע נוספים (כגון חשבים, מהנדסים או רופאים); הפרדת רשויות בתביעה הכללית בין התובע הראשי לבין פרקליט המדינה. שיטת בחירתם של שופטים ובמיוחד שופטים עליונים וקציבת זמנם בתפקיד למען לא "יתנחלו" בו ויעצבוהו חד-צדדית לפי השקפותיהם, הוא הדין לגבי יועצים מקצועיים כנ"ל. המטרה בהכנסת שינויים אלה היא לשפר את המשילות - תיחום סמכות ואחריות בין הגורמים השונים כפונקציה של אחריותם במסגרת הגדרת תפקידים קוהרנטית.
בכדי לתת מענה שלם לצרכים אלה, חייבים תיקוני החקיקה להקטין עד למינימום את השימוש במונחים אמורפיים כגון: "סבירות", "מידתיות", "נסיבתיות" או "שוויוניות". כמו-כן, אין מקום לטיעונים חסרי פשר דוגמת "עריצות הרוב", כשם שאין להשתמש באותו אופן ולאותה תכלית ב"עריצות המיעוט", שהיא המשמעות של זכות הווטו של בית המשפט על המחוקק. זכויות אדם הן אותן זכויות כאשר הוא נמנה על המיעוט או על הרוב ועקרון זה חייב להישמר אך מבלי לפגוע בעקרון קבלת ההכרעות בדמוקרטיה: עקרון "הכרעת הרוב". ללא קיום עקרון זה אין דמוקרטיה, המשטר הוא מריטוקרטיה - שלטון בעלי זכויות היתר.
הטיעון לפיו הכנסת "שבויה בידי הממשלה" אינו מיתר את הצורך בחקיקה המתקנת, ההפך הוא הנכון. חקיקה חדשה המסדירה את מערך יחסי הכוחות בין רשויות השלטון, חייבת, בכל מקרה שקיים בו חוסר איזון דה-פקטו, לתקן חוסר איזון זה, אך בוודאי לא להימנע מחקיקה מתקנת. הואיל ובין היתר אין חובה ששרים יהיו גם חברי כנסת, למעט במקרים מיוחדים כגון: ראש ממשלה מספר השרים והמשרדים הוא נתון "גמיש" כאשר מדובר באיזון מערך הכוחות המשטר הדמוקרטי שלנו. לכן, גישה נכונה איננה לנסות למנוע תיקונים חיוניים, אלא להגדירם כך שימוזערו חולשותיהם.

תאריך:  24/05/2019   |   עודכן:  24/05/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ראש הפירמידה הדמוקרטית
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
הצעה לפתרון מסוים
עובד 1  |  24/05/19 15:18
 
- יש קושי ביישום רעיון זה
רפי לאופרט  |  27/05/19 11:27
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
משה נסטלבאום
טור דעה אישית בשישי שלא דופק חשבון    יד רוחצת יד, חבר מביא חבר ואין מי שנדרש לתת הסבר    כך הפך תאגיד שידור ציבורי לגוף מסואב שמבצע מינויים לא ראויים    ח"כ לשעבר מש"ס מגיש יומני חדשות    עיתונאי שסיקר את התאגיד ואת החינוכית בניהולו של אלדד קובלנץ הוא עכשיו סמנכ"ל הרדיו    מנהלי הרדיו לדורותיהם לא היו מעלים בדמיונם שלי-אור אברבך יישב על כסאם    לקרוא ולא להאמין
יוסף קנדלרקר
יש לי הרגשה שאם זו הייתה הנכבה שלנו, היא הייתה רק בכיוון אחד - לכיוון הים . והנכד שלנו לא היה זוכה לשבת בקבוצת מנהיגות חינוכית פלשתינית, כשסביבו קבוצת אנשי חינוך ערביים דומעים, מקשיבים לסיפורו על אותה משפחתו היהודית שגורשה מביתה
דן מרגלית
מדוע העניק להם ד"ר אביחי מנדלבליט מועד ג' ודחה את השימוע בתיקים הפליליים החמורים שנצברו נגד ביבי מיולי לאוקטובר אחרי שחזר והודיע כי יולי הוא התאריך ואין בלתו?
יאיר דקל
הטכנאי שלי הסכים להעלות את המהירות ל-13 קמ"ש, אבל הזהיר אותי שזה כבר לא חוקי... העובדה שבתל אביב דוהרים אופניים חשמליים על המדרכה ב-30 קמ"ש ומעלה - זה לא שכנע אותו
יוני בן-מנחם
יו"ר הרש"פ וצמרת פתח אינם מגנים את פעילות הטרור של זכריה זביידי חבר המועצה המהפכנית של התנועה    גורמים בפתח בג'נין אומרים כי זביידי חזר לפעילות הטרור כדי לפלס דרכו לצמרת התנועה, וכי במוסדות התנועה גוברת התמיכה במאבק המזויין למרות הסכם אוסלו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il