לפני שנים הרבה תקעה מדינת ישראל יתד במפעל האירוויזיון האירופי. כמוני, רבים זוכרים את השירים "הללויה" ו"א-ב-ני-בי" שהיו בזמנם להיטים גדולים. גם באותם ימים רחוקים לא הייתה הבמה הזו מקום לשוחרי מוזיקה שכן הרמה המוסיקלית הייתה תמיד שטחית ופשטנית. אלא שמאז עבר המפעל הזה כברת דרך ולבושתנו כי רבה מוצאת את עצמה ישראל של התשע"ט שקועה עד צוואר בביזיון הזה.
הצרה הגדולה ניחתה על ראשינו בעקבות "חטא" קדמון- הוא זכייתה של "זמרת" ישראלית במקום הראשון בשנה שעברה. אני זוכר שכאשר נחשפתי אז לקטע מההופעה של אותה "זמרת" חשתי רגש דחייה שבצדו גם לא מעט בושה.
לא אדרש להופעה החיצונית הגרוטסקית וסרת הטעם בה חזו מיליונים בארץ ובעולם. השילוב של מלל דבילי, פשטני וריק ביחד עם אמצעים מוסיקליים אלקטרוניים ורעשנים, מרחיק אוהב מוזיקה אמתי מכל אפשרות להתחבר לתופעה. הייתי אומר שזו בושה ש"זמרת" ישראלית שרה בלעז אלא שבמקרה זה היה הדבר לטובה, שכן היה יכול להיות עוד יותר גרוע אם נוסף על חוסר הטעם והגרוטסקה הייתה שותפה לביזיון ה"תרבותי" גם שפתנו הקדושה.
בעקבות הזכייה ההיא (תוצאה של ירידה מתמשכת ברמה המוסיקלית בעולם כולו) נגזר על ישראל להיות המארחת של המופע הבא. ובתל אביב כמו בתל אביב - הפקה מושקעת, היי-טקיסטית, צבעונית מאוד וככל הנראה מצליחה להרשים את קהל היעד של הזבל התרבותי הזה (יסלחו לי אלה שטעמם אחר, אלא שברור לי שאני לא לבד במתרשמים כך...).
כל התקשורת התמכרה לסחי הזה ולכן קשה היה להימנע מלהיחשף לחומרים מהם עשוי האירו-ביזיון השנה. "מוזיקה" שטוחה ו"קיטשית", "זמרים" ביזאריים ומשונים, תלבושות צעקניות/פרוצות/חושפניות ועירוב מינים ובלבול בין המינים. כן, גם כאן שולטת בכיפה תופעת ה"גאווה" שהיא למעשה בושה גדולה.
נחזור לרגע אל מי שנושאת באשמה לכך שישראל היא המארחת השנה- "זמרת" העונה לשם נטע ברזילי. זו הופיעה בלבוש מבייש המדגיש בחוסר טעם מופגן את שלא יאה להדגיש כאשר גם הפעם התייצבה לקטע אלקטרוני/קצבי ומעצבן. תאמרו שמדובר בטעם מוסיקלי? מסכים. זה לא לטעמי.
שמעתי מאחד ממגישי המופע את הטקסט דלקמן: "לפני כעשרים שנה הייתי עמוק בתוך הארון...ואז הופיעה
דנה אינטרנשיונל (ירון כהן שעשה ניתוח פלסטי המתיימר להפכו לאישה, מה שמכונה בעגת הקהילה "טרנסג'נדר") ושינתה את העולם, עבורי ועבור מיליונים". (אינני בטוח שהציטוט מדויק...).
במילים אחרות, (שלי)- הסטייה (המכונה קהילת הלהט"ב) מוצגת בשידור חי ובפני מאות מיליונים כדבר טוב, מועיל, מתקדם וחיובי. אור לגויים? ערלה לגויים! האם זה המסר שצריך לצאת מישראל לעולם, למאות מיליוני צופים באירופה ומעבר לה? חרפה לנו ומסכנים אנחנו על שהפקרנו אמצעי השידור הממלכתיים הממומנים מכספי ציבור בידי מפיצי תועבה ופריצות המאיימים לקעקע את אושיות החברה מן היסוד.
הבעתי מורת רוחי זו בפני חבר. החבר הרצה בפני על היותי מנותק מהוויית העולם המודרני, על כך שאיני מודע לנעשה ועל ההתדרדרות המוסרית והערכית ממנה סובלים אזרחי העולם המערבי, ישראל ו(מדינת) תל אביב בכללם, אולי אף בראשם. הוסיף החבר שמזה שנים שעל בימת המופע הזה מתייצבות תופעות חריגות ומוזרויות. כך למשל, הופיעה לפני שנה על בימת המופע "אישה" (עם מירכאות) שפניה מעוטרים בזקן (בלי מירכאות) ועוד כהנה וכהנה תופעות משונות.
לפני סיום - קראתי שעל בימת המופע הציבו המארגנים דגל של הרוצחים הערבים (המכונה בשקר ורמייה פלשתין) ובאותה העת נמנעו מלהציג בסרטונים הרבים שהוקרנו את יהודה ושומרון. כמה מפתיע.......
האם נרים ידיים וניכנע לביזארי ולמשונה? האם ניתן לאוונגארד ולמעוות להצטייר כנורמטיבי וכדרך הישר? ברור שלא! תל אביב, עם כל הכבוד לראשוניותה ולזכויותיה בעבר, הייתה זה מכבר למעוז מבוצר של שמאל ליברלי ו"נאור" שלמעשה ולמען האמת איבד כל דרך. דא עקע שלפני כמה שנים נבחרה תל אביב ליעד תיירותי מספר אחד בעולם לקהילת ההומואים - לסביות- טרנסג'נדרים ובי-סקסואליים. אם המופע המכונה אירוויזיון הוא חלון ראווה לכל אלה, כי אז נדחה אותו מעלינו בשאט נפש ובמיאוס גמור.
לא יהא חלקנו עמהם!
נקדם אנחנו את המוזיקה הטובה, נחזק את ערכי הצניעות, נדגיש את חשיבות הטעם הטוב. נרים את נס השפיות, נפאר ונשבח את ערך המשפחה הנורמלית, נחזק את ילדינו ובנותינו השואפים להקים בתים ולקיים מצוות
פרו ורבו לשם יישוב העולם ונילחם בעוז במבקשים לעוות את המציאות, לסרס את הקיום האנושי ולעקר את היהדות מערכיה ואותנו ממורשתנו, מורשת העם היהודי לדורותיו.
