X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
מחשבות על שניתן לעשות בכדי לקדם את בני העדה ללימודים אקדמאיים בתחומי מדעי המחשב וההנדסה, על-מנת שבעתיד הקרוב יוכלו נציגיה להגיע לעמדות מפתח בהיי-טק הישראלי ולא, לא כאקט מפצה אלא פשוט כיוון שיצליחו להתקדם לשם בזכות יכולותיהם, שקיבלו הזדמנות נאותה לשגשג ולהתפתח
▪  ▪  ▪
כשלון מהדהד [צילום: פלאש 90]
כשלון מהדהד
מדובר בכישלון מהדהד של החברה הישראלית כולה בקליטת עלייה מיוחדת זו, ולא רק של המשטרה. כעת, כשמדברים על פתרונות ומהלכים לטפל בסוגיה זו, חוזרים ומעלים נושאים כמו שוויון הזדמנויות בחינוך, הן במערכת החינוך הסדירה והן בלימודים אקדמיים של תחומים כמו מדעי המחשב והנדסה.

דירקטוריון בנק לאומי בחר השבוע בד"ר סמארי יחא מטייבה לתפקיד היו"ר שלו. סמארי לא נבחר בגלל מוצאו או צבע עורו. הוא מכהן כחבר דירקטוריון כבר ארבע שנים, בהן כיהן במספר ועדות וביניהן: בנקאות דיגיטלית, אסטרטגיה ועוד. הוא ד"ר לכלכלה מ-MIT. אבל למרות הכישורים הרבים, הזרקור התקשורתי התמקד במוצאו ובכך שהוא "שבר את תקרת הזכוכית".
בישראל שעל סף שנת ה-2020 זה עדיין דבר שנחשב ליוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. כלומר, אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהתייחסות שוות ערך לכל אזרחי המדינה, על-פי דתם או מוצאם האתני. וזה מתקשר למחאה של יוצאי אתיופיה, בעקבות מותו של הנער, סלומון טקה ז"ל, מירי של קצין משטרה. הזעם שהתפרץ ואיבד שליטה למעשים אלימים שטרם נראו כאן לא היה רק על המקרה הזה, שלמרבה הצער אינו הראשון השנה ומהווה המשך למקרים דומים משנים קודמות.
מדובר בכישלון מהדהד של החברה הישראלית כולה בקליטת עלייה מיוחדת זו, ולא רק של המשטרה. כעת, כשמדברים על פתרונות ומהלכים לטפל בסוגיה זו, חוזרים ומעלים נושאים כמו שוויון הזדמנויות בחינוך, הן במערכת החינוך הסדירה והן בלימודים אקדמיים של תחומים כמו מדעי המחשב והנדסה.
בשנים האחרונות נעשו לא מעט פעולות לשיפור המצב ברמה של מהלכים בודדים, כשחלק מהם נשארו בגדר החלטות ממשלה שרובן המכריע לא בוצע. כלומר, איש לא דאג שהן ירדו לשטח. אחרי המהומות שהיו לפני שנתיים הוקמה ועדת פלמון, שהגישה כמה עשרות המלצות לממשלה הקשורות לבני העדה האתיופית. דוח מעקב שפרסם לא מזמן המרכז להעצמת האזרח, מצא שפחות מ-3 אחוזים מההמלצות שהוגשו לממשלה ואומצו על ידה יושמו.
מה כן נעשה? אחד המהלכים הוא השקעה בתשתיות וסיוע לסטודנטים. הממשלה הקצתה 45 מיליוני שקלים כל שנה לסיוע לסטודנטים יוצאי אתיופיה, להשתלב בלימודים אקדמיים, לתואר ראשון או שני. המטרה בהחלטת הממשלה היא להגדיל את מספר הסטודנטים שכבר לומדים כיום במוסדות האקדמיים, ב-40 אחוזים, כך שחלקם באקדמיה יהיה זהה לזה של כלל האוכלוסייה.
בישראל חיים כיום כ-150 אלף בני העדה האתיופית, כאשר רובם עלו לארץ בשנות ה-80 וה-90 ב"מבצע שלמה" המפורסם, ושחלק גדול והולך מהם הוא בני הדור השני, שנולדו פה, למדו בישראל ומשרתים בצה"ל.
אבל במדדים שונים של פערים חברתיים ודיגיטליים הם נכללים ברמות פערים גדולות ביותר - הרבה יותר מכלל האוכלוסייה. התוכניות של הממשלה לסיוע לסטודנטים הן חשובות, אבל מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2017 עולה כי שיעור הניגשים לבגרות מקרב יוצאי העדה הוא גבוה אפילו לעומת כלל האוכלוסייה, אבל למרות זאת - אלו שפונים ללימודים אקדמיים מעדיפים לימודי מדעי החברה והרוח ומקצועות אחרים.
המשימה של ענף ההיי-טק
וכאן נכנס לתמונה ענף ההיי-טק. פעולות שונות של ארגונים ויוזמות מטעם חברות היי-טק גדולות הוכיחו כי גם בקרב הצעירים של עדה זו יש פוטנציאל לא קטן להשתלבות בענף הטכנולוגי, אבל כמו במגזרים אחרים, למשל חרדים וערבים, חלקם בסך כל העובדים בענף זעום ביותר.
הסיבות הן אותן אלו שמהוות את התשתית עליה התפרצה המחאה האלימה השבוע. במקרה של יוצאי אתיופיה המצב חמור יותר, כיוון שבין היתר הם מונעים מהתחושה שהסיכוי שלהם לא גדול. הם כלל לא נגשים ללימוד מקצועות אלו, ובאופן טבעי גם לא שולחים קורות חיים.
ראשי התעשיה חייבים להירתם למשימה הלאומית הזו, ולייצר תוכניות קליטה לבני העדה שמתאימים לכך. מקורות הגיוס הם לא מעטים, כי בהיעדר תוכנית ממשלתית לאומית, כפי שהיה צריך להיות, יש עמותות ומיזמים שתפקידם לעודד שילוב של בני העדה בהיי-טק.
אחת מהן היא עמותת טק קריירה, שהוקמה ב-2004 במטרה לתת הכשרה טכנולוגית ליוצאי העדה האתיופית. לא מכבר נערך במרכז המחקר והפיתוח של eBay בישראל מפגש הסיום של האקתון אותו ערכה העמותה, שמציעה לצעירים וצעירות יוצאי אתיופיה תוכנית לרכישת ידע, ניסיון וכישורים שיסייעו לשילוב בענף ההיי-טק. להאקתון הגיעו גם שגריר אתיופיה בישראל, רטה אלמו. במסגרת ההאקתון התבקשו המשתתפים לפתח פתרונות טכנולוגיים לצרכים חברתיים בקהילה, ואף ניתנו פרסים לשני מיזמים.
עמותה אחרת שפועלת היא Ytek, שמפעילה את מרכזי מח"ר למדע, חלל וטכנולוגיה. מטרת הפורמט, שנבנה בשיתוף הטכניון, היא לעודד חשיבה מתמטית מגיל צעיר, תוך הדגשת הצדדים היישומיים של המקצוע, ועל-ידי כך לשפר את ההישגים והמוטיבציה של תלמידים צעירים, באמצעות לימודי רובוטיקה.
הפעולות של עמותות אלו ואחרות ראויות לשבח, אבל זה לא מספיק, והן לא יצליחו לכבות את התסכול והזעם שיש בקרב בני העדה. זה לא רק בגלל שיטור יתר - שיטור היתר נובע מהיחס שרבים מאיתנו חשים כלפיהם, מבלי שנכיר אותם ורק בגלל צבע עורם. ביטוי לכך אפשר היה לראות בתגובות הרבות שהיו ברשתות החברתיות בעקבות אירועי ההפגנות. לצד תמיכה נשמעו גם ביטויים כמו "שיגידו תודה שהם פה". זה נובע מכך, בין היתר, שלמרות שחלפו 30 שנה, בני העדה, ילידי הארץ המשרתים בצה"ל, לא השתלבו בחברה הישראלית.
הגיע הזמן שענף ההיי-טק יעלה אותם על הקטר, שמסמל יותר מכל את צמצום הפערים והשוויון בחברה הישראלית, כדי שיום אחד נוכל לבשר שמועצת המנהלים של חברת היי-טק נחשבת בחרה ביוצא אתיופיה לשבת בראשה, ולא רק בגלל מוצאו, אלא בזכות ההזדמניוות שניתנו לו להשתלב בחברה הישראלית.

תאריך:  07/07/2019   |   עודכן:  07/07/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מתי ימונה מנכ"ל היי-טק אתיופי ראשון
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
תשובה למתי
ארי כספי  |  7/07/19 19:43
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מחאת האתיופים
יוסף קנדלקר
ועם המחאה הזו של בני הקהילה האתיופית, יש כמה וכמה שאלות שעדיין לא נפתרו    מה קרה שם במפגש בין השוטר ובני משפחתו ועם אותה קבוצת צעירים? מי תקף את מי, ומה הצדיק את השליפה והירי?
עידן יוסף
החייל מחטיבת כפיר הגיע למטבח לסייע לחברו בתורנות מטבח, והנגד דרש ממנו לצאת תוך שהוא מתבטא בגזענות    קיבל 1,500 שקל קנס ומכתב התראה    אלוף פד"ם לקציניו: דברו עם החיילים יוצאי אתיופיה
איתמר לוין
המשטרה יצרה את התנאים להתפרעויות יוצאי אתיופיה    החוצפה של עיריית אילת וההודעה הבעייתית של ארקיע סביב שדה דב    מדוע "רבנים" חוטאים    ניגוד העניינים של מנדלבליט    החשאיות של תיק פישמן
איתן קלינסקי
השדרנית נסלי ברנדה, התרווחה על כסאה באולפן ממוזג ושלחה בצקצוקי לשון דברי רהב מטובלים ביוהרה פטרונית לעבר מפגינים זועמים - "שראוי היה לבצע את המחאה באופן מדורג של שעה, שעתיים"
רצון ערוסי
לצערנו ולדאבון ליבנו, אירע המאורע הטרגי שבו נהרג בן העדה האתיופית על-ידי שוטר, הוא דבר אשר צריך להיחקר חקירה אמיתית    המאורע הזה גרר הפגנות נוראות אשר כבר גבלו באנרכיה ממשית, עם נזקים אדירים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il