בנימין אביגל נולד בשנת 1934 בתל אביב, בשם בנימין גלוביץ, בנם של משה ומינה גלוביץ שעלו לארץ בשנות ה-20 והתיישבו בתל אביב. בהיותו בן 7 מת אביו. בתו של בנימין עלומית מספרת כי האב נהרג מאש פורעים. אין בידי פרטים נוספים על כך. בבית המשפחה בתל אביב נותרו האלמנה מינה גלוביץ ובנם יעקב גלוביץ אחיו הבכור של בנימין, ובנימין עבר ללמוד בפנימיית בן שמן, שם למד והתחנך במשך כ-10 שנים, למעשה עד הגיע עת גיוסו לצה"ל.
לימים יספר, כי תקופת היותו בבן שמן הייתה תקופה יפה בחייו. הלימודים והחינוך בבן שמן עיצבו את חייו ואת עולמו. בתחילת שנות ה-50 התגייס לצה"ל, שירת בנח"ל ועבר קורס מ"כים ובהמשך עבר קורס קציני שריון. לאחר שחרורו פגש במסיבה של "חבורת האש" במרים (מיקי) ליאון, זמרת צעירה וחיננית שהופיעה במסיבה זו. מרים, בת למשה וקרולינה לאון יוצאי סלוניקי, הייתה אז בת 19. האהבה בין בנימין למרים ניצתה וב-1957 נישאו השניים.
מרים אף היא, כבנימין, ילידת תל אביב (1938). היא גדלה בשכונת פלורנטין ולאחר לימודיה בבית הספר העממי למדה בפנימייה, בבית הספר לגננות ולטכנאות נוף בפתח תקוה. כאן גילה את כשרונה ואת קולה הצלול המורה למוזיקה עמנואל זמיר, טיפח אותה וצירפה למקהלות אותם הקים ועליהם ניצח.
ב-1958 נולדה בתם הבכורה של בנימין ומרים אביגל עלומית. בנימין ומרים התאהבו בשיר "עלומית" אותו כתב, מילים ולחן, עמנואל זמיר והחליטו לקרא לבתם בשם השיר. את השיר "עלומית" ביצעה מרים אביגל וכמו-כן שר אותו גם ישראל יצחקי.
עלומית ברעם אקסלרד, מתגוררת כיום בקיבוץ גבעת ברנר, ירשה קול יפה מאימה ושרה במסגרות שונות. עלומית מספרת לי כי היא גאה מאוד בשמה שנקרא, כאמור, על שם השיר "עלומית" אותו מבצעת אמה כוכבת הזמר בשנות ה-50 וה-60 מרים אביגל.
לרגל הולדתה של עלומית כתבו הוריה שיר מיוחד: "בת הדייג" (את מילים כתב בנימין אביגל ואת הלחן כתבה מרים אביגל), כעבור זמן מה כתב בנימין אביגל לרעייתו שיר נוסף - "בדרך לתבור" שיר זה הולחן על-ידי שלמה וייספיש. שני השירים הללו, "בת הדייג", ו"בדרך לתבור", הפכו חיש מהר ללהיטים. הם הושמעו רבות ברדיו והושרו בבתי-ספר, תנועות נוער ובכל רחבי הארץ. מרים הפכה לזמרת אהובה מבוקשת. ב-1961 נולד הבן נמרוד אביגל וב-1965 נולדה הבת אודליה רוזנפלד.
הבת עלומית מספרת
בתם של בנימין ומרים עלומית מספרת לי כי בשנים הראשונות פרחה אהבה עמוקה בן הוריה. היו אלה שנים מלאות אהבה, מלאות כתיבה משותפת. הם חיו חיים מאושרים והייתה בניהם זוגיות מופלאה. מספרת עלומית: "מאז שאני זוכרת את עצמי הבית היה ספוג מוזיקה, ספגתי מוזיקה וחוויתי מוזיקה. מוזיקאים ואנשי זמר פקדו את הבית.בנימין שימש מפיק ואמרגן של מרים אביגל. מלבד "בת הדייג", ו"בדרך לתבור" כתב לה שירים נוספים. ובהם "אלת הברקת" (לחן עמנואל זמיר) "אש בוערת", "רונו בשיר עליז", "צמד חמד", ועוד. חלק משירים אלה בוצעו בהמשך גם על-ידי זמרים אחרים.
באותן שנים בנימין ומרים אביגל הוציאו מספר תקליטים ואלבומים ובהם שירי ילדים, שירי חגים, שירי עם ועוד. עם המלחינים ומוסיקאים שאיתם בנימין ומרים אביגל הרבו לעבוד נמנו שלמה ויספיש, יוסף הדר ועוד. בתם עלומית מספרת כי הוריה נמנו עם חברי "חבורת האש" והשתתפו באירועיה.
מלבד למרים אביגל כתב בנימין אביגל שירים לאמנים נוספים בין השאר כתב את מילות השיר "הפטנט מתימן". אותו מבצע ישראל יצחקי מגדולי כוכבי הזמר של שנות ה-50 וה-60. השיר "הפטנט מתימן" הפך אף הוא ללהיט והושמע אז לא מעט ברדיו. אביגל כתב שירים נוספים לישראל יצחקי: "קוטפי הכותנה" ו"מפוחית הפה" אך שני שירים אלה פחות התפרסמו. שירים נוספים שכתב אביגל "הוא היה רב חובל" (לחן בוב פנחסי) "כולם קוראים לי בובה", נגני מפוחית (לחן נחום נרדי ) ועוד.
בתחילת שנות ה-60 החל לעבוד בעיריית תל אביב בה עבד בתפקידים בכירים עד צאתו לגמלאות ב1986. במקביל לעבודתו בעיריית תל אביב המשיך לכתוב שירים לאמנים שונים ואף הוציא חוברת שירים.
בשנות ה-70 התגרשו בנימין ומרים אביגל ובנימין נישא לעדנה סולל. השניים התגוררו בתל אביב. בשנת 2007 נפטרה עדנה. בנימין הובא למנוחות (יום א' 4.8.19) בבית העלמין ירקון.
