X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
המלך עבדאללה מסתייג מתוכנית טראמפ, מתקרב לקטר וטורקיה - וגם מהדק את היחסים עם מצרים ומנסה להרחיק את עירק מאירן. מהלכים מורכבים אלו נובעים ממצבה המסובך של הממלכה וישראל צריכה להשלים איתם
▪  ▪  ▪
עבדאללה. מדבר עם כולם [צילום: AP]

בחודש שחלף מאז ועידת בחריין, הגבירה ירדן את ניסיונותיה לגוון את קשריה האזוריים. מגמה זו נובעת מהמתחים ההולכים וגוברים עם בעלות הברית ומקורות ההון המסורתיים שלה - סעודיה ואיחוד האמירויות - ביחס לתוכנית השלום של ארה"ב, וממבט מוטרד קדימה לשלבים הבאים של התוכנית, שירדן חוששת שיובילו למתח עם בעלת הברית המעצמתית שלה.
דעת הקהל בירדן מתנגדת בחריפות למדיניות האמריקנית בנושא הפלשתיני, וביקורתית כלפי ממשלת ישראל הנוכחית. על-רקע אי-שקט כלכלי וחברתי מתמשך בממלכה, המלך עבדאללה אינו יכול להיראות כמי ש"מתקפל" בסוגיות מרכזיות כמו מדינה פלשתינית, ירושלים ויישובם מחדש של הפליטים. בנוסף, עמאן חוששת שהמהלכים האמריקנים יגרמו להתססת הפלשתינים בגדה המערבית, עם השלכות ביטחוניות קשות על הממלכה.
ירדן ממשיכה לנסות להדק גוש התומך בפתרון שתי המדינות, בהמשך לשיתוף הפעולה המוגבר והצמוד שלה עם הרשות הפלשתינית בשבועות האחרונים. היא גם מבקשת לשפר את קשריה עם שחקנים אזוריים אחרים (קטר, טורקיה, עירק ומצרים) כדי להבטיח תמיכה מדינית, גיבוי כלכלי והמשך גישה למקורות אנרגיה, למקרה של משבר ביחסיה עם הממשל האמריקני וסעודיה.
אסטרטגיה ירדנית זו משתלבת בדפוס רחב יותר של מיצוב מחדש של מספר שחקנים ערביים, כל אחד מסיבותיו שלו, אך כולם בשל המדיניות האמריקנית וההשלכות האזוריות שלה, במיוחד נוכח האפשרות המתגברת לעימות צבאי במפרץ הפרסי. מפגש שרי החוץ של מצרים, עירק וירדן בבגדד (4.8.19) היה רק ​​אחד הסימנים המובהקים יותר של מגמה זו. שלושת השרים הדגישו את מחויבות מנהיגיהם לשיתוף פעולה ותיאום משולשים; למדינה פלשתינית שבירתה ירושלים; להרגעה ודיאלוג במפרץ; ול"תפקיד ערבי" בסיום המשבר הסורי.
בנייה מחדש של גשרים
ירדן הודיעה בחודש שעבר על חידוש היחסים הדיפלומטיים המלאים עם קטר, ושתי המדינות החליפו שגרירים לאחר הפסקה של שנתיים (שבהן יוצגו באמצעות מיופי כוח). ירדן הנמיכה את דרג היחסים הדיפלומטיים ביוני 2017, בלחץ סעודיה ואיחוד האמירויות, לאחר שאלו ניתקו את כל הקשרים עם דוחא והטילו עליה מצור, ושכנעו שמונה מדינות מוסלמיות ואפריקניות אחרות לעשות כן.
ירדן אינה משתתפת באופן מלא באמברגו ושמרה על קשרים אוויריים וסחר עם קטר, כאשר היקף הסחר ביניהן קרוב ל-400 מיליון דולר. בקיץ האחרון, כשירדן התמודדה עם מחאות ציבוריות בגלל המשבר הכלכלי, העניקה לה קטר חבילה כלכלית בסך 500 מיליון דולר, ימים מספר לאחר שסעודיה, האמירויות וכוויית הבטיחו לה 2.5 מיליארד דולר. אבל עד כה הופקדו רק מיליארד דולר בבנק המרכזי של ירדן, בעוד קטר הגבירה משמעותית את השקעותיה בירדן והנפיקה אלפי היתרי עבודה עבור ירדנים בתחומה.
במאמץ שני של המערכה הדיפלומטית ביקר שר החוץ הטורקי בעמאן ושוחח עם מקבילו הירדני על דרכים לשיפור הקשרים בין המדינות, כמו גם על נושאים אזוריים. האורח הטורקי הדגיש את חשיבות תפקידו של המלך עבדאללה בהגנה על "האתרים הקדושים האיסלאמיים והנוצריים בירושלים" (בניגוד מסוים למאמצים המדווחים של גורמים טורקיים לרכוש השפעה על ההר). בעוד שהמלך אולי אינו אוהב את מדיניותו של רג'פ טאיפ ארדואן, הוא מבקש את תמיכתו בשימור התפקיד ההאשמי בהר-הבית.
ירדן ביטלה בשנה שעברה את הסכם הסחר החופשי עם טוריה, בלחץ בעלות בריתה במפרץ, בשל המאבק שלהן בטורקיה בשל תמיכתה בקטר ובאחים המוסלמים, וכן בשל התחרות הגאו-פוליטית על הנהגת העולם הסוני. אך בעקבות פגישותיו בעמאן צייץ השר הטורקי, כי "הסכם לשיתוף פעולה כלכלי חדש, שייחתם בקרוב מאוד באנקרה, ירחיב עוד את יחסינו". מקורות דיפלומטיים מדווחים כי ראש המודיעין, שר הביטחון והרמטכ"ל של טורקיה ניהלו לאחרונה גם הם שיחות עם בכירים ירדניים.
טורקיה וקטר נתפסות על-ידי סעודיה ואיחוד האמירויות כיריבות עיקריות ואפילו כאויבות. שתי המדינות העשירות הללו תומכות גם בתוכנית טראמפ, וירדן חושדת בשיתוף פעולה של סעודיה עם הממשל האמריקני לפגוע באינטרסים הפלשתינים והירדניים (במיוחד מאמצים סעודיים מדוּוחים לפגוע במעמד ירדן במקומות הקדושים בירושלים).
היחסים עם סעודיה עוברים תקופה קשה: ירדן סירבה ליטול חלק בקואליציה בתימן וגילתה התנגדות ללחץ מצד יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, לגלות פתיחות רבה יותר לתוכנית השלום של דונלד טראמפ. המהלכים הירדניים האחרונים בנושא דוחא ואנקרה הם איתות לריאד ולאבו דאבי שלא לקחת את עמאן כמובנת מאליה, ואולי אף ניסיון לפתח בסיס כלכלי חלופי, אם עמדות ירדן לגבי תוכנית טראמפ ונושאים אזוריים אחרים יובילו למשבר. טורקעה היא המעצמה האזורית הסונית העיקרית השנייה, ויחסים משופרים עימה עשויים לאזן הסתמכות יתר, והחמרה אפשרית עתידית ביחסים, עם סעודיה.
כאיזון אפשרי לפעילות זו, ואולי כדי לצמצם נזק קשה מדי למערכת היחסים הקיימת עם האיחוד, ביקר המלך עבדאללה באבו דאבי. הוא נפגש (כולל בארבע עיניים) עם מוחמד בן זייד, יורש העצר והמנהיג בפועל של האמירויות, והשניים אישרו את "היחסים העמוקים והאחווה של המדינות". (ראוי לציין, כי היחסים עם דובאי, המרכיב החזק האחר באיחוד, עשויים להיות עדינים יותר בשל תיק הגירושין המתנהל בין שליט דובאי לאשתו השישית, אחותו למחצה של המלך עבדאללה).
ביקור זה עשוי גם להוות חלק משינוי במדיניות האמירויות: הינתקות חלקית מסעודיה ועמדה מאוזנת יותר כלפי אירן. ניתן לראות זאת בחוסר הרצון של האיחוד להצטרף לארה"ב, סעודיה וישראל בהאשמה ישירה של אירן בתקיפות על ספנות במפרץ; קריאותיה למצוא פתרון דיפלומטי למשבר הנוכחי במפרץ; ביקורים שקטים של גורמים מהאמירויות באירן בחודש האחרון לשיחות על התפתחויות אזוריות, כמו גם על ביטחון ימי, והסגת מרבית חייליה מתימן. איחוד האמירויות נשאר בדרום תימן להילחם ב"אל-קאעידה בחצי האי ערב", וכנראה כדי להבטיח את האינטרסים הגאו-פוליטיים והמאחזים החדשים שלו בבאב אל-מנדב וים סוף, אך מתנתק מהמלחמה שהובילה סעודיה עם החות'ים.
האיחוד, ובמיוחד דובאי כנמל מרכזי, חושש מההשפעות הישירות האפשריות של פעולות איבה עם אירן. האיחוד, עם עומאן וכוויית הניטרליות, הם השכנים הקרובים ביותר פיזית לאירן; האיחוד הוא הפגיע ביותר מבין מדינות ה-GCC (מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ). הוא אף חושש מהשפעה מצננת עקיפה, לרבות באמצעות שיעורי ביטוח ימי גבוהים יותר, על כלכלתו מבוססת הייצוא.
כל זה אינו מפתיע, בהתחשב בעובדה שלאיחוד יש סדרי עדיפות שונים במקצת מאלה של בעלת בריתו הסעודית, כשהוא מוטרד יותר מאיומים של תנועות עממיות בעולם הערבי, האחים המוסלמים וציר קטר-טורקיה מאשר מאירן (עימה עדיין היה לו ב-2018 סחר בילטרלי של 13-19 מיליארד דולר; האיחוד הוא שותף המסחר השני בגודלו של אירן).
מערכות ידידותיות קיימות
ירדן ממשיכה גם להדגיש את יחסיה המשופרים עם עירק. בגדד מצידה מנסה לגוון ו"לשערב" את קשריה האזוריים, במיוחד עם ירדן ומצרים, כדי להתרחק מעט מאירן ולחזור לרלוונטיות בעולם הערבי. ראש ממשלת ירדן, עמר אל-רזז, נפגש בעמאן עם שר הפנים העירקי, יאסין אל-יסירי, ואמר, כי "ירדן תישאר תומכת, ערבה ו'ריאה' עבור עירק. ביטחון שתי המדינות אינו ניתן לחלוקה".
מוקדם יותר בחודש שעבר ביקרה שרת האנרגיה הירדנית בבגדד ודנה בסוגיות שונות, כולל אספקה ​​לירדן של 10,000 חביות נפט גולמי עירקיות מדי יום מכרכוכ דרך מעבר גבול קראמה, והחלטת הקבינט העירקי להחל בבניית צינור לייצוא של מיליון חביות נפט ביום משדות רומילה, בסמוך לבצרה, דרך עקבה. פרויקט זה יקח שנים ליישום, אך בסיומו ישחרר את עירק מתלות במעבר דרך טורקיה והמפרץ לייצוא נפט.
כל זה מתרחש בזמן שירדן מהדקת בהתמדה את שיתוף הפעולה הכלכלי והמדיני עם מצרים. המלך ביקר בקהיר ונפגש עם הנשיא עבד-אל-פתאח א-סיסי, כדי לאותת על שיפור הקשרים הדו-צדדיים וכן כדי לתאם את תגובות שתי המדינות ליוזמה האמריקנית. שתי המדינות קיימו בראשית החודש שעבר גם ישיבת שרים, כאשר משלחת בראשות ראש ממשלת ירדן ביקרה בקהיר.
בתום ביקורו של המלך בקהיר הצהירו שני הצדדים, כי "מדינותיהם ישמרו על התמיכה בעם הפלשתיני עד שישיג מחדש את זכותו הלגיטימית להקים מדינה עצמאית בגבולות יוני 1967, עם ירושלים המזרחית כבירתה, כמפורט ביוזמת השלום הערבית". בנוסף, מצרים וירדן הגיעו לאחרונה להסכם לפיו מצרים תשפה את ירדן ב-15 השנים הקרובות בכמות הגז הטבעי שלא סופקה לה במסגרת הסכמים קודמים, בגלל ניתוק של שבע שנים בצינור המחבר בין שתי המדינות (בעקבות פעולות טרור).
ירדן גם השתתפה, יחד עם לבנון ועירק, בסבב שיחות השלום הפנים-סוריות שהתקיים לאחרונה במסגרת "תהליך אסטנה", בהובלת רוסיה, אירן וטורקיה. ניתן לראות בכך מרכיב נוסף של אסטרטגיית האיזונים של ירדן, הכוללת יחסים טובים עם מוסקבה ושיפור קשריה עם אנקרה, כמו גם מתן ביטוי לרצון לעודד את חזרתם של הפליטים הסוריים.
ככל שתוכל ליצור גוש שאינו תומך ביוזמת השלום של טראמפ, במיוחד עם מצרים, ירדן עשויה לחסן את עצמה במידה מסוימת מתגובות חריפות אפשריות מצד תומכיה הגדולים. המלך שואף לגשר על שני צידי השבר הפנים-סוני, מרכיב מרכזי בארכיטקטורה האסטרטגית הנוכחית באזור. אולם ייתכן שהאסטרטגיה המוצגת כאן אינה הפתרון האופטימלי, וייתכן שהיא לא תספק לירדן פיצוי נאות על הניכור מתומכותיה הגדולות. אומנם ניתן לראות בכך מדיניות של "עשה מה שאפשר", שהיא טובה יותר מלהישאר פסיבי.
הזווית הישראלית
מנקודת מבטה של ישראל, לא נראה שיש הרבה מה לעשות כרגע כדי לסייע לשכנתה ובעלת בריתה. בין ירדן וישראל יש כיום כמה הבדלי מדיניות משמעותיים, והאינטרסים שלהן אינם חופפים בכל הנושאים. למרות עונת הבחירות הארוכה, ראש הממשלה בנימין נתניהו מתנהג בממלכתיות בנושא זה, ונראה שהוא נוקט בראייה ארוכה לגבי יחסי ישראל-ירדן, ואינו שם דגש על היבטים בעייתיים שונים של מדיניות ירדן בחודשים האחרונים (דוגמת הר-הבית וביקורת על המדיניות הישראלית במזרח ירושלים, סוגיית ביטול מעמדם המיוחד של כיסי צופר ונהריים והסתייגויות ירדן הקשות מתוכנית טראמפ). זאת, אף על-פי שחלק גדול מבוחרי מחנהו יקבלו בברכה עמדה קשוחה יותר כלפי ירדן בנושאים אלה.
שיתוף פעולה בין מצרים לירדן, כששתי המדינות מנסות במשותף להעביר את עירק מעט מחוץ לחיבוק הדוב האירני ואל עבר הזרם המרכזי בעולם הערבי, תואם ככל הנראה את האינטרסים של ישראל. בנוסף, לישראל אין אינטרס ממשי לקדם עוד יותר את הפיצול הפנים-סוני (המשרת את אירן), והתקרבות ירדנית מתונה אל קטר וטורקיה אינה מאיימת על אינטרסים ישראלים חשובים.
הקפדה על המשך המעורבות הפעילה של ירדן בפורום הגז של מזרח הים התיכון, המעודד את עיגונה של ירדן מערבה לעבר גוש המזרח התיכון המתהווה, ולא מזרחה, כמו גם העמקת הקשרים האנרגטיים שלה עם ישראל ומצרים, יכולים הן לקדם את האינטרסים של ישראל והן להקל על חששות ירדניים מפני בידוד אפשרי.
ממשלת ישראל לא תתמוך באג'נדות הירדניות של התנגדות לתוכנית טראמפ, קידום פתרון שתי המדינות ומאמץ מדיני לשכך את המתיחות במפרץ, שאינן עולות בקנה אחד עם מדיניותה ועם האינטרסים שלה. על שני הצדדים להסכים לא להסכים. עם זאת ישראל צריכה לשקף, במגעים עם סעודיה, איחוד האמירויות ובעיקר עם ממשל טראמפ, הבנה לדילמות המורכבות של ירדן.

הכותב הוא מומחה לפוליטיקה ואסטרטגיה בעולם הערבי במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS). אתר המכון: www.jiss.org.il
סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תאריך:  18/08/2019   |   עודכן:  18/08/2019
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ירדן מנסה לאזן
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
השרדות, שם המשחק
עוד סתם אחד   |  19/08/19 18:18
2
כנראה לא למד מההסטוריה
עוד סתם אחד   |  19/08/19 21:29
 
- בסופו של דבר הוא יסיים כמו בן  ל"ת
דוד של אביו בעירק  |  22/08/19 09:46
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות העולם הערבי
יוני בן-מנחם
חמזה בן-לאדן, בנו של מנהיג ארגון "אל-קאעידה" חוסל ע"י האמריקנים ומותו מהווה מכה קשה לארגון הטרור. ארה"ב רודפת ומחסלת את מנהיגי ארגוני הטרור שפגעו בה ואינה חסה על חייהם, הגיע הזמן שישראל תתעשת ותפעל באותה הדרך
שאול מנשה
לפי קביעתו של המנהיג העליון חמינאי, נשארו לישראל עוד 25 שנים להתקיים, ובמדויק 7,705 ימים
רפי לאופרט
למעט איום אירני ישיר על ישראל, זה הנשקף מחיזבאללה הוא כיום האיום הקונבנציונלי החמור ביותר, שיסתבך עוד יותר בעימות אזורי; לכך מכוונת אירן בהקמתו ובטיפוחו    ישראל חייבת לתכנן מהלך פוליטי-צבאי שינטרל איום זה - בדרך של פרוק נשק או פרוק הארגון ולבנון מארחתו - בטרם תעמוד חומרתו האמיתי למבחן מעשי
יוני בן-מנחם
תקיפתו והשפלתו של הבלוגר הסעודי מוחמד א-סעוד בעת שביקר במתחם הר-הבית וסימטאות העיר העתיקה היא תוצאה של ההסתה הירדנית והפלשתינית נגד סעודיה. ירדן והרש"פ מסיתות נגד סעודיה באופן מתוחכם כי היא תומכת ב"עסקת המאה" ובנורמליזציה מלאה עם ישראל
שאול מנשה
שאלתי פעם אישיות מצרית רמת דרג, מדוע מצרים מסרבת לקלוט את אנשי ערפאת בעוד שמדינות ערב אחרות עושות זאת? תשובתו הייתה "די בכך שנתנו להם לעבור את תעלת סואץ לסודן בלי לגבות דמי מעבר"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il