הצעד הבא של הנשיא
דונלד טראמפ במלחמת הסחר נגד סין עשוי להילקח מספרי ההיסטוריה. הממשל בוחן את האפשרות לדרוש מסין לכבד איגרות חוב שהנפיק המשטר הרפובליקני, לפני עלייתם לשלטון של הקומוניסטים – מדווח ביזנסוויק. איגרות החוב הללו נמצאות בעליות הגג ובמרתפים של אלפי אמריקנים, והן גם נמכרות ב-eBay לאספנים במאות דולרים.
סין הקומוניסטית מעולם לא הודתה בחוב זה, אם כי במשך עשרות שנים נעשו נסיונות לגבות אותו. כעת מקווים המחזיקים שהממשל ייחלץ לעזרתם. טראמפ, שר האוצר סטיב מנוחין ושר המסחר
וילבור רוס נפגשו בעצמם עם חלק ממחזיקי האג"ח. יונה ביאנקו, מגדלת בקר ממדינת טנסי המובילה קבוצה של מחזיקי אג"ח, נפגשה עם טראמפ ואומרת שאיתו "זה משחק חדש לגמרי".
בתחילת המאה ה-20 התייחסה ארה"ב לכסף שזרם ממנה לסין כאל "דולרים של דיפלומטיה" – דרך לבנות קשר עם המדינה והשוק הענק שלה, על-ידי סיוע לתיעושה. הסינים ראו את הדברים בצורה שונה לחלוטין: מבחינתם זה היה חלק מ"מאה שנות ההשפלה", כאשר הקיסרות נאלצה להסכים לשליטה זרה בלתי הוגנת. זמן קצר לאחר נפילת המשטר המלוכני ב-1911, החל גם המשטר הרפובליקני לחפש כסף בחו"ל, ובין היתר הנפיקה איגרות חוב מגובות בזהב.
סביב אג"ח אלו הקימה ביאנקו בשנת 2001 איגוד של מחזיקי האג"ח הסיניות. לדבריה, הסירוב הסיני הנוכחי להכיר בחובות שנוצרו לפני 1949 הוא סותר את טענתו לפיה הוא היורש החוקי היחיד של המשטר הקודם. עוד היא אומרת, כי הסירוב הסיני הוא סלקטיבי: בשנת 1987 היא פרעה חובות למחזיקים בריטיים, כחלק מההסכם על החזרת הונג-קונג. לפי החישוב של ביאנקו, החוב הסיני בגין האג"ח עומד על טריליון דולר – סכום דומה לאחזקות הסיניות באג"ח של ממשלת ארה"ב.
מקורות המקורבים למשרד האוצר אמרו לביזנסוויק, כי נושא האג"ח הסיניות נבחן, אך נמצא שאין דרך חוקית לגבות אותן. ואילו מקורות סיניים אמרו, כי בייג'ינג מודעת לנושא ולבדיקתו המחודשת, וסבורה גם היא שאין דרך לגבות ממנה את החוב. בעיה מרכזית היא ההתיישנות, אשר חלה לפני עשרות שנים, ולצידה – הנושא הסבוך של ממשלות היורשות את החובות של קודמותיהן בעקבות שינויי משטר. בצורה דומה, אג"ח שמכרה רוסית הצארית גרמו למחזיקיהן להפסדים עצומים לאחר הקמתה של ברית המועצות.
עם זאת, ברמה העקרונית קיימת הסכמה רחבה לפיה משטרים יורשים את החובות של קודמיהם. רוב הממשלות בוחרות לפרוע חובות ישנים, בין היתר כדי לא לפגוע באמונם של המשקיעים הנוכחיים. לדעת פרופ' מיטו גולאטי, מומחה לחובות לאומיים, זוהי הדעה הרווחת בממשל טראמפ, אך יהיה צורך "בעורכי דין מאוד פיקחים" כדי לגבות את החוב הסיני. עורכי דין כאלו ניסו בעבר וב-1979 היו הכי קרובים להצלחה במסגרת תביעה ייצוגית של מחזיקי אג"ח שהנפיקה חברת הרכבות הוקואנג. הם הצליחו להביא את ממשלת סין לבית המשפט, אך לבסוף התביעה נדחתה בנימוק שהחוק המאפשר לתבוע ממשלות זרות בנושאים מסחריים, לא חל על תביעות בנות עשרות שנים.
בשנת 2004 קבע בית המשפט העליון, כי החוק כן מאפשר לתבוע את החזרת הבעלות על הציור "נערה בזהב" של גוסטב קלימט, עשרות שנים לאחר שהנאצים שדדו אותו. אותה פסיקה דיברה על רכוש מוחשי בנסיבות של מלחמת העולם השנייה, ולא ברור אם ניתן להחיל אותה על חוב פיננסי בנסיבות של חילופי משטר; יש הטוענים שהתשובה חיובית.