עכשיו הביבים תוקפים את המשטרה שמגייסת עדי מדינה ו"מזדעזעים" משיטותיה. זה ניסיון להפחיד את השוטרים המסורים באגף החקירות שלא יעשו מלאכתם נאמנה (האפרים הנווה החדש אבי חיימי חורג מתפקידו בכך שנותן את ידו למסע ההכפשה של ביבי ואנשיו).
אני מכיר את סוגיית עדי המדינה מאז 1960, ואומר שחוקרי המשטרה פעלו היטב. במסירות ובנאמנות ובדבקות במשימה, ומי ייתן וההתקפה הפרועה עליהם מצד ביבי החמקן מלעמוד לדין לא תרפה את ידם.
מה חשב לעצמו מישהו? שאנשים אשר חטאו נתקפו לפתע בייסורי מצפון ובאו לספר את האמת? ברור שצריך להפעיל עליהם לחץ, והוא כבד, אבל חייב להיות תחום וחוקי, וכל מה שפורסם על השיחות עם
שאול אלוביץ והארי הארו וניר חפץ ועדי מדינה אחרים מלמד כי המשטרה לא חרגה מתחום המותר.
עליה להסביר להם כי מתן עדות אמת תפחית בעונשם ותקל על חייהם. זה מה שנעשה. וכאשר חשוד אינו רוצה להיות עד מדינה, למשל שאול אלוביץ ו
דוד שמרון הטוענים כי אין להם מה לספר על ביבי, זה בסדר גמור והם אינם הופכים לעדי מדינה.
אני מאמין לעדויות של ניר חפץ והארי ארו, ו
מיקי גנור עד שחזר בו בצורה שבית המשפט יצטרך להתייחס אליה. אבל ייתכן שאינן אמת. בוודאי שהחוק קובע כי לא דין עד רגיל כעד מדינה. עד מדינה צריך לבדוק טוב יותר במשטרה ובפרקליטות ובמהלך המשפט. גם נזקק לתימוכין יותר מעד רגיל. זה בסדר גמור. אבל לומר שהמשטרה לא פעלה כדין בנסותה לגייס עדי מדינה בדרך אשר נחשפה בתמלילים? זו או תמימות או היתממות.
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]