|
[צילום: הניה מליכסון]
|
|
|
|
|
|
|
חזית הכניסה לבית תבורי פברואר 2019. | |
|
|
|
בעיתונות דאז מדווח כי הספרייה הייתה פתוחה מ-10 בבוקר עד 10 בערב, חידוש חשוב בעיר שאולמי הקריאה בה נסגרו עד כה בתחילת הערב
▪ ▪ ▪
|
הבית בין השלוש קומות נחנך ביום א' 1בספטמבר 1957 במעמד שר החינוך והתרבות דאז, זלמן ארן ונקרא על שמו של אפרים תבורי, מי שהיה חבר הכנסת הראשונה והשנייה וחבר מועצת פועלי תל אביב, שנפטר באותו שנה ב-7 באפריל 1957. בגזירת הסרט בטקס חנוכת הבית התכבד שמואל יבניאלי מוותיקי ההסתדרות. "בית תבורי" הוקם על-ידי הסתדרות העובדים הכללית - מועצת פועלי תל אביב, כמרכז תרבותי ומפגש לפועלי תל אביב ולאינטליגנציה העובדת", על מגרש ברחוב שולמית 7, שנרכש על-ידי ההסתדרות "במחיר מציאה". בקומתו השנייה של "בית תבורי" שכנה ספריה גדולה שכללה כמה אלפי ספרי השאלה, בניהם ספרים רבים יקרי ערך. לכאן עברה למעשה "ספריית ברזילי" הוותיקה ששכנה בבית ברנר. בעיתונות דאז מדווח כי הספרייה הייתה פתוחה מ-10 בבוקר עד 10 בערב, חידוש חשוב בעיר שאולמי הקריאה בה נסגרו עד כה בתחילת הערב. בכניסה נפרדת בבית תבורי היה אולם להרצאות, לאירועים ולמסיבות ובו כ-300 מקומות ישיבה. בקומה העליונה היה מקום הרצאות נוסף ל-300 איש ש"נועד למפגש ועדי פועלים, חוגים וכדומה". בעיתונות דווח כי עלות הקמתו של הבית הסתכמה ב-215,000 ל"י, כולל ציוד, ריהוט והתקנת מיזוג האוויר.
|
ב-2 בנובמבר 1967, כמה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים, הגיע ל"בית תבורי" הרמטכ"ל יצחק רבין כדי להרצות בפני פעילי שכונות
▪ ▪ ▪
|
כבר בשנתו הראשונה המה הבית פעילות. בתום שנה לפתיחתו, ד"ר ברל פרימר, מנהל המחלקה לתרבות ולנוער במועצת פועלי תל אביב-יפו סקר במסיבת עיתונאים את פעילות בית תבורי וציין כי לאורך השנה נערכו במקום 1,086 אירועים והשתתפו בהם 122 אלף איש. באפריל 1959 התקיים ב"בית תבורי" "חידון הסתדרות" במתכונת חידון התנך. יו"ר חבר השופטים בחידון ל.קופרשטיין הקדים דברים לפני השאלות וציין "כי כדי לדעת לאן אתה הולך יש לדעת מאין באת". החידון נפתח בשאלה היכן ומתי הוקמה אגודת הפועלים הראשונה בארץ (1887 על-ידי ברזילי והלפרין). שאלות אחרות היו מה מספר חברי ההסתדרות בתל אביב (92 אלף), מה זה גדוד העבודה ושאלות נוספות. באותה שנה בינואר 1959 התקיימה במקום ליגת ההסתדרות בשחמט. בבית תבורי נערכו "תערוכות הספר העברי" שוארגנו על-ידי מועצת פועלי תל אביב יפו בהם הוצגו מאות ספרים. בלילות שבת, ולעיתים גם בימי חול, התקיימו במקום בקביעות פעם בשבוע-שבועיים במות קבועות לענייני ספרות, מחקר ואמנות. האירוע הפך לאירוע תרבותי בעל שם ויוקרה ונקרא "בימת בית תבורי". נטלו בו חלק עיתונאים סופרים, אנשי תיאטרון וזמר ידועי שם. בשבתות אחר-הצהריים נערכו "מנחות שבת" בנושאי ספרות, אמנות ויהדות. לאורך השנים התקיימו במקום חוגים שונים ובהם חוג לשיפור לשון עברית, חוג לתנ"ך וחוגי אמנות ותיאטרון. במקום הוקרנו סרטים ונערכו ערבי זמר. שורה של אישי ציבור ובהם גולדה מאיר, יצחק רבין ו אבא אבן נשאו ב"בית תבורי" בפני קהל נאספים הרצאות ונאומים בנושאים שונים. כך למשל, ב-2 בנובמבר 1967, כמה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים, הגיע ל"בית תבורי" הרמטכ"ל יצחק רבין כדי להרצות בפני פעילי שכונות. "הוא התקבל בתשואות ממושכות על-ידי הנאספים וסקר בהרצאתו את מלחמת ששת הימים ותוצאותיה". את רבין קידמו בברכה ח"כ מ. כהן, ויו"ר מועצת פועלי תל אביב יפו אורי אלפרט. המקום שימש כמקום לאסיפות מפלגתיות וכן לאירועים ממלכתיים מטעם מרכז ההסברה וכן שימש מפגש קבוע לגופים כמו המכון לפריון העבודה והיצור, ארגון אימהות עובדות וועדי פועלים למיניהם. ב-1976 נערך ב"בית תבורי" מעין כינוס יסוד של קבוצה רעיונית של חברי מפלגת העבודה שהקימה גוף רעיוני שנקרא בתקשורת "קבוצת בית תבורי" על שם מקום כינוסה והתארגנותה.
|
|
[צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
|
|
|
הריסות בית תבורי, צולם ב-17.9.19. | |
|
|
|
"נצבט הלב לשמע הידיעה כי הרסו את בית תבורי"
▪ ▪ ▪
|
יצחק נודלמן, זוכר היטב את "בית תבורי" כחלק מנוף ילדותו וכך הוא כותב בדף הפייסבוק: "בילדותי ביליתי ב"בית תבורי" הרבה. בקומה השנייה הייתה ספריה בה הייתי מחליף ספרים ממש בקצב - לפעמים 2 או 3 ספרים בשבוע. אבל עיקר הפעילות הייתה בימי שישי בתוכנית לילדים באולם. הופיע שם המלחין עמנואל זמיר שארגן שירה בציבור על האקורדיון והחליל, הופיעה שם דליה פרידלנד, שחקנית תיאטרון הבימה בקטעי קריאה וסיפורים לילדים, הופיע שם שחקן תיאטרון הבימה יצחק ברקת, שכדי להשתיק את הקהל היה מתחיל בקצב "יצחק ברקת מבקש שקט" הופיע שם זאב דורון - מנחה אירועים שהיה מפליא בקסמיו, וגם החידונאי שמואל רוזן הופיע במקום עם חידוניו. ד"ר אבישי טייכר, רופא במקצועו, שגדל והתחנך בתל אביב כותב לי: "נצבט הלב לשמע הידיעה כי הרסו את בית תבורי: "כשלמדתי בתיכון בצייטלין ניצלתי את הספרייה שהייתה שם. בשנות השישים כשלמדתי באוניברסיטה בירושלים הייתי חוזר לסופ"ש לתל אביב ובערב שבת היינו הולכים ל"בית תבורי" בתשלום להופעות וריקודים סלוניים. אני זוכר את שימעון פינקל, עודד קוטלר, דני בן-ישראל ועוד. זה היה גם אפשרות ל"דייטים". לפני מספר שונים שופץ הבניין ושימש כמכון ללימוד שפות ועוד. המבנה הוקם בתרומות ומכספי פועלים ועובדים עמלים. הוא הועבר על-ידי ההסתדרות לבעלי הון במקום שימשיך לשמש ולשרת את הציבור והרי לשם כך הוקם.
|
|